ערך/זכירת יציאת מצרים: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(הרחבה)
(הזכרת יצי"מ בלילה, ובזכירת קריעת ים סוף בשירת הים, בדברי המג"א חת"ס ורע"א)
שורה 2: שורה 2:
==אם נחשבת בין מנין המצוות==
==אם נחשבת בין מנין המצוות==
הסמ"ק מנאה במצוה ק"י; ועי' צבי תפארת על המשנה {{ממ|בסוף המשניות דפוס וילנה; ברכות פ"א מ"ה}} שהקשה על [שאר] מוני המצוות שלא מנאוה.
הסמ"ק מנאה במצוה ק"י; ועי' צבי תפארת על המשנה {{ממ|בסוף המשניות דפוס וילנה; ברכות פ"א מ"ה}} שהקשה על [שאר] מוני המצוות שלא מנאוה.
== חיוב הזכירה ביום ובלילה ==
כתב הרמב"ם {{ממ|[[רמב"ם/קריאת שמע/א#ג|ק"ש פ"א ה"ג]]}}: ומצוה להזכיר יציאת מצרים ביום ובלילה, שנאמר 'למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך'.


==אם אפשר להזכיר יציאת מצרים של לילה קודם צאת הכוכבים==
== שכח פרשת ציצית ואמת ויציב ==
פסק המגן אברהם {{ממ|[[מגן אברהם/אורח חיים/סז#א|סימן סז סק"א]]}} שחייב לחזור לכו"ע כיון שזכירת יציאת מצרים דאורייתא.
 
== הזכרת שירת הים ==
בגמרא בברכות {{ממ|[[בבלי/ברכות/יג/ב|יג:]]}} מבואר שאם אמר הלכה שמוזכר בה יציאת מצרים יצא. עפ"ז כתב המגן אברהם {{ממ|[[מגן אברהם/אורח חיים/סז#א|סימן סז סק"א]]}} שכ"ש אם אמר שירת הים שיצא. והחתם סופר הקשה שהחיוב הוא לזכור יציאת מצרים והניסים שנעשו בה ולא קריעת ים סוף.
 
ורע"א בגליון השו"ע הביא דברי המג"א והוכיח דלא כדבריו מדברי המדרש {{ממ|[[שמות רבה/כב|ש"ר פכ"ב]]}}: שנו רבותינו הקורא את שמע צריך לזהכיר קריעת ים סוף ומכת בכורות באמת ויציב, ואם לא אמר מכת בכורות לא יצא. הרי שבהזכרת קריעת ים סוף לחוד לא סגי.
 
== אם אפשר להזכיר יציאת מצרים של לילה קודם צאת הכוכבים ==
עי' חדש על ה(מ)דף {{ממ|[[אוצר:מיזמים/חדש על ה(מ)דף/מגילה/כא|מגילה כא]]}}.
עי' חדש על ה(מ)דף {{ממ|[[אוצר:מיזמים/חדש על ה(מ)דף/מגילה/כא|מגילה כא]]}}.


==חילוקים בין דין 'זכירה' (שבכל לילה) ל'סיפור' (שבליל פסח)==
== חילוקים בין דין 'זכירה' (שבכל לילה) ל'סיפור' (שבליל פסח) ==
עי' חדש על ה(מ)דף {{ממ|[[אוצר:מיזמים/חדש על ה(מ)דף/מגילה/כא|מגילה כא]]}}.
עי' חדש על ה(מ)דף {{ממ|[[אוצר:מיזמים/חדש על ה(מ)דף/מגילה/כא|מגילה כא]]}}.


{{ניווט כללי תחתון}}
{{ניווט כללי תחתון}}

גרסה מ־23:02, 13 בינואר 2022

מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי TriangleArrow-Left.png זכירת יציאת מצרים

אם נחשבת בין מנין המצוות

הסמ"ק מנאה במצוה ק"י; ועי' צבי תפארת על המשנה (בסוף המשניות דפוס וילנה; ברכות פ"א מ"ה) שהקשה על [שאר] מוני המצוות שלא מנאוה.

חיוב הזכירה ביום ובלילה

כתב הרמב"ם (ק"ש פ"א ה"ג): ומצוה להזכיר יציאת מצרים ביום ובלילה, שנאמר 'למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך'.

שכח פרשת ציצית ואמת ויציב

פסק המגן אברהם (סימן סז סק"א) שחייב לחזור לכו"ע כיון שזכירת יציאת מצרים דאורייתא.

הזכרת שירת הים

בגמרא בברכות (יג:) מבואר שאם אמר הלכה שמוזכר בה יציאת מצרים יצא. עפ"ז כתב המגן אברהם (סימן סז סק"א) שכ"ש אם אמר שירת הים שיצא. והחתם סופר הקשה שהחיוב הוא לזכור יציאת מצרים והניסים שנעשו בה ולא קריעת ים סוף.

ורע"א בגליון השו"ע הביא דברי המג"א והוכיח דלא כדבריו מדברי המדרש (ש"ר פכ"ב): שנו רבותינו הקורא את שמע צריך לזהכיר קריעת ים סוף ומכת בכורות באמת ויציב, ואם לא אמר מכת בכורות לא יצא. הרי שבהזכרת קריעת ים סוף לחוד לא סגי.

אם אפשר להזכיר יציאת מצרים של לילה קודם צאת הכוכבים

עי' חדש על ה(מ)דף (מגילה כא).

חילוקים בין דין 'זכירה' (שבכל לילה) ל'סיפור' (שבליל פסח)

עי' חדש על ה(מ)דף (מגילה כא).

מעבר לתחילת הדף