אבני נזר/יורה דעה/שסג: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(גרסה ראשונית)
 
אין תקציר עריכה
 
שורה 30: שורה 30:
==ו==
==ו==


ו) '''אך''' מ"מ אינו מוכרח דנהי דלפי שעה לאו בקדושתו קאי. מ"מ כשימחוק אח"כ גם הכ"ף לא יחשב פנים חדשות. שהרי הם אותיות הראשונים. מה לחופר בור ובא אחר וכיסהו וחזר וגררי ונתקל בה אחד הראשון חייב דלא אסתלק מעשה ראשון כדאי' בכ"ק {{ממ|כ"ט:}} מ"מ יותר טוב למחוק תחילה הכ"ף:
ו) '''אך''' מ"מ אינו מוכרח דנהי דלפי שעה לאו בקדושתו קאי. מ"מ כשימחוק אח"כ גם הכ"ף לא יחשב פנים חדשות. שהרי הם אותיות הראשונים. מה לחופר בור ובא אחר וכיסהו וחזר וגררי ונתקל בה אחד הראשון חייב דלא אסתלק מעשה ראשון כדאי' בב"ק {{ממ|[[בבלי/בבא קמא/כט/ב|כ"ט:]]}} מ"מ יותר טוב למחוק תחילה הכ"ף:


==ז==
==ז==
שורה 38: שורה 38:
==ח==
==ח==


ח) '''ואף''' שגמר אותו מ"ם בקדושה מ"מ יפסול. דהשם צריך לכתוב לשם קדושת השם מתחילה ועד סוף. וכעין שכתב המחבר סימן ל"ב דכשכל האות נכתב בפסול לא סגי בגרירת מקצת ולגמור בכשרות ע"ש. כ"ש בלשמו דלא סגי בגמר לשמו. וצריך לכתוב כולו לשמו. שהרי לענין תולמ"ה בפסול דא"צ רק הגמר בכשרות. כגון בציצית לא חשיב מן העשוי בפסול בתלי' לבד בפסול. אא"כ עשה מקצת הגדיל בפסול כמ"ש באו"ח סימן י"א סעי' מ"ג. ואיכא למ"ד פסיקתן זהו עשייתן. ואלו עשאה מן הסיסין אף שכל הציצית נעשו בכשרות מ"מ כיון דתחילתו הי' שלא לשמו פסול. וכן חלקו התוס' סוכה {{ממ|י"א:}} ד"ה פסיקתן. וא"כ בסת"ם וכ"ש בשם דבעי כולו בכשרות. כ"ש שצריך כולו לשמו:
ח) '''ואף''' שגמר אותו מ"ם בקדושה מ"מ יפסול. דהשם צריך לכתוב לשם קדושת השם מתחילה ועד סוף. וכעין שכתב המחבר סימן ל"ב דכשכל האות נכתב בפסול לא סגי בגרירת מקצת ולגמור בכשרות ע"ש. כ"ש בלשמו דלא סגי בגמר לשמו. וצריך לכתוב כולו לשמו. שהרי לענין תולמ"ה בפסול דא"צ רק הגמר בכשרות. כגון בציצית לא חשיב מן העשוי בפסול בתלי' לבד בפסול. אא"כ עשה מקצת הגדיל בפסול כמ"ש באו"ח סימן י"א סעי' מ"ג. ואיכא למ"ד פסיקתן זהו עשייתן. ואלו עשאה מן הסיסין אף שכל הציצית נעשו בכשרות מ"מ כיון דתחילתו הי' שלא לשמו פסול. וכן חלקו התוס' סוכה {{ממ|[[תוספות/סוכה/יא/ב#פסיקתן|י"א:]]}} ד"ה פסיקתן. וא"כ בסת"ם וכ"ש בשם דבעי כולו בכשרות. כ"ש שצריך כולו לשמו:


==ט==
==ט==
שורה 44: שורה 44:
ט) '''והא''' דצריך לכתוב השם וכתב יהודה דמוחק ה"א אחרונה וכותב ועושה מהד' ה"א. התם בשכולו נכתב לשמו עי' פ"ח סימן קכ"ד. ואף בשעה שכתב הדל"ת הי' דעתו לעשות בו רגל שיהי' ה"א והי' גם הדל"ת לשמה. אבל בנ"ד שהכ"ף לא הי' לשם קדושת השם לא מהני לעשות מכ"ף מ"ם וזה ברור. רק יעשה כנ"ל למחוק הכ"ף ואח"כ המ"ם ואחר המחיקות יכתוב המ"ם לגמור שם אלקים. השי"ת יזכינו לעת יהי' השם שלם והכסא שלם וכימי צאתנו מארמ"צ יראנו נפלאות ישמח בשמחת החג כנפשו ונפש הדו"ש:
ט) '''והא''' דצריך לכתוב השם וכתב יהודה דמוחק ה"א אחרונה וכותב ועושה מהד' ה"א. התם בשכולו נכתב לשמו עי' פ"ח סימן קכ"ד. ואף בשעה שכתב הדל"ת הי' דעתו לעשות בו רגל שיהי' ה"א והי' גם הדל"ת לשמה. אבל בנ"ד שהכ"ף לא הי' לשם קדושת השם לא מהני לעשות מכ"ף מ"ם וזה ברור. רק יעשה כנ"ל למחוק הכ"ף ואח"כ המ"ם ואחר המחיקות יכתוב המ"ם לגמור שם אלקים. השי"ת יזכינו לעת יהי' השם שלם והכסא שלם וכימי צאתנו מארמ"צ יראנו נפלאות ישמח בשמחת החג כנפשו ונפש הדו"ש:


{{-}}
{{-}}{{יישור לשמאל|הק' '''אברהם'''.}}{{-}}
 
{{יישור לשמאל|הק' '''אברהם'''.}}{{-}}


<noinclude>{{דיקטה}}
<noinclude>{{דיקטה}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>
{{ניווט כללי תחתון}}
[[קטגוריה:תשובות מתאריך כ"ז אדר ה'תרנ"ח]]</noinclude>

גרסה אחרונה מ־18:13, 2 ביוני 2023

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

אבני נזר TriangleArrow-Left.png יורה דעה TriangleArrow-Left.png שסג

סימן שסג

ב"ה יום ב' ויקרא תרנ"ח לפ"ק.

שלום וכל טוב לכבוד אהובי הרב המאוה"ג החסיד כש"ת מוהר"ר מנחם נחום נ"י האבד"ק סקערנעוויטץ.

יקרת מכתבו הגיעני. דבר הס"ת שהי' צריך לכתוב אלקים וכתב אלהיכם. אם מותר למחוק הנטפלין לצורך תיקון, והביא דברי מהר"ם לובלין שהתיר ומשום דהנטפלין אין בהם קדושה כ"כ. והמוחקו אינו לוקה. ואין איסור אלא מדרבנן:

א[עריכה]

א) לי נראה להוסיף בו דברים בנ"ד. דהנה הב"י סימן רע"ו בשם הר"י אכסנדרני בשם בן ד' שנדבק רגל ה' אחרונה בגגה כחוט השערה וכ"ע קורין לה ה"א אסור למחוק הרגל כדי לתקן. ול"ד להא דסתרו בית חשמונאי המזבח ששקצו היוונים. דש"ה דא"א בלא מזבח. ולבנות במקום אחר א"א ע"ש. ואכתי קשה מבנין הורדוס דסתרי ובניי':

ב[עריכה]

ב) אך ברורן של דברים דהמקדש עיקרו קרקע המקדש והעד שמקריבין אעפ"י שאין בית. וכן סוכה חמור קרקע הסוכה מדפנותי' דדפנות הסוכה אינם פסולים עראי לר"י כדאיתא בסוכה (כ"א:) וקרקעות הסוכה פסול עראי לר"י כמבואר שם (יוד.) וכמו שביאר הר"ן שעל הלכות עיי"ש ריש סוכה. אלמא דקרקעות הסוכה הוא עצם הסוכה. וע"כ כשיסתיר דפנות המקדש לבנות בקרקע המקדש דפנות אחרים מותר. דהוה ע"מ לתקן מקדש הנשאר הוא קרקע המקדש. אבל שם קודש אין עיקרו הקלף כמ"ש הרמב"ן סוכה בשמעתא דסוכה ישנה דעיקר הוא הכתב והקלף היא רק משמשין וע"כ כשמחק רגל מהאות אזל לי' השם הוי' וכשכותב אח"כ הרגל הוה שם הוי' חדש ובשם הוי' זה שקלקל לא תיקן. אך במזבח הוקשה להר"י אכסנדרני דמזבח עיקרו המזבח. ואף דקידשה לעת"ל. מ"מ אין מקריבין בלא מזבח. וע"כ כשסותר מזבח זה לבנות מזבח אחר יאסר. דבמזבח שנסתר לא תיקן כלום. וע"ז תי' משום דלא אפשר:

ג[עריכה]

ג) נשוב לנ"ד דהנטפלין אין להם קדושה רק מחמת השם והם אחת עם השם וכשמוחק הנטפלין הוא מתקן בשם אלקי הנשאר. שיוכל להוסיף בו מ"ם. שיהי' השם שלם. זה שפיר דומה לבנין הורדוס שסתר דפנות המקדש לתקן קרקע המקדש שהוא עיקר. ה"נ מוחק ע"מ לתקן השם הנשאר שהוא עיקר. ובהי' צריך לכתוב אלהיך וכתב אלהיכם וכדומה. אפשר דלא דמי לבנין הורדוס שקלקל במקדש לתקן במקדש. משא"כ זה קילקל בשם לתקן בספר. דלענין שם עצמו מה לי זה או זה. משא"כ בנ"ד שהתיקון בשם עצמו שיהי' השם שלום:

ד[עריכה]

ד) ואין לפקפק לפמ"ש ז"ל דשורש שם אלקים מחמת אותיות י"ק שבתוכו. וכיון דבאלקי יש ג"כ שתי אותיות אלו אין מעלה יותר באלקים מבאלקי. ליתא דבאלקים יש נמי גימטריא מם הא שם הוי' במלואו וכן כתבו ז"ל. ועוד מצד הסברא ג"כ י"ל שיותר יש מעלה בשם אלקים משם אלקי. משום ששם אלקי נסמך לדבר. אלקיכם וכדומה. אלקי השמים ואין מורה זה עדות מבוררת שהוא אלקי כל הצבאות עליונים ותחתונים. משא"כ שם אלקים שאינו נסמך ממילא מורה על אלקית כוללת. ואלקים הוא עדות מבוררת יותר על אלקית כוללת מאשר שם אלקי. ושני הטעמים הם אחד למתבונן:

ה[עריכה]

ה) אך צריך למחוק תחילה הכ"ף בכדי שישאר שם אלקי בקדושתו. שהמ"ם לא יזיק מאחר שרחוק מהשם כמלא אות. אבל אם ימחוק המ"ם תחילה. הרי הכ"ף [שאין שייך לשם אלקים ואין דעתו להוסיף מ"ם אחר הכ"ף] מקלקל שם אלקי ולאו בקדושתו א ולא נשאר שם.

ו[עריכה]

ו) אך מ"מ אינו מוכרח דנהי דלפי שעה לאו בקדושתו קאי. מ"מ כשימחוק אח"כ גם הכ"ף לא יחשב פנים חדשות. שהרי הם אותיות הראשונים. מה לחופר בור ובא אחר וכיסהו וחזר וגררי ונתקל בה אחד הראשון חייב דלא אסתלק מעשה ראשון כדאי' בב"ק (כ"ט:) מ"מ יותר טוב למחוק תחילה הכ"ף:

ז[עריכה]

ז) אך מ"ש כבודו למחוק המ"ם ולעשות מהכ"ף מ"ם. לא נהירא לי אף להמתירין למחוק הנטפלין לצורך תיקון. וכמו שהביא כבודו ראי' מתשו' מהרי"ל סי' קצ"ד. מ"מ לא יעשה מהכ"ף מ"ם. שהרי הכ"ף לא נכתב לשם קדושת השם. דקדושת נטפלין אינו אלא מדרבנן. ועכ"פ אין קדושת הנטפלין כמו קדושת השם עצמו. שהרי המוחק אות אחת מהשם לוקה. והמוחק הנטפלין אינו לוקה כמ"ש הרמב"ם פ"ו מה' יסה"ת הל"ב הל"ג וע' בכ"מ שם. ואין כוונה לקדושת הנטפלין שהוא קדושה קלה מועלת לקדושת השם עצמו שהוא קדושה חמורה. כמ"ש הב"י או"ח סי' ל"ב דקלף המעובד לשם מזוזה פסול לתפילין. שקדושת תפילין חמורה מקדושת מזוזה עיי"ש ובד"מ יו"ד סימן רע"א. ה"נ אין כוונה לנטפלין מועיל להשם עצמו:

ח[עריכה]

ח) ואף שגמר אותו מ"ם בקדושה מ"מ יפסול. דהשם צריך לכתוב לשם קדושת השם מתחילה ועד סוף. וכעין שכתב המחבר סימן ל"ב דכשכל האות נכתב בפסול לא סגי בגרירת מקצת ולגמור בכשרות ע"ש. כ"ש בלשמו דלא סגי בגמר לשמו. וצריך לכתוב כולו לשמו. שהרי לענין תולמ"ה בפסול דא"צ רק הגמר בכשרות. כגון בציצית לא חשיב מן העשוי בפסול בתלי' לבד בפסול. אא"כ עשה מקצת הגדיל בפסול כמ"ש באו"ח סימן י"א סעי' מ"ג. ואיכא למ"ד פסיקתן זהו עשייתן. ואלו עשאה מן הסיסין אף שכל הציצית נעשו בכשרות מ"מ כיון דתחילתו הי' שלא לשמו פסול. וכן חלקו התוס' סוכה (י"א:) ד"ה פסיקתן. וא"כ בסת"ם וכ"ש בשם דבעי כולו בכשרות. כ"ש שצריך כולו לשמו:

ט[עריכה]

ט) והא דצריך לכתוב השם וכתב יהודה דמוחק ה"א אחרונה וכותב ועושה מהד' ה"א. התם בשכולו נכתב לשמו עי' פ"ח סימן קכ"ד. ואף בשעה שכתב הדל"ת הי' דעתו לעשות בו רגל שיהי' ה"א והי' גם הדל"ת לשמה. אבל בנ"ד שהכ"ף לא הי' לשם קדושת השם לא מהני לעשות מכ"ף מ"ם וזה ברור. רק יעשה כנ"ל למחוק הכ"ף ואח"כ המ"ם ואחר המחיקות יכתוב המ"ם לגמור שם אלקים. השי"ת יזכינו לעת יהי' השם שלם והכסא שלם וכימי צאתנו מארמ"צ יראנו נפלאות ישמח בשמחת החג כנפשו ונפש הדו"ש:

הק' אברהם.
Information.svg

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף