אבן יקרה/א/ג: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 11: שורה 11:
'''בתחלה''' נדבר בטענות הבע"ב שרוצים בגורל הנה אין בדבריהם ממש ואלמלא הי' כאן מקום לדחות אחד משניכם א"צ לגורל, כי אז הי' אחיו הצעיר נדחה שהרי מבואר בש"ס [[בבלי/כתובות/קג/ב|כתובות דף ק"ג]] ונפסק הלכה ב[[רמב"ם/מלכים/א/ז|רמב"ם פ"א מה' מלכים ה"ז]] שכל הקודם בנחלה קודם לירושת המלוכה והבן הגדול קודם לקטן ממנו וא"כ אין לאחיו הצעיר טענת ירושה כלל במקום מעכ"ת הגדול ממנו וא"כ אם הי' מקום לדחות אחד מכם בודאי שהי' אחיו נדחה ולא מעכ"ת:
'''בתחלה''' נדבר בטענות הבע"ב שרוצים בגורל הנה אין בדבריהם ממש ואלמלא הי' כאן מקום לדחות אחד משניכם א"צ לגורל, כי אז הי' אחיו הצעיר נדחה שהרי מבואר בש"ס [[בבלי/כתובות/קג/ב|כתובות דף ק"ג]] ונפסק הלכה ב[[רמב"ם/מלכים/א/ז|רמב"ם פ"א מה' מלכים ה"ז]] שכל הקודם בנחלה קודם לירושת המלוכה והבן הגדול קודם לקטן ממנו וא"כ אין לאחיו הצעיר טענת ירושה כלל במקום מעכ"ת הגדול ממנו וא"כ אם הי' מקום לדחות אחד מכם בודאי שהי' אחיו נדחה ולא מעכ"ת:


'''וראיתי''' להגאון מטרנאפאל ז"ל בספרו על [[מנחת חינוך/מצוה תצז|החינוך מצוה תצ"ז]] שנסתפק אם יש רשות להאב להנחיל המשרה לאחד מבניו קטן לפני הגדול, אפשר כמו בירושה דקיי"ל כריב"ב דיכול להנחיל ליורש בין יורשיו, או אפשר שם עכ"פ הוי יורש אבל כאן בן הקטן אינו יורש כלל במקום גדול. ולענ"ד נראה שהוא ש"ס ערוך במנחות דף ק"ט ע"ב דתנינין התם בשעת פטירתו (של שמעון הצדיק) אמר להם חוניו בני ישמש תחתי נתקנא בו שמעי אחיו שהי' גדול ממנו שתי שנים ומחצה א"ל בא ואלמדך סדר העבודה כו' דברי רי"מ ר"ל ר' יהודא לא כך הי' מעשה אלא לא קיבל עליו חוניו שהי' שמעי אחיו גדול ממנו שתי שנים ומחצה ואעפי"כ נתקנא בו חוניו בשמעי אחיו א"ל בא ואלמדך סדר העבודה כו' עיי"ש כל הענין היטב. והקשו בתוס' אהא דאמר שמעון הצדיק חוניו בני ישמש תחתי הא דרשינין בת"כ תחת אביו בזמן שהוא ממלא מקום אביו וזה לא הי' יודע סדר העבודה ותירצו דביראת חטא הי' ממלא מקום אבותיו עיי"ש. וקשה אכתי האיך מינה שמעון הצדיק את חוניו הא בן קטן במקום גדול אינו  בירושת המשרה כנ"ל והאיך מינה את חוניו במקום שמעי שהי' גדול ממנו ב' שנים ומחצה ואין לומר דרק חוניו הי' ממלא מקום אבותיו ביראה ולא שמעי דא"כ מה נענה לשיטת ר' יהודא שלא קיבל חוניו ונתמנה שמעי הרי דגם שמעי הי' ממלא מקום אבותיו ביראה דאל"כ איך קבלו הכהנים את שמעי כיון שגם הוא לא הי' יודע סדר העבודה לפי שיטה זו והא דרשינן תחת אביו בזמן שממלא מקום אבותיו כקושית התוס' הנ"ל, וע"כ שהי' שמעי ממלא מקום אביו ביראת חטא וא"כ קושיתינו הנ"ל קמה גם נצבה האיך מינה שמעון הצדיק את חוניו הקטן במקום שמעי אחיו הגדול ממנו אע"כ דיש רשות וכח להאב להוריש המשרה לבנו הקטן במקום בן הגדול וזו ראי' ברורה לפשוט הספק הנ"ל ודוק:
'''וראיתי''' להגאון מטרנאפאל ז"ל בספרו על [[מנחת חינוך/תצז|החינוך מצוה תצ"ז]] שנסתפק אם יש רשות להאב להנחיל המשרה לאחד מבניו קטן לפני הגדול, אפשר כמו בירושה דקיי"ל כריב"ב דיכול להנחיל ליורש בין יורשיו, או אפשר שם עכ"פ הוי יורש אבל כאן בן הקטן אינו יורש כלל במקום גדול. ולענ"ד נראה שהוא ש"ס ערוך במנחות דף ק"ט ע"ב דתנינין התם בשעת פטירתו (של שמעון הצדיק) אמר להם חוניו בני ישמש תחתי נתקנא בו שמעי אחיו שהי' גדול ממנו שתי שנים ומחצה א"ל בא ואלמדך סדר העבודה כו' דברי רי"מ ר"ל ר' יהודא לא כך הי' מעשה אלא לא קיבל עליו חוניו שהי' שמעי אחיו גדול ממנו שתי שנים ומחצה ואעפי"כ נתקנא בו חוניו בשמעי אחיו א"ל בא ואלמדך סדר העבודה כו' עיי"ש כל הענין היטב. והקשו בתוס' אהא דאמר שמעון הצדיק חוניו בני ישמש תחתי הא דרשינין בת"כ תחת אביו בזמן שהוא ממלא מקום אביו וזה לא הי' יודע סדר העבודה ותירצו דביראת חטא הי' ממלא מקום אבותיו עיי"ש. וקשה אכתי האיך מינה שמעון הצדיק את חוניו הא בן קטן במקום גדול אינו  בירושת המשרה כנ"ל והאיך מינה את חוניו במקום שמעי שהי' גדול ממנו ב' שנים ומחצה ואין לומר דרק חוניו הי' ממלא מקום אבותיו ביראה ולא שמעי דא"כ מה נענה לשיטת ר' יהודא שלא קיבל חוניו ונתמנה שמעי הרי דגם שמעי הי' ממלא מקום אבותיו ביראה דאל"כ איך קבלו הכהנים את שמעי כיון שגם הוא לא הי' יודע סדר העבודה לפי שיטה זו והא דרשינן תחת אביו בזמן שממלא מקום אבותיו כקושית התוס' הנ"ל, וע"כ שהי' שמעי ממלא מקום אביו ביראת חטא וא"כ קושיתינו הנ"ל קמה גם נצבה האיך מינה שמעון הצדיק את חוניו הקטן במקום שמעי אחיו הגדול ממנו אע"כ דיש רשות וכח להאב להוריש המשרה לבנו הקטן במקום בן הגדול וזו ראי' ברורה לפשוט הספק הנ"ל ודוק:


'''עכ"פ''' זאת היא הלכה ברורה דבן קטן במקום בן גדול אינו יורש השררה וכיון שכן אין לאחיו הצעיר ממנו דין ירושה כלל וא"כ בודאי אלו הי' רשות ביד הקהל לדחות אחד מכם הי' אחיו הצעיר נדחה ולא כ"ת שיש לו דין ירושה וחזקת אבותיו ואין כאן מקום להטיל גורלות:
'''עכ"פ''' זאת היא הלכה ברורה דבן קטן במקום בן גדול אינו יורש השררה וכיון שכן אין לאחיו הצעיר ממנו דין ירושה כלל וא"כ בודאי אלו הי' רשות ביד הקהל לדחות אחד מכם הי' אחיו הצעיר נדחה ולא כ"ת שיש לו דין ירושה וחזקת אבותיו ואין כאן מקום להטיל גורלות:

גרסה מ־13:37, 2 בדצמבר 2022

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

אבן יקרה TriangleArrow-Left.png א TriangleArrow-Left.png ג

סימן ג'
קנה מאחיו הצעיר זכות שררת רבנות אביהם כדי לדחות האח הגדול

כבוד ידידי הה"ג החריף ובקי שושילתא דיחוסא כו' כש"ת מו"ה אפרים זלמן מרגליות האבד"ק בריילוב והגליל במדינת רומעניען.

מכתב שאלתו הנכתב עוד ביום ה' וישלח הגיעני ולא ידעתי מדוע התמהמה כל כך ואחוש להשיבו. ע"ד שאלתו שזה תשע שנים אשר נקרוא נקרא הוא ואחיו הצעיר ממנו לשבת לכסא אביהם הרב המנוח ז"ל ולמלאות מקומו ונתקבלו בהסכמת כל בני העיר ונתנו להם כתב התמנות בחתימות ידיהם, ועתה קם אחיו הצעיר הנ"ל לעורר ריב ומדון להודפו ממצבו בטענתו שהוא קנה מאחיהם השלישי חלק החזקה שלו ויש לו שני חלקים בחזקה וע"כ זכה הוא להיות שם לבדו ואנשי העיר אומרים לו שיטילו גורל ביניהם ומי שיעלה עליו כגורל ישאר להם לרב ומו"ץ והשני ידחה ע"כ ת"ש:

תשובה

בתחלה נדבר בטענות הבע"ב שרוצים בגורל הנה אין בדבריהם ממש ואלמלא הי' כאן מקום לדחות אחד משניכם א"צ לגורל, כי אז הי' אחיו הצעיר נדחה שהרי מבואר בש"ס כתובות דף ק"ג ונפסק הלכה ברמב"ם פ"א מה' מלכים ה"ז שכל הקודם בנחלה קודם לירושת המלוכה והבן הגדול קודם לקטן ממנו וא"כ אין לאחיו הצעיר טענת ירושה כלל במקום מעכ"ת הגדול ממנו וא"כ אם הי' מקום לדחות אחד מכם בודאי שהי' אחיו נדחה ולא מעכ"ת:

וראיתי להגאון מטרנאפאל ז"ל בספרו על החינוך מצוה תצ"ז שנסתפק אם יש רשות להאב להנחיל המשרה לאחד מבניו קטן לפני הגדול, אפשר כמו בירושה דקיי"ל כריב"ב דיכול להנחיל ליורש בין יורשיו, או אפשר שם עכ"פ הוי יורש אבל כאן בן הקטן אינו יורש כלל במקום גדול. ולענ"ד נראה שהוא ש"ס ערוך במנחות דף ק"ט ע"ב דתנינין התם בשעת פטירתו (של שמעון הצדיק) אמר להם חוניו בני ישמש תחתי נתקנא בו שמעי אחיו שהי' גדול ממנו שתי שנים ומחצה א"ל בא ואלמדך סדר העבודה כו' דברי רי"מ ר"ל ר' יהודא לא כך הי' מעשה אלא לא קיבל עליו חוניו שהי' שמעי אחיו גדול ממנו שתי שנים ומחצה ואעפי"כ נתקנא בו חוניו בשמעי אחיו א"ל בא ואלמדך סדר העבודה כו' עיי"ש כל הענין היטב. והקשו בתוס' אהא דאמר שמעון הצדיק חוניו בני ישמש תחתי הא דרשינין בת"כ תחת אביו בזמן שהוא ממלא מקום אביו וזה לא הי' יודע סדר העבודה ותירצו דביראת חטא הי' ממלא מקום אבותיו עיי"ש. וקשה אכתי האיך מינה שמעון הצדיק את חוניו הא בן קטן במקום גדול אינו בירושת המשרה כנ"ל והאיך מינה את חוניו במקום שמעי שהי' גדול ממנו ב' שנים ומחצה ואין לומר דרק חוניו הי' ממלא מקום אבותיו ביראה ולא שמעי דא"כ מה נענה לשיטת ר' יהודא שלא קיבל חוניו ונתמנה שמעי הרי דגם שמעי הי' ממלא מקום אבותיו ביראה דאל"כ איך קבלו הכהנים את שמעי כיון שגם הוא לא הי' יודע סדר העבודה לפי שיטה זו והא דרשינן תחת אביו בזמן שממלא מקום אבותיו כקושית התוס' הנ"ל, וע"כ שהי' שמעי ממלא מקום אביו ביראת חטא וא"כ קושיתינו הנ"ל קמה גם נצבה האיך מינה שמעון הצדיק את חוניו הקטן במקום שמעי אחיו הגדול ממנו אע"כ דיש רשות וכח להאב להוריש המשרה לבנו הקטן במקום בן הגדול וזו ראי' ברורה לפשוט הספק הנ"ל ודוק:

עכ"פ זאת היא הלכה ברורה דבן קטן במקום בן גדול אינו יורש השררה וכיון שכן אין לאחיו הצעיר ממנו דין ירושה כלל וא"כ בודאי אלו הי' רשות ביד הקהל לדחות אחד מכם הי' אחיו הצעיר נדחה ולא כ"ת שיש לו דין ירושה וחזקת אבותיו ואין כאן מקום להטיל גורלות:

איברא דהאמת הוא שאין כח ורשות ביד הקהל לדחות שום אחד מכם כיון שכבר נתקבלתם בהסכמת כלם וכלל גדול בדין המנויים שכיון שעלה שוב לא ירד כמבואר בכל הפוסקים ואף בשו"ב שאין בם דין מינוי של שררות אין להעבירם מאומנותם כל שלא נמצא בהם צד פיסול. ועיין שו"ת גנת ורדים הספרדי חי"ד כלל ג' סי' ז' באמצע התשובה, כ"ש ברב ומו"ץ דאפי' ת"ח שסרח אין מורידין אותו מגדולתו כ"ש כ"ת ואחיו שניכם ת"ח יראי ה' שאין ביד הקהל לדחות שום אחד מכם:

ועתה הבא נבא לטענת אחיו הצעיר שרוצה לדחות את מעכת"ה יען קנה מאחיהם השלישי חזקתו ויש לו שני חלקים נגדו. גם טענה זו אין בה ממש מכמה טעמים, חדא שכבר העלתי בתשובה אחרת שאפי' לדעת הסוברים שיש ברבנות דין ירושה (אשר לא כן דעת הגאון בח"ס חלק או"ח סי' י"ב וי"ג) היינו דוקא טרם נתמנה איש אחר אזי מוטל על בני העיר לקחת את בן הרב ולא אדם אחר אבל אחרי אשר כבר נתמנה אדם אחר אין ביד היורש להורידו והארכתי בזה בראיות נכוחות [עי' לעיל סי' ב'] וא"כ אם הדין כך בנתמנה איש אחר שאין לו דין ירושה כלל כ"ש בנתמנה אדם שיש לו ג"כ טענת ירושה שאין ביד יורש אחר להורידו וא"כ מה בכך שקנה אחיו הצעיר חלק החזקה מאחיהם השלישי הא אף אם בא אחיו השלישי בעצמו אין בו כח להעביר אפי' איש זר אם ישב מקודם לכסא הרבנות ק"ו בן בנו של ק"ו שאין ביד הלוקח זכותו כח להעביר את מעכ"ת שישב כבר לכסא והוא יורש עכ"פ כמוהו וז"ב:

ועוד הא כבר הבאתי שהקטן במקום הגדול אינו יורש כלל וכיון שכ"ת הוא הגדול שבאחים אין ליתר אחיו שום דין ירושה כלל ולא הי' לו לאחיו השלישי מה למכור. ועוד אף אי יהבינא שיש גם לאח השלישי איזה כח ירושה האיך יעלה על הדעת שיהי' יכול למוכרו הא כל הטעם של הסוברים ברבנות דבנו קודם משום דמדמי לה למלכות דכתיב בה למען יאריך ימים על ממלכתו הוא ובניו א"כ כ"ז ניחא כשבנו בעצמו ישב לכסאו משא"כ למכור זכותו דהא ל"ש בי' קרא זה דעל ממלכתו הוא ובניו בודאי לזה אין לו כח וזכות וז"ב לכל בעל שכל ישר:

בר מן כל דין תמה אני על אחיו הצעיר יושב על מדין האיך הניח מעותיו על קרן הצבי שהרי הוא דין פשוט ומבואר בשו"ע חו"מ סוף סי' קמ"א בהגה דאין יכולין למכור שום שררה ואף אם לא הי' אחיו השלישי יורש לבד זולת שהרבנות הי' שלו לבדו אין בידו למוכרו ואחיו הקונה שדי זוזי' בכדי:

העולה מזה שגם מעכת"ה גם אחיו ישארו על מקומם בשלום ואחרי שהחזיקו שניהם ברבנות אין לאחד שום כח לגרוע זכותו של השני בשום אופן ואין כאן מקום להטיל גורל וה' יפרוש עליכם סוכת שלומו ויחדש ביניכם ברית האהבה והאחוה כנפש ידידו הדורש"ת באהבה:

בנימין ארי' הכהן ווייס האבד"ק טשערנאוויץ והגליל.

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף