אוצר:מיזמים/חדש על ה(מ)דף/מועד קטן/ז

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

יום רביעי יז שבט תשפ"ב - מסכת מועד קטן דף ז

מחילת עוונות לחתן ביום חופתו

בברייתא המובאת בגמרא במסכת מועד קטן (ז:) שנינו: "וביום הראות בו [בשר חי יטמא]" (ויקרא יג יד) - יש יום שאתה רואה בו, ויש יום שאי אתה רואה בו. מכאן אמרו, חתן שנולד בו נגע, נותנין לו ז' ימי המשתה, לו ולביתו ולכסותו. וכן ברגל, נותנין לו שבעת ימי הרגל, דברי רבי יהודה. רבי אומר, אינו צריך [- לדרשה זו], הרי הוא אומר (ויקרא יד לו) "וציוה הכהן ופינו את הבית" - אם ממתינים לו לדבר הרשות [- שיפנה את כליו ולא ייטמאו], כל שכן לדבר מצוה.

וכך שנינו עוד במשנה בנגעים (פ"ג מ"ב): חתן שנראה בו נגע, נותנין לו שבעת ימי המשתה, לו ולביתו ולכסותו. וכן ברגל, נותנין לו כל ימות הרגל.

על הוראת חז"ל לפיה חתן שנולד בו נגע, נותנין לו שבעת ימי המשתה, העירו כמה מגדולי הדורות הערה מקורית. בגמרא בערכין (טז.) מונה הגמרא שבעה דברים שעליהן נגעים באין: א"ר שמואל בר נחמני אמר רבי יוחנן, על שבעה דברים נגעים באין, על לשון הרע, ועל שפיכות דמים, ועל שבועת שוא, ועל גילוי עריות, ועל גסות הרוח, ועל הגזל, ועל צרות העין כו'.

מאידך, רש"י בפירושו לתורה (בראשית לו ג) על הפסוק (שם) "ואת בשמת בת ישמעאל אחות נביות", מביא: ולהלן (כח ט) קורא לה 'מחלת'. מצינו באגדת מדרש ספר שמואל (פי"ז), שלשה מוחלין להן עוונותיהן; גר שנתגייר, והעולה לגדולה, והנושא אשה. ולמד הטעם מכאן, לכך נקראת 'מחלת' שנמחלו עוונותיו, ע"כ לשון רש"י. וכך מבואר גם בירושלמי בביכורים (פ"ג ה"ב): חתן מוחלין לו כל עוונותיו, דכתיב "וילך עשו את ישמעאל ויקח את מחלת בת ישמעאל", וכי 'מחלת' שמה והלא 'בשמת' שמה - אלא שנמחלו לו כל עוונתיו.

מתוך מכתבו של האדמו"ר ה'אמרי אמת' מגור, אל בנו ה'לב שמחה' מגור (מכתבי תורה, מכתב סח), אנו למדים כי האמרי אמת הקשה קושיא זו לבנו. הלב שמחה, כך נראה מתוך הדברים הציע ליישב את הקושיא בהקדם סוגיית הגמרא במסכת ברכות (ה:)

מראי מקומות נוספים:

דרך שיחה עמוד קע

מעדני אשר - נישואין - עמוד כב

פרדס יוסף - תזריע - עמוד שיג

ארץ צבי - ליקוטים קצרים - ענייני נישואין (עמ' תח במהדורה החדשה)