אבי עזר/בראשית/מה

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


תנ"ך


תרגום אונקלוס


רש"י
רמב"ן
דעת זקנים
בכור שור
פירוש הרא"ש
הטור הארוך
חזקוני
ספורנו
רבנו בחיי
רד"ק
ריב"א
רלב"ג - ביאור המילות


אבי עזר (על אבן עזרא)
אברבנאל
אלשיך
הכתב והקבלה
העמק דבר
הרחב דבר
טעמא דקרא
יריעות שלמה
מזרחי
מיני תרגומא
מלבי"ם
מנחת שי
משאת המלך
משך חכמה
נחל קדומים
עמר נקא
צרור המור
תולדות יצחק
תורה תמימה


מראי מקומות


פרק זה עם מפרשים ואפשרויות רבות במהדורה הדיגיטלית של 'תנ"ך הכתר' (כולל צילום באיכות גבוהה של כתר ארם צובא בפרקים שבהם הוא זמין)לפרק זה במקראות גדולות שבאתר "על התורה"לפרק זה באתר "תא שמע"


דפים מקושרים

אבי עזר TriangleArrow-Left.png בראשית TriangleArrow-Left.png מה

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

יא[עריכה]

פן תורש כמו תכרת וגו'. ושרשו ירש מגזרת יירש הצלצל אכנו בדבר ואורישנו. הוראתו כריתה. ובנין נפעל וזמנו עתיד. תימא על הרב וגם על הרשב"ם שלא הלכו בעקבות התרגום דפירש דלמא תתמסכן הלא מקרא מלא הוא משלי למ"ד פן אורש וגו':

יד[עריכה]

צוארי ימצא לשון רבים וכו'. כי ימצא עד צואר יגיעו וגם נמצא באחת ענק מצורניך. ורש"י כתב במשלי הטעם דצואר נקרא לפעמים בלשון רבים משום שהגרגרת עשוי טבעות הרבה:

כג[עריכה]

בר דגן ולחם כמשמעו וכו'. שאר מינים נקראו מזון. כי לרוב מבשלין או מטגנין אותם לאפוקי דגן ושעורים שנאכלין כשהן אפויין בתנור או דכו במדוכה וטחנו ברחיים אלו אין נקראים מזון. ועיין בפרשת חיי שרה כתב הרב על פסוק ומספוא לחמורים שהשעורים בכלל מספוא. וגם מטעם זה הוציא שעורים מכלל מזון. ואהל יוסף אוקמה לדברי הרב בדרך רחוקה. ואם אנחנו ידענו שרב אוהב לפרש בפשיטות. מדוע נפרש אנחנו דבריו חוץ מגדרו:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם ·
מעבר לתחילת הדף