עריכת הדף "
אבן האזל/קונטרס בדין קנין כספו בתרומה
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
==א== '''הרמב"ם''' בפ"ז מהלכות תרומות הלכה כ' כתב ''' נשא שנייה היא אוכלת בתרומה ועבדי מלוג שלה לא יאכלו,''' וכתב על זה הכ"מ בפרק הבע"י אמרינן דלר' יוחנן משתמרת לביאה פסולה דרבנן אוכלת ומ"מ איני יודע מנין לנו בנשואה ממש לומר כן, והנה דברי הכ"מ תמוהים דמה בכך שהיא נשואה כיון דשני' לא נעשית זונה, ומצאתי שכבר תמה בזה המרכה"מ. ''' והיה ''' אפשר לומר דכונת הכ"מ הוא עפ"מ שפירשו התוס' ביבמות דף נ"ו כפר"ח דמתני' קאי רק על בת כהן ודלא כפירש"י דקאי בין בבת כהן בין בבת ישראל, וכתבו שם התוס' ועוד הק' הר"ר משה הכהן דאיך יאכיל בת ישראל בהגעת זמן דבפסולות לא שייך אוכלות משלו ואוכלות בתרומה, אמנם דהרמב"ן מפרש ג"כ כפיר"ח ומ"מ כתב דאה"נ דלמשנה ראשונה יכול נמי להאכיל, ואפשר עוד דתוס' סברי דכיון דאין אוכלות משלו א"כ לא מיחד לה דוכתא, והרמב"ן אפשר דסבר דגם בזה אמרינן ל"פ וכמו דאמרינן בביאת שוגג ביבמה, ומשמע דתלוי בזה אם הא דקנין כספו אוכל הוא צריך נמי לזה שיהי' מזונותיו עליו כדי שיהי' נחשב כמו שהכהן אוכל התרומה בשביל שהנאתו שלו, אך זה לא ניתן לומר דהא ארוסה אוכלת אף דאינו חייב במזונותי' וגם אין לו זכות אוכל בתרומה. ''' אכן ''' הרשב"א מביא דעת הירושלמי דמיירי דוקא שיש לרבו איזה זכות דהרשב"א מפרש בירושלמי דדוקא בע"מ שיש לרבו רשות בו אבל אין לרבו רשות בו קנינו הוא, והיינו דהוי קנין העבד ואין זה קנין הרב, והק' הרשב"א מנכסי מלוג כשנתאלמנה ותי' דשאני התם שהיא אוכלת, וסיים הרשב"א דהירושלמי קאי אמתני' דמיירי באלמנה שאינה אוכלת, ודברי הרשב"א תמוהים כמו שתמה בשיירי קרבן דאי באלמנה וגרושה הא ודאי אינה אוכלת ואינה מאכלת נמי לעבדי' כדתנן במתני' ומה שייך להסתפק בזה, ואיך שיהיה אי מטעם קנין אוכל או מדרבנן אבל עכ"פ אינה מאכלת. ''' והנה ''' הרידב"ז מפרש דמה דאמר בירושלמי דדוקא ביש לרבו רשות היינו היכי שאין אוכל העבד ראשון כגון שהיה ערל כמו דאיתא אח"כ בירושלמי, והנה לא יתכנו דבריו כלל בדעת הרשב"א חדא דהרשב"א כתב בפירוש מתחלה אפירושא דעבדיו שקנו עבדים ולא הזכיר עבד ערל, ועוד דכיון דהרשב"א דימה דין דיש לרבו רשות כמו נכסי מלוג א"כ גבי נכסי מלוג באמת אינה אוכלת כשהיא אינה אוכלת ומוכח דבשביל כחו אינה אוכלת, אך בזה יש ליישב דאזיל אליבא דמ"ד משום קנסא דבעבד ערל לא שייך, אבל עכ"פ אין להרשב"א ממה להביא מקור לדבריו כיון ששם אינה אוכלת, ואי כונתו מסתם נכסי מלוג א"כ בסתם נכסי מלוג הא מאכלת נמי גם במקום שאין להבעל חלק כגון שמת וכמש"כ הרשב"א, ועוד דעכ"פ לא שייך לשון הרשב"א דהירושלמי אמתני' והו"ל למימר דאעבד ערל קיימא כיון דבמתני' בין כך לא אכלה לא היא ולא עבדי'. ''' והנראה ''' בביאור דברי הרשב"א דכונת הרשב"א לומר דכל סוגית הירושלמי דמביא דדוקא ביש לרבו רשות דבאין לרבו רשות אין זה קנינו שקנה קנין קאי זה אמתני' היינו לסיים הקושיא דאמאי במתני' לא הוי קנינו שקנה קנין וכדמסיים הירושלמי ולא כמו שמפרשים דוהוא לא כקנינו שקנה קנין קאי אלמעלה וסברת הרשב"א הוא דזה פשוט דאם היינו אומרים דדין קנינו שקנה הוא מצד עבד דעבד כהן יש לו דין כמו כהן בעצמו א"כ פשוט דהיכי דהיא נתחללה א"כ אמאי יאכלו עבדי' ואיזה חידוש הוא לומר קנין אוכל מאכיל, וע"כ דמה דהוי ס"ד לומר דאפי' קנין שאינו אוכל מאכיל ע"כ דהוא מצד הרב דקנינו שקנה קנין הוא ג"כ כמו קנין של הרב וזה לא שייך אלא היכי דיש להרב איזה זכות בהעבד אבל היכי דאין לו שום זכות בהעבד לא הוי זה קנינו של הרב ונמצא דהחידוש הוא בקנינו שקנה קנין דאף דבעלמא לא מהני זכות קצת דהא קנין פירות לחוד ל"מ וצריך שיהי' שלו לגמרי אבל קנינו שקנה קנין מהני הקצת זכות שלו למחשב כמו קנינו, ועכשיו שפיר דפריך הגמ' דיהי' גם באלמנה לכה"ג קנינו שקנה קנין ויאכלו עבדי' בתרומה דהיינו דמכיון דאשכחן דצריך דוקא לדין קנינו שקנה קנין שיהיה להרב זכות א"כ מוכח דאינו בשביל זכות העבד אלא זכות הרב, א"כ גם באלמנה לכה"ג, אלא דזה ודאי דנשואה שמת בעלה מאכלת עבדי' דהתם אינה מאכלת בשביל קנינו שקנה קנין אלא מאכלת מצד עצמה, אבל עבד אין לו זכות אלא מדין קנין, והיינו דעבד נלמד מדין קנין כסף דזהו זכות הרב ואשה יש לה למוד אחר מכל טהור בביתך יאכל כמו שכתב רש"י להדיא בקדושין דף י' ע"ב (הגה מכ"י ע"כ הכונה ביש לה ולד וא"כ אינו מכל טהור בביתך אלא מיליד ביתו הם יאכלו) נמצא דכונת הרשב"א באמת לא על עבד ערל אלא דגם עבד שאוכל כיון שאינו אוכל אלא משום קנין לא יוכל להאכיל אלא משום קנינו שקנה קנין וזה דוקא היכי שיש להרב זכות וזהו שכ' דומיא דנכסי מלוג והיינו נכסי מלוג דאלמנה וגרושה דפריך עלה מינה, והנה לתי' דקנסא מדמה שפיר דחזינן דאף דבשבילה אינה יכולה להאכיל מ"מ אוכל קנינו שקנה קנין אף דאין לו בו אלא זכות פירות, אכן לתי' רבינא דקנין אוכל קאמר א"כ אין לנו ראי' דהיא מאכלת עבדי' בשביל זכות בעלה, ורק דעכ"פ מקושיית הגמ' מוכח דיכולה להאכיל בשביל זכות בעלה דאם נימא דוקא בשביל זכותה א"כ אין התחלה כלל לקושיית הגמ' דהא היא חללה ואיך תאכיל וכיון דמוכח דמאכלת בשביל זכות בעלה א"כ מוכח דסגי גם זכות של קנין פירות לחוד. ''' וכל ''' זה לפ"מ שבארתי דהרשב"א קאי היכי שהעבד הראשון אוכל אבל לפירושו של הרידב"ז דמיירי שהעבד הוא ערל אף דאפשר ג"כ לפרש דראייתו הוא ממה דהוי בעי הגמ' לומר דאוכל אי לאו משום קנסא מ"מ עיקר חסר מן הספר והו"ל להרשב"א לפרש כיון דזהו עיקר חידושא דאוכל אפי' בעבד ערל, אבל לפמש"כ, מתחלה הביא באמת הרשב"א מסתם נכסי מלוג ואח"כ כשהקשה ממה דמאכלת לאחר מיתה תי' דהמשל הוא רק לנכסי מלוג של אלמנה וגרושה, אבל באשה כשרה מאכלת עבדי' שלא מצד זכות הבעל וכמו שהביא ראי' מלאחר מיתה, והיינו טעמא דשם אינה מאכלת משום קנינו שקנה קנין אלא דהיא בעצמה יש לה זכות מכל טהור בביתך וכיון שאוכלת מאכלת. ''' אך ''' כ"ז בארתי לפי גירסת הרשב"א אכן גירסת הרמב"ן הוא להיפוך דמיירי ע"מ שאין לרבו רשות אבל יש לרבו רשות לא צריך קרא דהא קנינו של הרב, וגם בשיטת הרמב"ם א"א לפרש כן כיון דסתם דבריו משמע באופן דהעבד קנה עבדים ולא דשייכים להרב דאם ע"מ שיהי' לרבו רשות צריך ג"כ לפרש דלא בסתמא אלא כמו שפי' הרשב"א דאי לא"ה הוי לגמרי של הרב ובודאי לא צריך קרא, וא"כ אי אפשר לפרש דברי הרמב"ם אלא כמו שפי' המרכה"מ מלבד מה דבעצמו דחה דכיון דפוסק הרמב"ם דק"פ לא כקה"ג, אך באמת קושייתו אינה קושיא דזהו דחידש לנו הכתוב דין קנינו שקנה קנין וחידש לן דכיון שיש לו איזה זכות מכיון שהוא קנינו שקנה קני סגי בהא עוד פי' המרכה"מ דלמסקנת ד' הרשב"א מיירי הירושלמי באופן שהיא אלמנה וגרושה וכבר כתבתי דלא משמע כן כלל מלשון הרשב"א, ועוד דבאמת עכ"פ אי אפשר לומר דלהלכה יאכלו אפילו אם יש לרבו זכות כיון דמצד קנינו שקנה קנין אינם אוכלים בין למ"ד משום קנסא בין למ"ד קנין אוכל קאמר, ומצד דדמי לנצ"ב ודאי לא דמי לנצ"ב דהא לא עדיף מנכסי מלוג שאינם אוכלים והרשב"א בעצמו השוה אותם לנכסי מלוג וא"כ אין שום הבנה לדבריו. ''' והנראה ''' לי בדעת הרמב"ם דבאמת יש לעורר למה תנן עבדי מלוג וכן ברמב"ם והכניסה לו עבדי מלוג דלמה לנו שהכניסה לו ומה איכפת לן אם כתב לו דו"ד אין לו בפירותיך כיון דהוי דין קנינו שקנה קנין, וכן מה שפי' רש"י גבי אשה שקנתה עבדים דהיינו מנכסי מלוג וגבי עבד שקנה עבדים פי' כגון שנתנו לו ע"מ שאין לרבו רשות וא"כ למה פי' גבי אשה שקנתה דהיינו מנכסי מלוג. ''' אכן ''' יש לומר דעבד מכיון דהוא כולו שייך לרב א"כ אפי' מה שהזכות לגמרי שלו מכיון שהוא כולו של הרב א"כ אפי' מה שהוא נהנה הוא הנאת הרב, אבל אשה מכיון דאינה שייכת לבעל אלא דיש לה דין קנין כסף אז דוקא אם יש לבעלה איזה זכות בזה מהני דין קנינו שקנה קנין דעכ"פ דין קניינו שקנה קנין הוא לגלות דזכות בעלמא מהני. ''' ולפ"ז ''' שפיר דפסק דעבדי מלוג של שני' לא יאכלו מכיון דאין לו שום קנין בהם, אכן לפ"מ שכתב הרשב"א דלא צריך לרבו זכות אלא בעבדי אלמנה וגרושה, אבל באשה כשרה כיון שהיא אוכלת הם אוכלים גם בלא זכות, א"כ אכתי יקשה שיטת הרמב"ם דהא שני' מכיון שהיא אוכלת גם עבדי' אוכלים, אכן אפשר לומר דהרמב"ם אינו סובר כשיטת הרשב"א דלא קשה כלל מעבדי מלוג דלאחר מיתה דהתם לא בשביל קנין אוכלת אלא מכיון שיש לה זרע נחשבת בעצמה ככהנת, ולא שום דין נשואין כלל, דהא אפי' עיברה בזנות אוכלת, והרמב"ם לטעמי' דלא הזכיר כלל קרא דכל טהור בביתך על כן סובר דדוקא משום קנין, והאוכל משום קנין אינו אלא משום זכות הבעלים, אבל האוכלת בשביל בתה אינו בשביל שום זכות דהא בנה אין לו בה זכות א"כ לא קשה כלל. (חסר).
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף