תשובות הגאונים (קורונל)/קז: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(העלאה אוטומטית מתוך ספריא + התאמה בידי עורכי האוצר)
(אין הבדלים)

גרסה מ־23:48, 10 בנובמבר 2019

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


תשובות הגאונים (קורונל)TriangleArrow-Left.png קז

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

ק״ז גרסינן במסכת הוריות אמר ר' יהושע בן לוי ראש וזקן ראש קודם לזקן שאינו ראש דכתי' אתם נצבים היום כולכם ראשיכם שופטיכם וזקניכם וכתי' ויאסוף יהושע את כל ישראל שכמה וגו׳ מפני מה משה הקדים ראשים לזקנים ויהושע הקדים זקנים לראשים משה על ידי שהיו הכל תלמידיו הקדים ראשים לזקנים יהושע על ידי שלא היה הכל תלמידיו הקדים זקנים לראשים ומשה שאין צריך להם בכיבוש הארץ הקדים ראשים לזקנים. ת״ר חכם קודם למלך חכם שמת אין לנו כמותו בישראל מלך שמת כל ישראל ראויין לאותו מלכות מלך קודם לכהן גדול ולנביא שנא׳ ויאמר להם המלך קחו עמכם את עבדי אדוניכם כ״ג קודם לנביא דכתיב צדוק הכהן ונתן הנביא וכתי׳ שמע נא יהושע הכהן גדול וגו׳ ואין מופת אלא נביא דכתי' ובא האות והמופת נביא קודם למשוח מלחמה. ת״ר אין בין משוח מלחמה לסגן אלא שאם היו הולכין בדרך ומצאו מת מצוה יטמא סגן ואל יטמא משוח מלחמה סגן קודם לאמרכל אמרכל קודם לגזבר גזבר קודם לראש משמרה ראש משמרה קודם לראשי בית אב ראש בית אב קודם לכהן הדיוט כהן הדיוט קודם ללוי לוי קודם לישראל ישראל קודם לממזר ממזר קודם לגר גר קודם לנתין נתין קודם לעבד משוחרר אימתי בזמן שהכל שוין אבל אם היה תלמיד חכם ממזר וכ״ג עם הארץ ממזר ת"ח קודם לכהן גדול עם הארץ אמר רב אחא בר חנינא מאי דכתיב יקרה היא מפנינים מכהן גדול שנכנס לפני לפנים. ת"ר כשהנשיא נכנס הכל עומדין ואין יושבין עד שיכנס ויושב במקומו ואומר שבו כשאב ב״ד נכנס עושין לו שתי שורות אחת מכאן ואחת מכאן עד שיכנס וישב במקומו כשחכם נכנס אחד עומד ואחד יושב עד שיכנס וישב במקומו בני חכמים ותלמידי חכמים בזמן שיש בידן צורכי צבור נכנסין ומפסיעין על ראשי עם ואע״פ שאין כח תלמיד חכם לפסוע על ראשי עם יצאו לצורך נכנסים. ת"ח שממנין אביהם פרנס על הצבור בזמן שיש בהן דעת לשמוע יושבים לפני אביהם ואחוריהם בפני העם אין בהם דעת לשמוע יושבין אחורי אביהן ופניהם לפני העם ר' אלעזר בר צדוק אומר עושין אותן סניפין דבית המשתה אמר רבא בחיי אביהם אמר מר יצאו לצורך נכנסין לא אמרן אלא בקטנים אבל בגדולים לא דאמר רב יהודה אמר רב לעולם ילמד אדם עצמו לצאת שחרית וערבית אמר רבינא והאידנא דנחית חולשא לעלמא אפילו לגדולים א״ר יוחנן בימי רשב״ג ור׳ מאיר ור' נתן הוו