אבק סופרים/חתימת הספר

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

אבק סופרים חתימת הספר

		הוקלד חלקית, אתם מוזמנים לתרום ולהשלים את הדף/הפסקה
		נא לא להסיר תבנית זו לפני השלמת ההקלדה	דף השיחה

חתימת הספר מעין הקדמתו

אמר המחבר אבק סופרים ואפר כירה. מך מערכו מיכה מיכה ומכירה. הנולד בקרית ארבע היא עה"ק חברון תוב"ב בניסן הת"ח ליצירה:

אם העולם הזה לרוע מעלליו וזדונו ובגאותו שחקים יצוייר לזה הים גדול ההולך וסוער במשבריו וגליו. יצויירו גם בני אדם גם בני איש לספינות הנבוכות בזעפו המשתדלים ברב חריצות מלחיהם ורבי חובליהם להפקיע את עצמם מציריו וחבליו. ונמצא הדמיון מתמיד בעמק שוה כי כאשר כל ספינה וצי אדיר צריכה להנהגת עצמה לארבע רוחות העולם הנושבות ממזרח וממערב מצפון ומים ולארבע רוחות הנסעפים מהם עד היותם שמנה ולשמנה הנסעפים מהם עד היותם ששה עשר ולששה עשר הנסעפים מכל גבולי אלכסונם עד היותם שנים ושלשים רוחות אבות ותולדות הנודעים בדקות תנועתם לרבי החובלים דורכי הים ולכולם בשם יקראו.

כן בודאי יצטרך כל אדם להנהגת עצמו מחשבה מתמדת קודמת למעשה לחשוב מחשבות על כל דבר קודם שיוציאנו לפועל באמצעות הלב העומד על הפקודים בדבר המלך להיות חרש וחשב. ואחר כך להעתיק אותם המחשבות מלבו ולהעבירם בנפת הכליות יועצות פרק זה בורר לדעת איזו תכשר. וכאשר נתאמת הדמיון הזה משתי קצותיו וחובר בפרק השותפין שכמות זה כן מות זה. עד שנמצאת הספינה משועבדת לרוח ולא תבוש. וכל אדם למחשבה אכן רוח היא באנוש. זאת תורת האדם על כל דבר הרשות אשר יקרב לעשותו. יגביהנו ירביצנו וישקול אותו באבן המלך. ואם אותו ענין דל והלך. יותן לו גבול לטורדו במחשבה דרך שלשת ימים כי בודאי שיעור זה יספיק להמלך ולזקק אותו דבר בכור מחשבות הלב וברירת הכליות. ואם מן השלשה הכי נכבד ימים על ימי מלך יוסיף. וכן על זה הדרך יפחות או יוסיף בימי הגבלת המחשבה כפי חמר הענין או קולו. לרב ירבה נחלתו. ולדבר הקטון דיו שעתו:

תועלת הספור מכל תלאת הקולמוס. שבמלאת הזמן אשר הגביל למחשבת הענין ההוא המעט הוא אם רב אם מחשבות לבו בהסכמת כליותיו דחו אותו ונעלו בפניו גם הוא יבטלנו בטול גמור לא יבקש פתחין לו לא יוסיף עוד עבור לו ולא יתן לו אפילו לינת לילה בכל גבולו. ואם נתברר ונתלבן בעצתו ולא מצא לו סתירה מכרעת מיד ימהר לעשותו ולא יחכה. ואולם אם אחר הסכמת ההין עוד יהיה לבו נוקפו ועוד יוסיף לבקש תואנות לאותו דבר ולהוליד לו בטול הרי זו תכונה רעה ומורך לב אשר לא ישוער מפני רעתו עד כי נמצא האיש ההוא ככלי אובד בעולם הזה מפני שאבדה עצתו ולעולם לא יעשה דבר כי על כל דבר אחר הסכמת ההין יהפוך אותו ללאו ולא תעשה. ויקרא שמו בעולם לאו שאין בו מעשה. ונמצא כבהמה בעולם הזה אוכל ואינו עושה. אבל כאשר בסוף ימי ההגבלה אם הסכימו רעיוניו על הדבר ההוא ימהר לעשות אותו כבר יצא ידי חובתו בזה העולם ויצא מכלל נשים ובא לכלל אנשים. וכאשר יעשה את אשר זמם אם יצאה פעולתו לאורה ועשתה נחת רוח לפניו יברך עליה הטוב והמטיב. ואם לא עלתה כהוגן והקדיחתה יורה יברך על הרעה מעין הטובה. ולעולם לא יתחרט ולא יהיה קורא תגר על מעשיו למפרע לאמור מדוע ככה עשיתי כי גם את זה לעומת זה עשה האלהים יוצר אור ובורא חשך מר ומתוק טוב ורע הכל נהיה בדברו וכך גזרה חכמתו שישתכלל עולמו מכל ההפכים ואם כל הפעולות היו יוצאות לאורה לא היה נמצא חשך בעולם ולא בכיה רק אורה ושמחה:

ראה איך כל הדברים האלה וכל החזיון הזה הסכים עליו דוד מלכנו וברוח קדשו בשני כתובים הבאים כאחת: רבות מחשבות בלב איש ועצת ה' היא תקום. (משלי יט כא) עצת ה' לעולם תעמוד מחשבות לבו לדור ודור (תהילים לג יא). כי הנה אם נניח שהדברים האלה הם כפשיטות הרדפתם שרבות מחשבות בלב איש וכולם ילכו לאבוד וירדו לתמיון ועצת ה' היא תקום עצה מחודשת אשר מעולם לא עלתה על דעת האיש ההוא ולא ידעה. אם כן לקתה הבחירה כי בא זה ואבד את זה ומיד צמח הערעור על השכר והעונש שמאחר שעצת ה' היא תקום וכל מחשבות האדם המה מהבל יחד לא תהיה ולא תקום למה ימות הרשע ברשעתו ולמה הצדיק יגבה שכרו מן העידית מאחר שאת כל אלה ידו עשתה ויהיו כל אלה נאם ה' ואדם להבל דמה ונטלה ממנו הבחירה. והפסוק השני נראה כפול בשינוי מאמר מחשבות לבו. ומהו המכוון בכל החזיון הזה:

ואולם נראין הדברים שכך הוא המכוון בהם. רבות מחשבות בלב איש. ולמה הם רבות מפני הפירכא המתמדת בהם ההריסה והבטול עד דקמא קמא בטיל. נמצא שזו היא פעולת האדם. חושב על כל דבר מחשבות רבות ומחזירן למכתשת הכליות כדי לצרפן. מזקק הראשונה ולא נשאר ממנה מאומה מפני רעתה ורב סיגיה וכבר נתבטלה והלכה לה. וכן השניה וכן השלישית עד תומם. ואולם אחת מהנה לא נשברה והיא עצת ה'. באופן שרבות מחשבות בלב איש ולכולהו אית להו פירכא. אבל עצת ה' דהיינו אחת מהנה לעולם תעמוד ולא ידחה אותה הדעת הבורר משום דלית לה פירכא וכיון שלא ימצא לה פירכא יקיימנה ויביאנה לידי מעשה בבחירתו הגמורה ובעתת כליותיו אשר כיונו לדעת העליונה. ובכן כבר נתברר הפסוק הראשון במהותו:

אמנם כפי המונח בו עדיין עניינו נבוך במחוז חפצו. מפני שמה שקלטה הנפה ממנו כבר נתברר כל צורכו. שכל המחשבות שיחשוב האדם כאשר יחזירם למכתשת הכליות יבטל אותם אחת לאחת זולתי אחת אשר היא עצת ה' שכאשר לא ימצא לה סתירה לא יבטלנה ולכן היא תקום בתמצית המחשבה. אם כן זאת אומרת ששאר המחשבות אשר חשב האדם ההוא הם יצר מחשבות לבו הבל ואין בם מועיל והא ראיה שכולם נדחו מעיקרם. וקשיא טובא שהרי מצאנו ראינו ששאר מחשבות האיש הזה אשר בטלם. בני אדם זולתו זה בורר לו אחת וזה בורר לו אחת עד שיקויימו כולם על ידי זולתו וכבר אזדא ליה כללא קמא שלא תעמוד בתמצית ציור המחשבות כי אם אותה המחשבה אשר היא עצת ה' והשאר יהיה האדם בבחירתו דוחה אותם מפני שאינם עצת ה' שהרי כל המחשבות באות לידי קיום לאו דוקא עצת ה':

על כן חזר דוד והוסיף פירוש בפסוק השני עד שהפסוק הראשון תהיה הבנתו גלויה בהחלט וחזר ואמר: עצת ה' לעולם תעמוד מחשבות לבו לדור ודור. ר"ל לעולם נקוט האי כללא בידך שרבות מחשבות בלב איש והוא עצמו יחזור לבטל אותם אחת לאחת זולתי אחת אשר היא עצת ה' שהיא תקום ר"ל שלא ימצא לה סתירה. אבל לא כמו שחשבת ששאר המחשבות המבוטלות הם מחשבות לבו של אדם אשר לא צוה ה' כי זה טעות גמורה. אבל שמענה ואתה דע לך שכך הוא פירוש הפסוק הראשון, עצת ה' לעולם תעמוד ככל האמור ר"ל תעמוד בברירתו מפני שלא ימצא לאותה מחשבה בטול וסתירה. אבל לעולם ששאר המחשבות שעברו על דעת האיש ההוא ונראו ונדחו כולם כאחת הם מחשבות לבו של הקב"ה אשר גזר עליהם שיהיו מעותדות לדור ודור לעיני בני האדם שיעברו דרך ברירתם ובלב ולב ידברו בם לצורך הנהגת עולמו. ובכן המחשבה שזה בירר אותה ועלתה בידו לטובה יבא זולתו ויברור אותה ותהיה לו לפוקה וכן כל שאר המחשבות על דרך זה ממש המחשבה אשר זה הוציאה מלבו מפני רעתה בא רעהו וחקרה ויקיימנה ויצליח בה או ינקש. נמצאו כל המחשבות מעשה אלהים המה ותכלית הסכמת בני האדם אשר יסכימו בפרטן של אותן המחשבות זה הפך זה וזה הפך זה ופרי מחשבתם המתנגדת פעמים לטוב פעמים לרע ובדור אחר יהיה מעשה בני האדם ותולדות מחשבותם להפך. הכל מחשבות לבו של הקב"ה אשר הזמינם לדור ודור לשכלל עולמו ממר ומתוק רע וטוב יגון ושמחה כדי שיקויימו ההפכים על ידי בני האדם ובחירתם מבלי אונס ומכריח כלל ואפשר שיהיה האדם זכאי ובחינת הטוב תתקיים על ידו והאדם הבלתי זכאי בחינת הרע תתקיים על ידו ואפשר שעל ידי צדיק תתקיים בחינת הרע כי חפץ ה' דכאו ובחינת הטוב תתקיים על יד הבלתי הגון להאכילו עולמו בחייו ומי יעמוד בסוד ה':

וכיון שכבר הארכנו בקיום כלל זה מה שיספיק ויש בו די למבין. חזר הדין להיות כל אדם שורר בדעתו להנהיג את עצמו בכל ענייניו בהגבלת המחשבה מספר הימים אשר מתן להם לתור אותם כי היא חלקו מאת ה' בעולם הזה ואור לנתיבתו ובמלאת הימים ההם מיד יעשה הסכמת עצת הכליות ולא יחכה כלל ולא יתחרט אחר מעשה יהיה מה שיהיה כי הכל גזור מלפניו ית' הוא אמר ויהי הוא צוה ויעמוד ואין לאדם אלא מה שעיני לבו רואות:

וכיון דמכללא איתמר. זה יספיק להודיע מה שקראני במחשבת הזמן אן אעלה הספר הקטן הזה על מזבח הדפוס אם אחדל כאלו בפירושא איתמר ולא אפרט. אבל נמנו ורבו הטענות כולם עונות כא' מצות לא תעשה וישבתי בתוכם משמים ויען אחד מן המסובים שא נא עיניך וראה מה אתה בורר לך מלהקת הנביאים להפיס דעתך. אל תתן עיניך בסתמיות המסופקות אם עלו לרצון. תן עיניך במאוכלות הפנימיות ולחם בלחם חם ביום הלקחו מזה השולחן אשר לפני ה'. ועל פי שנים עדים יקום דבר אשר שרשם וגזעם מחליף בסבא דמשפטים בשני כתובים אשר צופים אמרום:

הראשון (ירמיה י ז) >>>

---

---

שולי הגליון

---

---

· מעבר לתחילת הדף