טור/אבן העזר/סט: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(פתיחת ראשי תיבות ופיסוק)
(חלוקה לקטעים ופיסוק)
 
(7 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{ניווט כללי עליון}}
{{ניווט כללי עליון}}


{{הועלה אוטומטית}}
כשנושא אדם אשה, בין בתולה בין בעולה בין קטנה או גדולה, אחת בת ישראל או גיורת או משוחררת, יתחייב לה בעשרה דברים ויזכה בארבעה דברים.


{{עוגןד|כשנושא אדם אשה|'''כשנושא''' אדם אשה}}, בין בתולה בין בעולה, בין קטנה או גדולה, אחת בת ישראל או גיורת או משוחררת, יתחייב לה בעשרה דברים ויזכה בארבעה דברים.
העשרה שמתחייב בהן, שלשה מן התורה, דכתיב שארה כסותה ועונתה לא יגרע. שארה מזונותיה, כסותה כמשמעה, עונתה לבא עליה כדרך כל הארץ.


העשרה שמתחייב בהן, שלשה מן התורה, דכתיב שארה כסותה ועונתה לא יגרע שארה מזונותיה כסותה כמשמעה עונתה לבא עליה כדרך כל הארץ. והשבעה מדברי סופרים, וכולם מתנאי ב"ד האחד מהם עיקר כתובה והשאר נקראים תנאי כתובה, ואלו הן לרפאותה אם חלתה ולפדותה אם נשבית ולקוברה אם מתה ולהיות ניזונת מנכסיו ויושבת בביתו אהר מותו כ"ז אלמנותה להיות בנותיה ממנו ניזונות מנכסיו אחרי מותו עד שיתארסו ולהיות בניה הזכרים ממנו יורשין כתובתה יתר על חלקם בירושה שעם אחיהם.
והשבעה מדברי סופרים, וכולם מתנאי בית דין. האחד מהם, עיקר כתובה. והשאר נקראים תנאי כתובה ואלו הן, לרפאותה אם חלתה, ולפדותה אם נשבית, וקוברה אם מתה, ולהיות ניזונת מנכסיו ויושבת בביתו אחר מותו כל זמן אלמנותה, להיות בנותיה ממנו ניזונות מנכסיו אחרי מותו עד שיתארסו, ולהיות בניה הזכרים ממנו יורשין כתובתה יתר על חלקם בירושה שעם אחיהם.


והד' שזוכה בהן, כולם מדברי סופרים. ואלו הן, מעשה ידיה ומציאתה ואוכל כל פירות נכסים בחייה ואם מתה בחייו ירשנה.
והארבעה שזוכה בהן כולם מדברי סופרים, ואלו הן. מעשה ידיה, ומציאתה, ואוכל כל פירות נכסים בחייה, ואם מתה בחייו ירשנה.


ועוד תקנו חכמים שיהיו מעשה ידי האשה כנגד מזונותיה ופדיונה כננד אכילת פירות נכסיה וקבורתה כנגד ירושת כתובתה. לפיכך אם אמרה האשה איני ניזונית ואיני עושה שומעין לה ואין כופין אותה, אבל אם אומר הבעל איני זנך ואיני נוטל מעשה ידיך אין שומעין לו שמא לא יספיק, ואפילו היא אומרת איני נותנת לך פירות ואיני חפץ שתפדני אם אשבה אין שומעין לה כדי שלא תתערב בין העכו"ם.
ועוד תקנו חכמים, שיהיו מעשה ידי האשה כנגד מזונותיה, ופדיונה כנגד אכילת פירות נכסיה, וקבורתה כנגד ירושת כתובתה. לפיכך אם אמרה האשה איני ניזונית ואיני עושה שומעין לה ואין כופין אותה אבל אם אומר הבעל איני זנך ואיני נוטל מעשה ידיך אין שומעין לו שמא לא יספיק ואפילו היא אומרת איני נותנת לך פירות ואיני חפץ שתפדני אם אשבה אין שומעין לה כדי שלא תתערב בין העכו"ם.


וכל אלו הדברים אפילו לא נכתבו בכתובה או אפי' לא כתבו כתובה כלל אלא נשא סתם זכתה האשה בכל י' דברים והוא בד'. התנה הבעל כשנשאח שלא יתחייב באחד מהדברים שהוא חייב בהם או שהתנית האשה שלא יזכה הבעל באחד מהדברים שיש לו לזכות בהן התנאי קיים חוץ מג' דברים שאין התנאי מועיל בהן ואלו הן עונתה ועיקר כתובתה (וירושתה) כיצד התנה ע"מ שלא יתחייב בעונתה חייב בעונתה כיון שאינו תנאי של ממון תנאו בטל וכן התנה לפחות מעיקר כתובתה או שכתב לה מנה או ק"ק ומחלה לו עליה תנאו בטל וכן אם התנה עמה אחר שנשאה שלא ירשנה תנאו בטל אבל בכל שאר הדברים תנאו קיים כגון שהתנה עמה ע"מ שאין לה שאר וכסות או שלא יאכל פירות נכסיה וכיוצא בו תנאו קיים ור"ח ור"י כתבו ג"כ שלענין ירושה אינו מועיל תנאה אפילו התנה קודם שנשאה שלא ירשנה אינו מועיל ויורשה ורב אלפס פסק שגם לענין ירושה מועיל תנאי ולזה הסכים א"א ז"ל:
וכל אלו הדברים אפילו לא נכתבו בכתובה או אפילו לא כתבו כתובה כלל אלא נשא סתם, זכתה האשה בכל עשרה דברים, והוא בארבעה.


התנה הבעל כשנשאה שלא יתחייב באחד מהדברים שהוא חייב בהם או שהתנית האשה שלא יזכה הבעל באחד מהדברים שיש לו לזכות בהן התנאי קיים חוץ משלשה דברים שאין התנאי מועיל בהן ואלו הן עונתה ועיקר כתובתה (וירושתה). כיצד, התנה על מנת שלא יתחייב בעונתה חייב בעונתה, כיון שאינו תנאי של ממון תנאו בטל. וכן התנה לפחות מעיקר כתובתה, או שכתב לה מנה או מאתים ומחלה לו עליה, תנאו בטל. וכן אם התנה עמה אחר שנשאה שלא ירשנה, תנאו בטל. אבל בכל שאר הדברים תנאו קיים, כגון שהתנה עמה על מנת שאין לה שאר וכסות, או שלא יאכל פירות נכסיה, וכיוצא בו, תנאו קיים. ור"ח ור"י כתבו גם כן שלענין ירושה אינו מועיל תנאה אפילו התנה קודם שנשאה שלא ירשנה, אינו מועיל ויורשה. ורב אלפס פסק שגם לענין ירושה מועיל תנאי, ולזה הסכים א"א ז"ל.


{{ניווט כללי תחתון}}
{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}
 
{{שולי הגליון}}
{{שולי הגליון}}
[[קטגוריה:טור: אבן העזר]]

גרסה אחרונה מ־19:05, 14 בינואר 2021

טורTriangleArrow-Left.png אבן העזר TriangleArrow-Left.png סט

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח
דרישה


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
בית שמואל
חלקת מחוקק
פתחי תשובה
באר הגולה
ביאור הגר"א
ט"ז



מראי מקומות


לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


כשנושא אדם אשה, בין בתולה בין בעולה בין קטנה או גדולה, אחת בת ישראל או גיורת או משוחררת, יתחייב לה בעשרה דברים ויזכה בארבעה דברים.

העשרה שמתחייב בהן, שלשה מן התורה, דכתיב שארה כסותה ועונתה לא יגרע. שארה מזונותיה, כסותה כמשמעה, עונתה לבא עליה כדרך כל הארץ.

והשבעה מדברי סופרים, וכולם מתנאי בית דין. האחד מהם, עיקר כתובה. והשאר נקראים תנאי כתובה ואלו הן, לרפאותה אם חלתה, ולפדותה אם נשבית, וקוברה אם מתה, ולהיות ניזונת מנכסיו ויושבת בביתו אחר מותו כל זמן אלמנותה, להיות בנותיה ממנו ניזונות מנכסיו אחרי מותו עד שיתארסו, ולהיות בניה הזכרים ממנו יורשין כתובתה יתר על חלקם בירושה שעם אחיהם.

והארבעה שזוכה בהן כולם מדברי סופרים, ואלו הן. מעשה ידיה, ומציאתה, ואוכל כל פירות נכסים בחייה, ואם מתה בחייו ירשנה.

ועוד תקנו חכמים, שיהיו מעשה ידי האשה כנגד מזונותיה, ופדיונה כנגד אכילת פירות נכסיה, וקבורתה כנגד ירושת כתובתה. לפיכך אם אמרה האשה איני ניזונית ואיני עושה שומעין לה ואין כופין אותה אבל אם אומר הבעל איני זנך ואיני נוטל מעשה ידיך אין שומעין לו שמא לא יספיק ואפילו היא אומרת איני נותנת לך פירות ואיני חפץ שתפדני אם אשבה אין שומעין לה כדי שלא תתערב בין העכו"ם.

וכל אלו הדברים אפילו לא נכתבו בכתובה או אפילו לא כתבו כתובה כלל אלא נשא סתם, זכתה האשה בכל עשרה דברים, והוא בארבעה.

התנה הבעל כשנשאה שלא יתחייב באחד מהדברים שהוא חייב בהם או שהתנית האשה שלא יזכה הבעל באחד מהדברים שיש לו לזכות בהן התנאי קיים חוץ משלשה דברים שאין התנאי מועיל בהן ואלו הן עונתה ועיקר כתובתה (וירושתה). כיצד, התנה על מנת שלא יתחייב בעונתה חייב בעונתה, כיון שאינו תנאי של ממון תנאו בטל. וכן התנה לפחות מעיקר כתובתה, או שכתב לה מנה או מאתים ומחלה לו עליה, תנאו בטל. וכן אם התנה עמה אחר שנשאה שלא ירשנה, תנאו בטל. אבל בכל שאר הדברים תנאו קיים, כגון שהתנה עמה על מנת שאין לה שאר וכסות, או שלא יאכל פירות נכסיה, וכיוצא בו, תנאו קיים. ור"ח ור"י כתבו גם כן שלענין ירושה אינו מועיל תנאה אפילו התנה קודם שנשאה שלא ירשנה, אינו מועיל ויורשה. ורב אלפס פסק שגם לענין ירושה מועיל תנאי, ולזה הסכים א"א ז"ל.

מעבר לתחילת הדף
< הקודם · הבא >


שולי הגליון