מחצית השקל/אורח חיים/סט

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־21:28, 20 ביולי 2020 מאת מושך בשבט (שיחה | תרומות) (←‏top: סדר בשורות, תגים, רווחים, תבניות וכו' (בוט))
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מחצית השקלTriangleArrow-Left.png אורח חיים TriangleArrow-Left.png סט

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח
דרישה


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
אליה רבה
יד אפרים
כף החיים
מגן אברהם
מחצית השקל
משנה ברורה
שערי תשובה
באר הגולה
ביאור הגר"א
דגול מרבבה
ט"ז
לבושי שרד



מראי מקומות


לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


(א) כ' הרמ"ע כו' לא הנהיגו כלום כו' ר"ל שלא מיחו בבני אדם שעשו בענין זה דלא כפי' שהי' נראה להני רבנן:

ביני עמודי כו' ר"ל בבית מדרשם דל"ל למחלוקת:

מיבעי' ליה למימר יוצר כו' ר"ל שאין הש"ץ או' עבורו ברכו דהיינו לפרוס ע"ש עבורו. כיון שעכ"פ גם הוא שמע ברכו אלא שהוא לא הגיע אז לברכת יוצר:

שרי ליה למפתח כו' ר"ל הוא עצמו רשאי לו' ברכו. איבר' דלאו שפיר עביד. ר"ל במה שהאריך בפ' תמיד ופסוקי דזמרה:

מיהו כיון שהוא סומך ברכו לי"א ( ר"ל כיון דהשת' עומד בתחלת ברכת יוצר אור) שפיר דמי ר"ל ניהו דמנהגם היה שאין הש"ץ פורס בשבילו כה"ג. מ"מ כ' הוא כיון שסומך ברכו לי"א רשאי הש"ץ לו' ברכו בשבילו. וכן משמע מלשונו אח"ז. וכ"כ בס' א"ר משמו עין שם אלא היכי דלא בריך ע"ש. ר"ל שעדיין לא התחיל בברכ' יוצר אור. שאז אפילו שמע ברכו רשאי ש"ץ או אחר כו' עבורו ברכו. כיון שסומך עתה ברכו ליוצר אור כנ"ל:

ובכל גווני. ר"ל אפילו שמע ברכו וגם כבר אמר ברכת יוצר אף שאין הש"ץ רשאי לו' ברכו עבורו. אבל הוא עצמו רשאי לומר ברכו כשיש לו עוד ט' דצייתי ליה אף שאותן תשעה כבר יצא ידי ברכו:

צ"ע דא"כ כו' שהרי אין אחד מהשומעים כו' ר"ל בשלמא אי פורס אותו ששמע ברכו א"כ יאמר ברכת יוצר אותו שלא שמע משא"כ אם פורס מי שלא שמע והשומעים כבר אמרו ברכות יוצר א"כ עתה לא יאמר א' מהשומעים ברכת יוצר. ובאמת אדרבה כתבו הפוסקים דעדיף איזה שלא שמע פורס:

וז"ש מהרי"א שם אין בהם כו' ר"ל היכי משכחת לה. דהא אפי' אם השומעים אמרו ברכת ק"ש מ"מ אומרים עתה ברכת יוצר ולזה כ' דמשכחת לה שרוצים לצאת לדרכם:

(ס"ק א) ועכשיו כו' מ"ד אברכת התורה שהעולה או' ג"כ ברכה כו' והשומעים אין אומרים כ"א ברוך ה' המבורך לע"ו וכו' וע"כ בזה לא נראה ככופר:

(ג) (ס"ק ג) דליכ' כו' משום ברכו לחודיה לא קפדי' ואע"ג דאומרים פסוקים וקדיש קודם ברכו בערבית זהו רק מנהג בעלמ' ולא קפדי' כ"ה בהאי קדיש משא"כ קדיש שאחר ישתבח שחרית שהוא מנהג קדמונים קפדי' טפי:

(ד) (ס"ק ד) וקדושה כו' ונ"ל דאם לא הוי שם י' כו' והוא דלא כמ"ש ט"ז לעיל סי' נ"ה סק"ג:

(ה) (ס"ק ה) מוטב כו' עסי' רע"ג כו' ראיה זו כ' הרב"י דאית שם די"ל קידוש לאחרים אעפ"י שהוא כבר קידש ודוקא כשהן אין יודעים לו' קידוש וה"ה הכא:

(ו) (ס"ק ו) ולא כו' מ"מ כו' יתפלל כסדר ויסמוך כו' אם יהיה י' ואי לא יהיה י' אין בכך כלום. דהא קיי"ל לקמן ס"ס קי"א דסמיכת גאולה לתפלה עדיף מלהתפלל עם הציבור:

(ז) (ס"ק ז) והתחיל כו' אבל אם לא התחיל חוזר כו' והט"ז כתב שהוא תמוה דה"ל כאומר מודים מודים דמשתקין אותו:


מעבר לתחילת הדף
< הקודם · הבא >
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.