קימין כוליה ממתיבתא מקמייהו אמר רשב״ג מאי איכא בין אנא דנשיא אנא לרבנן דלאו נשיאים אינון תקון להון האי תקנתא ר׳ מאיר ור׳ נתן לא הוו בההיא שעתא בבית המדרש כד אתא ר' מאיר ור׳ נתן לא קמו מקמיהו אמרו מאי טעמא אמרו להון דהכי תקון רבן גמליאל אמר ליה ר׳ מאיר לר' נתן את אב ב״ד ואנא חכם תא ונתקן כי הא מלתא למהר נימא ליה פתח ותני בעוקצין ואמר לית זכרי נימא ליה מי ימלל גבורות ה' ישמיע כל תהלתו למי נאה למלל גבורות ה׳ למי שיוכל להשמיע כל תהלתו ונהוי מר נשיא ואנא אב ב"ד שמעינהו ר׳ יעקב לא יכול לחזיה לרבן גמליאל משום שנאמר לא תלך רכיל אזל גרסה לעוקצין להדי כותא דעיליתא דהוה יתיב בה רבן גמליאל יהב דעתה וגמרה למחר אמרו ליה לידרשו לן מר בעוקצין פתחו תנו אמר להו אי לא ידענא הוה כספתון לי אפקינהו מן בי מדרשא הוי כתבי קושייתא בפתקי ושדרו בי מדרשא וכל דלא הוה מפריק הוו הדדי כתבי פירוקיה ושדו בי מדרשא אמר ליהו ר׳ יוסי תורה מבחוץ ואנו מבפנים קם ר' יוסי למיפק קמת נמי כולא מתיבתא אמר ליהו רבן גמליאל יעלינהו מה הוא שמעתא מפומייהו לא נימא אעלינהו קריוה לר' מאיר אחרים לר׳ נתן יש אומרים אחזו ליה בחלמה לר׳ נתן ז"ל פיימיה לר' גמליאל אזל לגביה תלתא זמנא ופייסיה אמר ליה נהי דאהני קמרא דאבוך למהוי אב ב״ד למהוי נשיא מה דאהני לך לר' מאיר לאחזו ליה מידי דסביר ליה דברי חלומות לא מעלין ולא מורידין פגע ביה ר' מאיר בר׳ יעקב בר קופשאי אמר עדין ישנו לזה בעולם יהב עיניה ביה ונח נפשיה והיינו דאמ' כל מקום שנתנו בו עיניהם חכמים או מיתה או עוני והוא רבן גמליאל קאתני לר' שמעון בריה אחרים אומרים אילו היה תמורה לא היה קרב א״ל מאן אחרים א״ל ר' מאיר א״ל מימיהם אנו שותים ושמותם אין אנו מזכירין א"ל הן הן שבקשו לעקור כבודך וכבוד אביך א״ל גם אהבתם גם שנאתם בטלה פתח ר' אמי אמרו משום ר' מאיר אלו היה תמורה לא היה קרוב. א"ר יצחק בר נחמן בר' יצחק אפ״ה דענותא הוא אמר אמרו משום ר׳ מאיר א״ר מאיר בהדי לא אמר אמר רבה בר רב הונא אין מועד בפני ת"ח וכל שכן חנוכה ופורים וה"מ בפניו אבל שלא בפניו לא עוד שם אמר רב גידל בר מנשה אמר שמואל המספד על המת אי בר אוריאן הוא ספדיון ליה בשבחא דאורייתא בר אבהן ובר אוריאן ספדינן ליה בשבחא דיליה ובדאבהבתיה בר אבהן ולא בר אוריאן ספדין ליה בשבחא דאבהתיה דתני באבל רבתי מעשה בר׳ חנניא בן תרדיון שיצא [בנו כצ"ל] לתרבות דעה תפסוהו לסטים והרגהו ונמצא תפוח לאחר שלשה ימים נתנוהו במכמוריות והניחוהו במטה והכניסוהו לעיר והיו מקלסין לפניו בכבוד אביו אביו קרא עליו המקרא הזה ונהמת באחריתך ככלות בשרך ושארך ואמרת איך שנאת מוסר ולא שמעת לקול מורי פרש היה חוזר לתחלת המקרא אמו קראה עליו המקרא הזה כעס לאביו בן כסיל וממר ליולדתו אחותי קראה עליו המקרא הזה ערב לאיש לחם שקר ואחר ימלא פיהו חצץ וגו' ואסור לאשתועייה קמי ערסא דשכבא מיליה בר מן שבחיה דיליה ותנייא ר' נתן אומר סימן יפה למת שנפרעין המנו לאחר מיתה בין שהיתה חיה גוררתו או שהיו נשמים מזלפים על מטתו זה סימן יפה למת שנפרעין ממנו לאחר מיתה אלמא כיון דאימעט יקריה הוה ליה כפרה ש"מ יקרא דשכבא הוא ואשכחינן באקראי דהספדא יקרא דשכבא הוא דכד אזלת אשת ירבעם בן נבט קמי אחיה השילוני לשאוליה עילואי בריה דהוה קציר א"ל אנת קומי לכי לביתך בבואך רגליך העירה ומת הילד וספרו לו כל ישראל וקברו אותו כי זה לבדו יבא לירבעם אל קבר ואשכחן בחזקיהו מלך יהודה דכתי׳ וישכב חזקיהו עם אבותיו ויקבר במעלה קברי בית דוד וכבוד עשו לו כמותו כל יהודה ויושבי ירושלם ת"ר וכבוד גדול עשו לו במותו מלמד שיצאו לפניו שלשים וששה אלף חלוצי כתף דברי ר׳ יהודה א"ל ר׳ נחמיה והלא לפני אחאב מלך ישראל עשו כן [אלא] הניחו ס"ת על מטתו ואמרו קיים זה כל מה שכתוב בזה. ת״ר חכם שמת הכל קרוביו סלקא דעתא אלא אימא כקרוביו הכל קורעין עליו הכל חולצין עליו ברחבה וכל הבוכה ומתאבל על אדם בשר מוחלין לו כל עונותיו בשביל כבוד שעשה א״ר שמעון בן פזי א"ר יהושע בן לוי משום בר קפרא כל המוריד דמעות על אדם כשר הקב"ה סופרן ומניחן בבית גנזיו שנא' נודי ספרת אתה שימה דמעתי בנודיך הלא בספרתיך. מעשה בר׳ חנניה בר חנינא שהדירו אביו בנזיר והביאו לפני ר"ג לידע אם הגיע להביא שתי שערות אם לאו ר׳ יוסף אומר אם הגיע לעונת נדרים אם לאו א"ל ר׳ אל תצטער לבדקני אם קטן אני אהא בשביל אבא ואם גדול אני אהא בשביל עצמו עמד ונשקו על ראשו אמר מובטח אני מהשמורה הלכה בישראל לא היו ימים מועטים עד שהורה הלכה בישראל עוד שם תניא ובעבור תהיה יראתי על פניכם זו בושה לבלתי תחטאו מלמד שהבושה מביאה לידי יראת חטא מיכאן אמרו סימן יפה לארם כשהוא ביישן אחרים אומרים כל שהוא מתבייש לא במהרה הוא חוטא וכל שאין בו בושת פנים בידוע שלא עמרו אבותיו על הר סיני עוד שם ת"ר חכם שנכנס אין שואלין אותו עד שיתיישב רעתו ת״ח שנכנס אינו רשאי לשאול עד שתתישב דעתו נכנס נמצא צורך ענין שעסוקים בו בדבר הלכה לא יהיה קופץ לתוך דבריהם עד שידע באיזה ענין הם עוסקים ואם עשה כן על זה נאמר שבעה דברים בגולם ושבעה בחכם ותניא ביקור חולים אין לו שיעור סבר רב יוסף למימר אין שיעור למתן שכרן א״ל פפי וכל מצות למתן שכרן והתנן והוי זהיר במצוה קלה כחמורה שאין אתה יודע מתן שכרה של מצות ועונשן של עבירות אלא אמר אביי אפילו גדול אצל קטון רבא אמר אפי' מאה פעמים ותניא נמי הכי ביקור חולים אין לו שיעור ואפילו גדול בא אצל קטון אפילו מאה פעמים ביום ואמר רב אחא בר אבא כל המבקר את החולה נוטל אחד משישים בצערו אמר אביי לרבא ליעול שתין ולוקמוה. ומעשה בתלמיד אחד מתלמידי ר׳ עקיבא שחלה ולא נכנסו חכמים לבקרו ונכנס ר' עקיבא וביקרו ובשביל שכבד ורבץ לפניו חייה א"ל ר׳ החייתני יצא ר' עקיבא ודרש כל שאינו מבקר את החולה כאלו שופך דמים כי אתא רב דימי אמר כל המבקר את החולה גורם לו שיחיה וכל שאינו מבקר את החולה גורם לו שימות מאי גרפא אלא אימא כל המבקר את החולה מבקש עליו רחמים שיחיה וכל שאינו מבקר החולה אין מבקש עליו רחמים לא שיחיה ולא שימות ואמר רב יהודה אמר רב כל המבקר את החולה ניצול מדינה של גהינם שנאמ' אשרי משכיל אל דל ביום רעה ימלטהו ה' ואין דל אלא חולה שנא׳ מדלה יבצעני אי נמי מהאי קראה מדוע ככה דל בן המלך ואין רעה אלא גיהנם שנא' כל פעל ה׳ למענהו ביקור מה שכרו כדאמרינן אלא מה שכרו בעולם הזה. ה' ישמרהו ויחייהו ואושר בארץ ישמרהו מיצר הרע ויחייהו מן היסורין ואושר בארץ שיהיו הכל מכבדין אותו ואמר רב ביבי אמר רב מניין שהקב״ה זן את החולה שנא׳ ה׳ יסעדנו על ערש דוי ואמר ר' אבין אמר רב מניין שהשכינה שורה למעלה מראשותיו של חולה שנא׳ ה' יסעדנו על ערש דוי ותניא הנכנס לבקר את החולה לא ישב על גבי המטה ולא על גבי כסא ולא על גבי ספסל אלא מתעטף ויושב על גבי קרקע מפני שהשכינה שרוייה למעלה ממטתו של חולה א״ר אלכסנדראי אמר ר' חייא בר אבא אין החולה עומד מחליו אלא א"כ מוחלין לו את כל עונותיו שנא' הסולח לכל עוניכי הרופא לכל תחלואיכי. ר׳ המנונא אמר חזר לימי עלומיו שנא׳ רוטפט בשרו מנוער וישוב לימי עלומיו ואמר ר' אלכסנדרא אמר ר׳ חייא בר אבא גדול נס שנעשה לחולה יותר מנס שנעשה לחנניה מישאל ועזריה דאלו התם אש של הדיוט והכל יכולין לכבותה אבל הכא אש של שמים מי יכול לכבותה א"ר אלכסנדריא אמר ר׳ חייא בר אבא אמר ריב״ל כיון שיגיע קצו של אדם הכל מושלין בו שנא' והיה כל מוצאי יהרגני רב אמר מהאי קרא דכתי׳ למשפטיך עמדו ואמר רבא אמר רב סחורא אמר רב הונא אם רואה אדם שיסורין באין עליו יפשפש במעשיו שנא׳ נחפשה דרכינו ונחקורה וגו׳ פשפש במעשיו ולא מצא יתלה בביטול תורה תלה ולא מצא הן הן יסורין של אהבה שנא׳ את אשר יאהב ה׳ יוכיח ואמר רבא אמר רב סחורה אמר רב הונא כל שהקב״ה חפץ בו מכבדהו בייסורין שנא' וה׳ חפץ דכאו החלי יכול מפני שלא קבלם עליו מאהבה ת׳׳ל אם תשים אשם נפשו [מה אשם] לדעת אף יסורין לדעת אם קבלם מה שכרו יראה זרע יאריך ימים ולא עוד אלא שתלמודו מתקיים בידו שנא' וחפץ ה' בידו יצלח:


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.