אבן יקרה/א/ה

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

אבן יקרה TriangleArrow-Left.png א TriangleArrow-Left.png ה

סימן ה'
זכות ירושת הרבנות כשנתמנו בעיר ב' רבנים שונים בזה אחר זה

לכבוד הרב החריף ובקי המולג בתורה ויראה כש"ת מו"ה אפרים זלמן נ"י מו"צ דק' וויזהראדיק במדינת רוסיא.

הנני בזה לתשובת מכתב שאלתו בעיר אחת אשר זה שנים רבות שמשו שם שני ת"ח בכתר הרבנות בזמן אחד ואחרי מות הרבנים הנ"ל קבלו עליהם אנשי העיר בהסכמת כל הקהל ובהסכמת בני הרבנים הנ"ל רב אחד ובני הרבנים הנפטרים חתמו על כתב ההתמנות של הרב ההוא. ונהג הרב ההוא ברבנות כמה שנים לבדו וקיבל כל ההכנסה כל ימי חייו עד יום מותו ונשארו מהרב ההוא שני בנים והבכור נתקבל בחיי אביו לרב בעיר אחרת והצעיר מילא מקום אביו ונתקבל במקומו והנהו מתנהג שם ברבנות יותר מארבעים שנה. וכעת הנה הרב הלז רוצה לעלות לא"י ולאשר אין לו בנים ע"כ רצונו לעזוב את בן אחיו הבכור הנ"ל על מקומו ולהושיבו על כסאו מקום אביו ואבי זקנו של בן אחיו הלז וכעת עמד נכד אחד הרבנים הנ"ל אשר קדמו לאבי הרב הנכחי וזה יותר מחמשים שנה שהלכו לעולמם ותובע חזקת זקנו ע"כ ת"ש בקצרה וכבודו האריך עוד בפרטים אין מהצורך להעתיקם:

תשובה

בתחלה נדבר מטענת הנכד של אחד הרבנים הקודמים. לענ"ד אין בטענתו ממש דכבר העלתי בתשובה [עי' לעיל סי' ב'] דאע"ג דבן הרב קודם לשאר אדם מ"מ אם כבר נתמנה רב אחר מחמת איזה סיבה שוב פסקה חזקת הבן. וראי' לזה מהא דנפסקה הלכה ברמב"ם פ"א מה' מלכים ובחינוך פרשת שופטים דהניח בן קטן משמרים לו המלוכה וקשה למה לנו להמתין עד שיגדל בן הקטן ובימים ההם שבנתים אין מלך בישראל הלא טוב יותר להקים מלך כשהבן קטן ואי משום ירושת הבן הא כשיגדל ממילא ינחל אחוזת אבותיו והמלך שהעמידוהו לפני גדלות הבן ידחה אז אע"כ שאם בנתים נתמנה טחא פסקה חזקת היורש ולכן אין לנו להפסידו חזקתו ולכך משמרים לו המלוכה. ועוד הבאתי בתשובה ההיא ראי' לזה:

א"כ בנ"ד שאחרי מות הרבנים הקודמים נתמנה אביו של הרב הנכחי כבר פסקה כח ירושת בני הרבנים הקודמים וממילא אין לנכדם שום טענת חזקה:

אך לכאורה יש לשדות נרגא בזה דבשלמא לענין בן קןן שפיר דצריך לשמור לו המלוכה שאם היו ממנים אחר טרם יגדל הבן שפיר לא הי' הבן יכול לדחות את המלך שימלוך אז בעת יגדל הבן שהרי אז נהי' צריכין להוריד את זה מגדולתו בעת מלכו דקי"ל מעלין בקדש ולא מורידין, משא"כ בנ"ד שהרי הרב הנכחי רוצה מעצמו לעזוב המשרה א"כ שפיר נוכל לומר ששבה חזקת הרבנים הקודמים לאיתנה שהרי במה שנשיב חזקתם לנכדם אין אנו מורידין שום אדם מגדולתו. אולם באמת זה אינו ולדעתי הדבר ברור שאין חילוק בזה ואפילו במקום דלא שייך טעמא דמעלין בקדש כו' אם נתמנה אחר בנתים יהי' מאיזה טעם שיהי' כבר פסקה טענת חזקת ירושת בני הראשון:

וראי' ברורה לזה מש"ס ערוך יומא דף י"ב ע"ב דתנינין תמן ת"ר אירע בו פסול בכ"ג ומינו אחר תחתיו ראשון חוזר לעבודתו שני כל מצות כהונה גדולה עליו דברי ר' מאיר, ר' יוסי אומר ראשון חוזר לעבודתו שני אינו ראוי לא לכהן גדול ולא לכהן הדיוט כו' א"ר יהודה אמר רב הלכה כר' יוסי, ומודה ר' יוסי שאם מת ראשון שחוזר (השני) לעבודתו. ומקשינן פשיטא, ומתרצינן מהו דתימא כו' עייש"ה. ולכאורה קשה לפי מה שפסק הרמב"ם ז"ל בפ"ד מהל' כלי המקדש הלכה כ' דגם בכ"ג בנו קודם (וע'שו"ת הרשב"א סי' ש') וכתב שם דכל שררה שבישראל הזוכה לה זוכה לעצמו ולזרעו א"כ מה מקשינן פשיטא הא טובא אשמעינין דהא הראשון בעת שנתמנה לכ"ג הא זכה בכהונה גדולה לו ולזרעו אחריו וא"כ כשמת הא עמדו בניו במקומו וא"כ אי לאו דאמרינן דמודה ר' יוסי שאם מת ראשון שחוזר השני לעבודתו הא היתה הסברא מחייבת שבנו של ראשון יעמוד במקום אביו שהרי זכותו קודמת לשני שהרי בעת שנתמנה אביו כבר זכה בכהונה גדולה לו ולבנו וכאן לא שייך לומר מעלין בקודש ולא מורידין דאיזה הורדה יש כאן לשני שהרי הוא נשאר במעלתו שהיתה לו בחיי הראשון שהרי גם אז לר' יוסי לא הי' ראוי לא לכ"ג ולא לכ"ה וא"כ הא טובא אשמעינן שמ"מ אפי' לדברי ר' יוסי אם מת ראשון שני חוזר לעבודה אע"ג דלא שייך טעמא דמעלין בקדש כו' וא"כ מה מקשינן פשיטא. אע"כ כמו שכתבתי דכל שנתמנה אחר בנתים פסקה כח הירושה מבנו של הראשון וא"כ בעת שאירע בו פסול בראשון ונתמנה השני פסקה כח ירושת בנו של הראשון ושפיר מקשינן פשיטא דמת ראשון דשני חוזר לעבודתו ודוק היטב:

וא"כ הדרינן לדידן שאין לנכד הרבנים הקודמים שום טענת ירושה כעת:

אך באמת אחר בירור הדברים הנ"ל הדבר ברור שאף אם הי' להנכד ההוא איזה זכות ירושה אעפי"כ אין כח בידו לעכב על יד הרב הנכחי המוחזק ברבנות כדין למסור כח רבנותו לבן אחיו דלא עדיף הנכד ההוא מיורש אביו דבר תורה שאם נתן האב כל נכסיו לאחר אף שלא שייר כלום ליורשיו מתנתו קיימת כמוסכם מכל הפוסקים ועיין בש"ע ח"מ סי' רפ"א סעיף ט' וכיון שבררנו למעלה שאם נתמנה אחר אין ביד היורש להורידו א"כ הא אין להנכד הנ"ל שום טענה על הרב הנכחי והרבנות הוא שלו כל ימי חייו א"כ ממילא הוא יכול ליתנו לאחר אעפ"י שעי"ז יפסיד זה ירושתו וז"ב מאד. ואין רצוני להאריך עוד בזה לפי שכ"ז לא נאמר אלא לרוחא דמילתא שבאמת אין להנכד שום טענת ירושה כאמור:

ומלבד כל הנאמר הדבר פשוט שאין שום טענת ירושה להנכד הנ"ל שהרי מבואר בש"ע ח"מ סוף סי' קמ"ט באדם שהחזיק במצוה אם נתנה לאחר בלא אונס נתבטלה חזקתו א"כ לפי המבואר בשאלה שבני הרבנים הקודמים חתמו בעצמם על כתב ההתמנות של אבי הרב הנכחי א"כ הא לא עדיף היורש מגברי דאתא מחמתייהו והרי אלמלי נתנו הרבנים הקודמים ההם בעצמם את חזקת הרבנות לאיש אחר וחתמו על כתב ההתמנות הא לא הי' להם עוד שום טענה על הרבנות ק"ו לבניהם שאינם באים רק בתורת ירושה שכיון שמחלו תזקתם אין להם ולא לבניהם אחריהם שום טענה על חזקת הרבנות עוד ולא יהי' יפה כח הבן מכח האב ודוק:

באופן שהדבר ברור שאין לנכד הרבנים הקודמים שום טו"מ על חזקת הרבנות:

ועתה נשוב לדבר מבן אחי הרב הנכחי. לכאורה לפי האמור אין גם לו טענת ירושה שהרי דודו הרב הנכחי כבר החזיק ברבנות והפסיק חזקתו וממילא שאין ביד הרב הנכחי למסור לו רבנותו כמבואר ברמ"א ח"מ סי' קמ"ט דכל שררה אין יכולין למכור וליתן לאחר. אך באמת אין הדבר כן ויכילנא לומר שאפילו אם היו להרב הנכחי בנים לא היו הם יורשים חזקת הרבנות רק בן אחיו הלז. שהרי מבואר ברמב"ם פ"א מה' מלכים ה"ז שבן הגדול קודם לירושת המלוכה לקטן ממנו, והא לפי המבואר בשאלה הי' אחיו של הרב הנכחי גדול ממנו בשנים וא"כ מצד הדין הי' הוא היורש ולא הרב הנכחי וא"כ נהי שמחל חזקתו לאחיו הזה בודאי אמדינן דעתו שלא מחל רק לטובת אחיו בעצמו אבל לא בשביל אחר וכדאמרינן בש"ס ב"ק דף קט"ז כי אפקרי אדעתא דארי' אפקרי' כו' עיי"ש, וא"כ כשאחיו הלז היינו הרב הנכחי עוזב חזקתו מעצמו בודאי היא שבה לבעלה הראשון היינו להיורש העצמי והוא אחיו הגדול וליורשיו אחריו ועדיף זה עוד מהא דמקשינן בש"ס יומא הנ"ל פשיטא, קצרתי עיין היטב ודוק:

אולם באמת בנ"ד אין אנו צריכין לזה שאפילו אם לא ירש הרב הנכחי כלל את הרבנות מאביו שהוא זקנו של בן אחיו הלז רק שבחרוהו בעצמו, מ"מ כיון שאין לו בנים הרי בן אחיו יורשו מדין תורה כמבואר בש"ס ופוסקים ועיין בש"ע ח"מ ריש סי' רע"ו. ולפי דברי הרמב"ם הנ"ל פ"א מה' מלכים הרי ירושת השררה הוא כפי סדר הנחלות א"כ בן אחיו הוא יורשו וא"כ בודאי יש לבן אחי הרב הנכחי חזקת ירושה וז"ב מאד:

ומעתה חובה על אנשי העיר לשמוע לדברי חכמם הרב הנכחי למלאות רצונו ולהושיב על מקומו את בן אחיו וכמ"ש בשו"ת גנת ורדים הספרדי חיו"ד כלל ג' סי' ז' שאפילו במקום ספק ירושה חייבים הקהל להעמיד את הבן שאם לא יעמידוהו יש ספק איסור שעוברים על דין תורה שרצתה שתהי' השררה מורשה דור דור עיי"ש. וכיון שבררנו ת"ל שאין לנכד הרבנים הקודמים שום שמץ טענת חזקת ירושה וטענת ירושת בן אחי הרב הנכחי היא נכונה ע"כ חלילה להם לעבור את פי הרב הנכחי אשר ישב לכסא למו שנים רבות ולתת עיניהם באיש אשר אין לו חלק ונחלה ברבנות עירם אך יתנו כתר הרבנות על ראש בן אחיו ובזה יעשו רצון קונם ורצון מורם וה' ישפות להם ברכה וחיים לאורך ימים דברי ידידו:

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף