אוצר:בית המדרש/דף היומי

בדף זה ירוכזו כל הנדונים על הדף היומי. לאחר שיעבור זמן יועתקו הנדונים למקומם המתאים בסמוך לדף הגמרא המתאים.

שבת - דיונים קודמים

קישורים לדיונים קודמים: לז: ♦ לח. ♦ לח: ♦ לט. ♦ לט: ♦ מ. ♦ מ: ♦ מא. ♦ מב. ♦ מב: ♦ מג. ♦ מג: ♦ מד. ♦ מו. ♦ מז. ♦ מח. ♦ מט. ♦ נ:--רש"י ♦ נא. ♦ נא:--רש"י--תוספות ♦ נב.--רש"י ♦ נב:--רש"י ♦ נג.--רש"י ♦ נד. ♦ נד:--רש"י ♦ נה.--רש"י ♦ נה:--רש"י ♦ נו: ♦ נז.--רש"י ♦ נז:--רש"י ♦ נח.--רש"י ♦ נט: ♦ ס. ♦ ס: ♦ סא.--רש"י ♦ סא:--רש"י ♦ סד.--רש"י ♦ סד:--רש"י--תוספות ♦ סה.--רש"י--תוספות ♦ סה:--רש"י ♦ סו.--רש"י ♦ סו:--רש"י ♦ סז. ♦ סז: ♦ עא. ♦ עא:--רש"י ♦ עב: ♦ עג. ♦ עג: ♦ עד. ♦ עה. ♦ עה:--רש"י

שבת עו.

ואין מצטרפין זה עם זה מפני שלא שוו בשיעוריהן

לכאורה היה מקום לומר שמה שאין מצטרפין רק בגלל שלא שוו בשיעוריהן הוא דווקא בעלי שום ובצל שהם מין אחד יבשים ולחים ולכן כל טעם החילוק הוא משום דלא שוו בשיעוריהן אך שני מינים שונים כעמיר ועשבים אפשר שמכל מקום לא יצטרפו זה עם זה, וכך היה משמע על פניו מפיסקת הגמרא בהמשך עלי שום ועלי בצלים כו' ואין מצטרפין זה עם זה כו' משמע שהוא ענין אחד שהרי אחר כך אין הגמרא דנה אלא על צירופם ואינה מזכירה עוד את עלי השום והבצל. אך ברש"י (ד"ה אין) כתב להדיא דין זה לענין תבן ועצה, וכן משמע לכאורה בגמרא שדימתה דין זה לצירוף בגד עם שק, עור ומפץ, ויל"ד בזה. ש"ס יידן (שיחה) 22:57, 21 במאי 2020 (UTC)

שבת עו:

חזיא לדוגמא

לכאורה אינו כל כך בדומה, שהרי בשלמא לענין טומאה בעינן להגדיר כולם יחד כבגד, ולזה מייתינן ראיה שיש מקום אחד באוכף החמור ששם כולם כאחד נעשים זה עם זה כמין בגד ולכן סברא לצרפם אף בבגד בעלמא. משא"כ הכא שהרי לכאורה הצירוף הוא בהוצאתם לשוק ואילו הנדון הוא לענין הגדרת שיעורם ביחס לאופן אכילתם על ידי בעלי חיים שונים ומה שייך שנצרפם זה לזה בגלל שכשמוציאם לשוק מניחם זה עם זה, בשלמא אם היתה חיה האוכלתם יחד אתי שפיר, אך אך הוצאתם לכאורה אינו בדומה, וצ"ב. ש"ס יידן (שיחה) 22:57, 21 במאי 2020 (UTC)

רש"י ד"ה חוץ מקליפיהן

שאינן אוכל ואין משלימין השיעור, עכ"ל. העמיד כל נדון הגמרא לגבי השלמת שיעור כגרוגרת ולא לגבי עצם הוצאתן בגרוגרת, לפי שפשיטא ליה שקליפות לבדם לא יעלה על הדעת שיהיה שיעורם בגרוגרת וכל הס"ד ממנו באה המשנה להפקיע הוא שעכ"פ יצטרפו כשעומדים עם האוכל יחד להשלים לשיעור גרוגרת. ש"ס יידן (שיחה) 21:03, 23 במאי 2020 (UTC)

אמר אביי שכן עני אוכל פתו בעיסה בלוסה

לכאורה היה אפשר לפרש יישובו של אביי שחלוקה הוצאת חיטה בסובין ומורסן מדין עיסה העשויה מסובין ומורסן, שכיון שעשאה כבר כעיסה עם סובין ומורסן ואף עני אוכלה בצורה זו, אם כן שפיר יש להחשיבה כחלק מהעיסה וכאוכל גמור, משא"כ לענין הוצאה כיון שאכתי לא הכין ממנה עיסה והדרך מלבד אותו עני לא להכניסה לעיסה לפיכך אינה מצטרפת לשיעור גרוגרת. אך רש"י לא פירש כן אלא פירש שכיון שעני אוכלה כך קרינן בה לחם הארץ ואילו לענין שבת בחשיבות תליא מילתא, וסתמייהו דהני לאו אוכל נינהו. ש"ס יידן (שיחה) 21:33, 23 במאי 2020 (UTC)

פרק שמיני המוציא יין

צ"ב מדוע התחיל כאן רבי פרק חדש אף שהוא המשך ישיר למשניות בסוף הפרק הקודם בשיעורי מיני אוכל לענין הוצאה. ש"ס יידן (שיחה) 21:33, 23 במאי 2020 (UTC)

דבש כדי ליתן על הכתית

וברש"י: והכי אמרינן בהמפקיד כו' דבש והדביש למאי חזי לכתותא דגמלי. יש לדון אם היה מנהגם ליתן אף דבש טוב שלא הדביש על גבי המכה. כי לכאורה אם לא היה נהוג כן יצא מבואר מדברי המשנה שאף שאין רגילות להשתמש בדבש טוב לצורך כך מכל מקום כיון שראוי לדבר זה סגי בכך להחשיבו שיעור לענין הוצאה, וזה קשה. והנה במשנה לעיל (עו.) אמרו עלי שום ועלי בצלים לחים כגרוגרת, יבשים כמלא פי גדי. ופי גדי קטן יותר מכגרוגרת שהרי אמרו בגמרא שם שפי טלה הוא כשיעור גרוגרת, ופי גדי קטן מפי טלה כמבואר ברש"י (שם ד"ה פי טלה) ואם כן צ"ב מדוע לחים כשיעור גרוגרת ולא סגי בפי גדי, ולכאורה היה נראה שכיון שלחים ראויים לאדם לפיכך שיעורם בגרוגרת כיון שמיועדים לאכילת אדם ורק יבשים שאינם ראויים לאדם נמדד שיעורים כפי גדי. אך האמת שרש"י שם כבר עמד על כך וכתב (ד"ה כגרוגרת) אבל כמלא פי גדי לא, דלחים לא חזו לגדי. הרי מבואר ברש"י שאם היו ראויים לגדי אף שראויים, ומן הסתם מיועדים, לאדם מכל מקום כיון שראויים אף לגדי שיעורם כפי גדי הקטן יותר. ואם כן הוא הדין לדבש אף אם מיועד לאדם כיון שאפשר גם למורחו על גבי המכה יהיה שיעורו הקטן, שיעורו להוצאה. ש"ס יידן (שיחה) 21:33, 23 במאי 2020 (UTC)

רש"י ד"ה כולן

אף היין והחלב והדבש, לכאורה ה"ה שמן ומים. ש"ס יידן (שיחה) 22:08, 23 במאי 2020 (UTC)

רש"י ד"ה כוס

הזכיר רק ששה דברים מתוך עשרה המוזכרים שם בברכות. ואולי כיון שהזכיר עיטור שהוא ייפוי והזכיר נמי חי הנצרך לענייננו סגי לו בהכי, ועדיין צ"ב כי שם כמדומה שהסדר שונה ואם כן היה סגי להזכיר עיטור וחי, וגם מלא אינו ענין אחד עם חי והיה לו להפסיק אחר חי. ויש לדקדק. ש"ס יידן (שיחה) 22:08, 23 במאי 2020 (UTC)

שבת עז.

המוציא יין כו' וקתני סיפא כו'

לכאורה קשה הרי אף חלב שיעורו כדי גמיעה ואין שיעור ברביעית ואם כן מה הראיה מהסיפא שכל המשקין ברביעית לכך שכדי מזיגת הכוס היינו רביעית. אך זה צ"ל שחלב מפורש שחשיבותו בכדי גמיעה ואם כן יש לומר שאכן אין צריך שתיה כשאר כל המשקים אלא סגי בגמיעה, אך ביין לא מוזכר ששיעורו פחות מרביעית אלא אדרבה מוזכר ששיעורו הוא ביחס לשתייתו אלא שאין צריך ממש לשתות רביעית אלא סגי בכדי מזיגת הכוס ולכן שפיר יש למדוד שיעור זה ביחס לשיעור רביעית של שאר משקים. אלא שאכתי יש לעיין שמא שיעור של כוס של ברכה הוא פחות מרביעית וזה גופא הטעם לכך שכדי מזיגת אותו כוס הוא השיעור של היין ולא שיעור מזיגת רביעית, שחשיבותו של כוס של ברכה מחשבתו שאף בשיעור כזה יהיה חייב. ואולי זה כלול בקושיית אביי ועוד מים בכד ומצטרפין, פירוש שע"כ אין כאן שיעור רביעית אלא מצד חשיבות קאתינן ואם כן שמא מזיגת כוס של ברכה הוא המחשיבו. אך לפי זה לא יבואר היטב תשובתו של רבא מידי דחשיב בעינן, שהרי אף לדעת אביי בעינן חשיבות אך אולי סגי בכמות קטנה יותר להחשיבו. ומבואר שכל קושיית אביי היתה שאין יחס בין מזיגת הכוס לשיעור רביעית כיון שאין המים בכוס ועל כך השיב לו שאף שאין כאן רביעית אך חשיבות של רביעית יש כאן כיון ששיעור זה ראוי למזיגת רביעית משקה. ש"ס יידן (שיחה) 22:08, 23 במאי 2020 (UTC)

רש"י ד"ה תנינא

רש"י הזכיר דעת הטועים בשמועה זו והקשה עליהם. ולכאורה היה אפשר לפרש דעתם שהם ס"ל בפירוש ראיית רבא שכיון שנאמר בסוף המשנה וכל המשקים שיעורם ברביעית היינו רביעית הלוג ואף יין שיעורו בכך וזה הפירוש כדי מזיגת הכוס דהיינו רביעית הלוג שאחר מזיגה תעמוד על רביעית קב, ואם כן אף לפירושם מה שנאמר בהמשך המשנה כל המשקין שיעורם ברביעית היינו רביעית הלוג וכהוכחת רש"י. אך רש"י לא ניחא ליה לפרש כן, שאדרבה אם יין כדי מזיגת הכוס הוא אותו שיעור של כל המשקין שיעורם ברביעת היה למשנה לכלול הכל כאחד, ועכ"פ אין ראיה מדברי המשנה לכך. ש"ס יידן (שיחה) 22:08, 23 במאי 2020 (UTC)

אמר אביי דילמא לא היא

יש לתמוה על הלשון "דילמא" הרי לכאורה הוא ענין מציאותי שכיון שהדם סמיך טפי כרישתו ממעטת פחות משיעורו ואם כן כשדיברו ר' נתן ור"י בר' יהודה זה בדם וזה ביין על כרחך פליגי זה על זה. והנה במקום אחר פירש רש"י לענין השיעורים הנלמדים מן הפסוק ארץ חיטה וכו' שרביעית יין היינו באוכל זגים בשיעור רביעית יין, והיינו שממלא יין בכלי רביעית ומכניס הזגין לתוכו עד שיצא שיעור רביעית, ומודדים דבר זה ביין ולא במים שהיין נגדש על גבי שולי הכלי. והיינו שרש"י מפרש ש"רביעית" אינה שיעור היין אלא שיעור הכלי שהיין בתוכו, שהרי לגבי שיעור היין או המים לכאורה רביעית של זה כרביעית של זה (אם כי אפשר לפרש שרביעית יין בכוס בעינן יותר זגים כדי להוציאה אל מחוץ לכוס כיון שתשאר על גבי שולי הכוס). ולפי זה היה אפשר לפרש גם כאן שזו סברת הגמרא שאין מדובר על שיעור רביעית אלא על כלי המחזיק רביעית ומלא ביין וכיון שהדם עב טפי ממילא בכלי המכיל רביעית יש יותר משיעור יין באותו הכלי וממילא אף שיעורו בכרישתו יהיה גדול יותר (אך כאן זה דחוק יותר כי כיון שאין מדובר על יציאת המשקה מן הכלי על ידי הכנסת זגים לתוכו, ממילא אין סיבה כלל לדון בגדישת הכלי, שהרי כלי רביעית בפשטות הוא מה שנכנס בתוכו ולא מה שנגדש על שוליו). ואפשר שזה גופא מה שהסתפק אביי "דילמא" שאפשר לדון לשון "רביעית" על הכלי ולא על כמות המשקה ושוב יהיה אפשר לחלק בין דם ליין. ש"ס יידן (שיחה) 22:08, 23 במאי 2020 (UTC)

וכי מפיק פחות מכזית ליחייב

קצת יש לדקדק שבשלב הקודם לא הזכירה הגמרא להפך, אבל בדם דסמיך כדזית לא בעי רביעית "ואפילו פחות מרביעית יטמאו ב"ה". ש"ס יידן (שיחה) 22:08, 23 במאי 2020 (UTC)