מפתחי חכמת אמת/כז: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(כז: התחלקות הטנת"א לג' בחינות)
 
(אין הבדלים)

גרסה אחרונה מ־12:12, 13 בפברואר 2020

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

מפתחי חכמת אמת TriangleArrow-Left.png כז

כז.
התחלקות הטנת"א לג' בחינות

הנה הטעמים עצמם מתחלקים לג' בחינות[א]: כי יש טעם שהוא למעלה בהתיבה, כמו זרקא סגול, וכיוצא בהם שהטעם של התיבה למעלה. וכן כשהטעם הוא בתחילת התיבה נקרא ג"כ "טעם מלעיל", כידוע בחכמת הדקדוק.

ויש טעם מלרע, וטעם למטה מן התיבה, כמו "מרכא טפחא" וכיוצא. ויש טעם באמצע התיבה, כגון "מקף" המחבר תיבה לחברתה. הרי הטעמים מתחלקים לג' בחינות.

וכן הנקודות מתחלקות לג' בחינות: יש נקודה למעלה מן האות כמו חולם, וכן למטה מן האות - רובם ככולם, - ויש גם נקודה באמצע האות, כגון מלאפום, הרי דגם הנקודות מתחלקות לג' בחינות.

וכן התגין מתחלקים ג"כ לג' חלקים: היינו ב' חלקי האותיות צריכין תגין, וחלק הג' אינו צריך תגין, כי שבע אותיות, שהן שעטנ"ז ג"ץ, צריכים לתייג כל אות בג' תגין, ואותיות בד"ק חי"ה צריכים לתייג כל אחת בתג אחד לבד, והתג צריך להיות באמצע האות, ושאר האותיות שסימנן: מלאכ"ת סופ"ר אינן צריכות שום תג, רק אות ו' אם היא באה בשם הוי', שצריך לתייג כל ההוי' אף אות ו'[ב]. והדבר מובן שגם בבחינות טנת"א בעולמות העליונים ישנם ג"כ שלש בחי' אלו בכל אחד מהם, ובודאי יש טעם למה לג' דוקא. ועיין בסי' מ"ה.



  1. "שערי גן העדן"
  2. וכן מצאתי ב"משנת חסידים" מס' בריאת א"ק סוף פרק ב', שמבאר שגם האותיות מתחלקות קצת וז"ל: ובאותיות נמצאו ג"כ קטנות, בינוניות וגדולות וכוונתו צריך ביאור.




שולי הגליון


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף