חידושי מהרי"א/פרשת וישב: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(המשך יבוא בל''נ)
(המשך)
שורה 27: שורה 27:
אבר מן החי ואם לא אכלו ק' על יוסף אמאי דבר לה"ר ונל"ת
אבר מן החי ואם לא אכלו ק' על יוסף אמאי דבר לה"ר ונל"ת
דאיתא בגמ' בן נח חייב אם אכל בהמה מפרכסת ובמיתה תלי'
דאיתא בגמ' בן נח חייב אם אכל בהמה מפרכסת ובמיתה תלי'
מלתא
מלתא ולישראל בשחיטה תליא מלתא ובהמה מפרכסת מותר והנה הם
אכלו בהמה מפרכסת כיון שסברו שדין ישראלים הם אבל יוסף סבר
שבני נח הם כיון שאביו נשא ב' אחיות וא"ש ויבא יוסף את
דבתם רעה ר"ל שאמר שאכלו אבר מה"ח דהיינו מפרכסת ובן נח
אסור לאכלו ומנא תימרא שבני נח הם ע"ז אמר אל אביהם דהיינו
מכח אביהם מוכח שבני נח הם כיון שנשא ב' אחיות ואיתא בגמ'
המדבר לה"ר חיי{{הערה|'''חי''''.}} רעה בא עליו וא"כ יעקב אמר חיה רעה אכלתהו
ומוכח דיוסף דבר לה"ר על אחיו כיון שדין ישראל להם ומותר
בהמה מפרכסת וא"כ גם יעקב חייב כיון שנשא ב' אחיות וא"ש
ארד אל בני אבל שאולה ר"ל גם אני צריך לירד שאולה כיון שנשאתי
ב' אחיות.
{{שולי הגליון}}
{{שולי הגליון}}
{{ניווט כללי תחתון}}
{{ניווט כללי תחתון}}


[[קטגוריה:פרשת וישב]]
[[קטגוריה:פרשת וישב]]

גרסה מ־11:31, 25 בנובמבר 2021

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

חידושי מהרי"א TriangleArrow-Left.png פרשת וישב

וישב

ויאמר יהודה מה בצע כי נהרוג את אחינו וכיסינו את דמו לכו ונמכרנו וכו' והנה לפי פשוטו משמע דרצה יהודה לעשות לו טובה בזה שלא ימותנו אבל אדרבא בזה עביד לו רעה כיון שהוא היה רגיל כבן מלך ועתה נעשה עבד ונ"ל דכוונתו היה לטובתו ולא לטובת יוסף דרש"י כ' על וימאן להתנחם שאין מקבלין תנחומין על החי ונל"ב דהנה הקב"ה נתן בטבע שישכח האדם הרעות אשר באות עליו אבל הטובות לא והוא אין מקבלין תנחומין על החי ובזה א"ש כל המתאבל על חורבן ביהמ"ק רואה בנחומה דהנה אם היא[1] מתאבל ולא מקבל תנחומין ע"כ יש לו תקוה שעתיד להבנות דאל"ה היה משכח לגמרי על חורבן ביהמ"ק והנה אם האחין היו הורגין את יוסף היה יעקב מקבל תנחומין והיה משכח לגמרי על יוסף וממילא היה אצלו שמחה והשכינה היה שורה עליו והוי ידע שאחיו הרגו אותו לכך אמר יהודה לכו ונמכרנו וא"כ יתאבל יעקב תמיד עליו כיון שאין מקבלין תנחומין על חי וא"כ יהיה אצלו עצבות ואין השכינה שרויה אלא מתוך דברי שמחה ולא ידע יעקב שהם מכרוהו וא"ש מה בצע כי נהרוג את אחינו ר"ל מה הועיל לנו אם נהרוג אותו כיון שאבינו יודע זאת ומטעם הנ"ל וזה שאמר וכיסינו את דמו? פי' וכי יכולים אנחנו לכסות דמו שלא ידע אבינו מזה אלא לכו ונמכרנו לישמעאלים דאז לא יקבל אבינו תנחומין עליו ולא יהיה השכינה שורה עליו ולא ידע שאנחנו מכרנו אותו.

וימאן להתנחם ויאמר כי ארד אל בני אבל שאולה וי"ל דהנה לעיל כתיב ויבא יוסף את דבתם רעה אל אביהם פירש"י שאמר שאחיו אוכלים אבר מן החי וק' באמת על אחי יוסף מדוע אכלו אבר מן החי ואם לא אכלו ק' על יוסף אמאי דבר לה"ר ונל"ת דאיתא בגמ' בן נח חייב אם אכל בהמה מפרכסת ובמיתה תלי' מלתא ולישראל בשחיטה תליא מלתא ובהמה מפרכסת מותר והנה הם אכלו בהמה מפרכסת כיון שסברו שדין ישראלים הם אבל יוסף סבר שבני נח הם כיון שאביו נשא ב' אחיות וא"ש ויבא יוסף את דבתם רעה ר"ל שאמר שאכלו אבר מה"ח דהיינו מפרכסת ובן נח אסור לאכלו ומנא תימרא שבני נח הם ע"ז אמר אל אביהם דהיינו מכח אביהם מוכח שבני נח הם כיון שנשא ב' אחיות ואיתא בגמ' המדבר לה"ר חיי[2] רעה בא עליו וא"כ יעקב אמר חיה רעה אכלתהו ומוכח דיוסף דבר לה"ר על אחיו כיון שדין ישראל להם ומותר בהמה מפרכסת וא"כ גם יעקב חייב כיון שנשא ב' אחיות וא"ש ארד אל בני אבל שאולה ר"ל גם אני צריך לירד שאולה כיון שנשאתי ב' אחיות.



שולי הגליון


  1. הוא.
  2. חי'.
·
מעבר לתחילת הדף