אבני נזר/יורה דעה/שנד: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(גרסה ראשונית)
 
אין תקציר עריכה
שורה 12: שורה 12:
==ב==
==ב==


ב) '''וזה''' אין נראה לי כלל. ספק ראשון ליתי' דאחד במקום הרבה אינו כלום. ועוד דאפי' כדבריו שרק נפל דבר כעין שחור. פסל האות שהרי כתב הרמב"ם פי"א מה' ס"ת שכל צבע שחור נקרא דיו. וכל שחור לח שנפל ועי"ז נראה שהוא ואו חשיב ואו. רק אם נפל דבר יבש שא"צ עקירה ומחיקה רק נקלף בקל בבשר אצבע. אז לא בטל מיני' שם אות ראשון. אך אם נדבק שחור וצריך למחוק וקודם המחיקה הי' נראה כעין ואו. בטל מיני' תורת יוד וכשמחק חצי של מטה חשיב חק תוכות:
ב) '''וזה''' אין נראה לי כלל. ספק ראשון ליתי' דאחד במקום הרבה אינו כלום. ועוד דאפי' כדבריו שרק נפל דבר כעין שחור. פסל האות שהרי כתב הרמב"ם [[רמב"ם/ספר תורה/יא#|פי"א מה' ס"ת]] שכל צבע שחור נקרא דיו. וכל שחור לח שנפל ועי"ז נראה שהוא ואו חשיב ואו. רק אם נפל דבר יבש שא"צ עקירה ומחיקה רק נקלף בקל בבשר אצבע. אז לא בטל מיני' שם אות ראשון. אך אם נדבק שחור וצריך למחוק וקודם המחיקה הי' נראה כעין ואו. בטל מיני' תורת יוד וכשמחק חצי של מטה חשיב חק תוכות:


==ג==
==ג==
שורה 20: שורה 20:
==ד==
==ד==


ד) '''ולכאורה''' יש להקשות מהא דהקשו תוס' ע"ז {{ממ|[[תוספות/עבודה זרה/סו/ב|ס"ו:]]}} בגד שאבד בו כלאים יבטל ברוב. ומה קושיא הלא כולו נעשה איסור ואין כאן היתר שיבטל. וצ"ל דקושייתם שלא יתחיל לאסור כלל. והיינו דהוי ס"ל היתר בהיתר בטל. ותירוצם דהיתר בהיתר לא בטל. ועי' בריטב"א. ויד אלי' לא אמר רק אם ס"ת פסול נתערב בין שני כשרים. אבל לא שיהא הביטול בס"ת עצמו אות הפסול בין הכשרים. ואילו לא הי' נודע הטעות באיזו חומש הוא. הי' מקום להכשיר לדעת רשב"א ור"ן שכל חומש ספר שלם בפ"ע וטעות שבחומש זה אינו פוסל שאר חומשין וסמך עליהם רמ"א סימן קמ"ג. א"כ בטל חומש שיש בו הטעות בשאר חומשין לדעת היד אלי'. לא בזה שנודע הטעות בס' בראשית [ועי' בתשו' לעיל סי' ה']. ע"כ צריך לבדוק כל היודין שבס' בראשית. אולי יכיר איזה יוד נמחק ממנה רגלה. ואם לא יכיר ימחוק מהיודין הקוצי הימינים [והשמאלים א"צ למחוק]. ויחזור ויכתבם. וכל הדברים ברורים:
ד) '''ולכאורה''' יש להקשות מהא דהקשו תוס' ע"ז {{ממ|[[תוספות/עבודה זרה/סו/ב|ס"ו:]]}} בגד שאבד בו כלאים יבטל ברוב. ומה קושיא הלא כולו נעשה איסור ואין כאן היתר שיבטל. וצ"ל דקושייתם שלא יתחיל לאסור כלל. והיינו דהוי ס"ל היתר בהיתר בטל. ותירוצם דהיתר בהיתר לא בטל. ועי' בריטב"א. ויד אלי' לא אמר רק אם ס"ת פסול נתערב בין שני כשרים. אבל לא שיהא הביטול בס"ת עצמו אות הפסול בין הכשרים. ואילו לא הי' נודע הטעות באיזו חומש הוא. הי' מקום להכשיר לדעת רשב"א ור"ן שכל חומש ספר שלם בפ"ע וטעות שבחומש זה אינו פוסל שאר חומשין וסמך עליהם רמ"א סימן קמ"ג. א"כ בטל חומש שיש בו הטעות בשאר חומשין לדעת היד אלי'. לא בזה שנודע הטעות בס' בראשית [ועי' בתשו' [[אבני נזר/יורה דעה/ה|לעיל סי' ה']]]. ע"כ צריך לבדוק כל היודין שבס' בראשית. אולי יכיר איזה יוד נמחק ממנה רגלה. ואם לא יכיר ימחוק מהיודין הקוצי הימינים [והשמאלים א"צ למחוק]. ויחזור ויכתבם. וכל הדברים ברורים:


{{-}
{{-}
שורה 27: שורה 27:


<noinclude>{{דיקטה}}
<noinclude>{{דיקטה}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>
{{ניווט כללי תחתון}}
[[קטגוריה:תשובות מתאריך י"ז אב ה'תרנ"ה]]</noinclude>

גרסה מ־17:52, 2 ביוני 2023

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

אבני נזר TriangleArrow-Left.png יורה דעה TriangleArrow-Left.png שנד

סימן שנד

ב"ה יום ד' עקב תרנ"ה לפ"ק פה סאכטשאב.

שלום לכבוד הרב החריף וכו' מו"ה דוד נ"י רב דק"ק אקאנאוו.

א

א) על דבר הס"ת שהי' אות יוד אחת גדולה שנדמה לוא"ו. ואיש המוני מחק חצי. ונשארה יוד חצי' שלמעלה והנה פסולה משום חק תוכות. אך לא נודע מקומה אי'. אך זאת ידוע שהוא בס' בראשית. אך יש הכחשה שהרבה אמרו שהי' ואו. ואחד נגדם שלא הי' ואו רק יוד רק מחמת שנפל דבר מה על האות כעין דבר שחור ונתארך ונדמה לואו. ומעלתו רוצה להכשיר מחמת ס"ס. א' שמא כדברי האחד. הב' שמא כיד אלי' דבטל האות הפסול בשאר אותיות הואיל ואינו ניכר. הג' שמא כרמב"ם שאין איסור לקרות בס"ת פסול רק משום כבוד צבור. ור"ן מכשיר לגמרי לקרות בפסול. והרי כאן ג' ספיקות:

ב

ב) וזה אין נראה לי כלל. ספק ראשון ליתי' דאחד במקום הרבה אינו כלום. ועוד דאפי' כדבריו שרק נפל דבר כעין שחור. פסל האות שהרי כתב הרמב"ם פי"א מה' ס"ת שכל צבע שחור נקרא דיו. וכל שחור לח שנפל ועי"ז נראה שהוא ואו חשיב ואו. רק אם נפל דבר יבש שא"צ עקירה ומחיקה רק נקלף בקל בבשר אצבע. אז לא בטל מיני' שם אות ראשון. אך אם נדבק שחור וצריך למחוק וקודם המחיקה הי' נראה כעין ואו. בטל מיני' תורת יוד וכשמחק חצי של מטה חשיב חק תוכות:

ג

ג) ספק שני שמא כיד אלי' דבטל. זה אינו נראה לי כלל. דביטול לא שייך רק אם מיעוט איסור ורוב היתר והכא ס"ת שחסר אות אחת כולו פסול ואין כאן כשר כלל. ועי' רש"י נדה (ע"א) בסוף העמוד ברביעית דם רובו מן המת מיעוטו מן החי טהור מן התורה דרביעית שלימה בעינן ולא אמרינן דבטל ברוב וכאלו כל הרביעית מן המת. אלא ודאי כיון דפחות מרביעית טהור אין כאן טמא שיבטל את הטהור. ה"נ בנ"ד כיון שס"ת חסרה פסולה. אין כאן כשר שיבטל את הפסול וביארתי כלל זה במקום אחר בכמה ראיות:

ד

ד) ולכאורה יש להקשות מהא דהקשו תוס' ע"ז (ס"ו:) בגד שאבד בו כלאים יבטל ברוב. ומה קושיא הלא כולו נעשה איסור ואין כאן היתר שיבטל. וצ"ל דקושייתם שלא יתחיל לאסור כלל. והיינו דהוי ס"ל היתר בהיתר בטל. ותירוצם דהיתר בהיתר לא בטל. ועי' בריטב"א. ויד אלי' לא אמר רק אם ס"ת פסול נתערב בין שני כשרים. אבל לא שיהא הביטול בס"ת עצמו אות הפסול בין הכשרים. ואילו לא הי' נודע הטעות באיזו חומש הוא. הי' מקום להכשיר לדעת רשב"א ור"ן שכל חומש ספר שלם בפ"ע וטעות שבחומש זה אינו פוסל שאר חומשין וסמך עליהם רמ"א סימן קמ"ג. א"כ בטל חומש שיש בו הטעות בשאר חומשין לדעת היד אלי'. לא בזה שנודע הטעות בס' בראשית [ועי' בתשו' לעיל סי' ה']. ע"כ צריך לבדוק כל היודין שבס' בראשית. אולי יכיר איזה יוד נמחק ממנה רגלה. ואם לא יכיר ימחוק מהיודין הקוצי הימינים [והשמאלים א"צ למחוק]. ויחזור ויכתבם. וכל הדברים ברורים:

{{-}

הק' אברהם.
Information.svg

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף