ביאור הגר"א/אבן העזר/קמז
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
|
< הקודם · הבא >
טור ומפרשיו שו"ע ומפרשיו שולחן ערוך
|
(א) כיצד כו' לא כו' ואצ"ל כו'. ר"ל אפילו אחר התורף לפי שאין הכל בקיאין בין אחר התורף ללפני התורף ובין תנאי המבטל הגט לתנאי אחר. מ"מ שם הלכה ט"ז. וז"ש אלא כיצד כו' בלא שום כו' אבל קודם התורף אפ לו בדיעבד פסול כמ"ש לקמן בס"ב:
(ב) שיאמר כולי או כו'. ר"ל ב ין מגרש עפ"י עצמו בין מגרש עפ"י שליח וז"ש גם כן למטה ואומר לה כו' או יאמר לשליח כו':
(ג) כתב כו' הנה הרמב"ם פ' כרבא דאמר שם ל"ש אלא לאחר כו' ואזדא כו' ושם ורבא אמר מחלוקת כו' ומתני' כו' ומפרש כפירש"י שם ד"ה פוסלין בגט כו' דבכל תנאים מיירי אפילו נתקיימו וכן מש"ש שתקו שתוקו כו' מפרש גם כן כפירש"י ותוס' ד"ה שתוקי כו' דבכל תנאים איירי דלפני התורף שוין כל התנאים לחוץ ושיטתו דשאר התנאין שאין מבטלין הגט וכ' לפני התורף אע"פ שנתקיימו פסול כמש"ש ורבא אמר מחלוקת לאחר כו' אבל כו' וכפירש"י אי נתקיימו איירי כנ"ל וז"ש אבל אם כתבו קודם כו' וכן אם חזר ומחקו פסול ממש"ש ומתני' דקתני כו' לאחר התורף כו' אבל לפני התורף אפילו בע"מ פסול אע"פ שחזר ומחקו וז"ש בס"ג או שהתנה עלי' כו' וחזר כו' ואפי' נתקיים ומחק פסול דע"מ דמתני' דכשר בנתקיימו הוא ואמר ומתני' דקתני כו' וכן אע"פ שחזר ומחקו ואפ"ה פסול כמ"ש למטה וז"ש או שהתנה כו' ר"ל אפילו נתקיים וכ' וחזר ומחקו כו' וזה א"צ לפנים ולא כ' זה אלא שלא לטעות בדברי המ"מ שכ' שחזר ומחקו או שנתקיים דל"ת דוקא בא' מהן. וכן בע"פ לפני התורף אף על פי שנתקיים ה"ז פסול ממ"ש ואזדא רבא כו' וכפרש"י ותוס' דבכל תנאים איירי וז"ש וכן אם התנה כולי אבל לאחר התורף פשוט דכשר דאפילו בכ' כשר ולא הוצרך לכותבו. וכן בשעת נתינה כשר כמ"ש במתני' המגרש את כו' ואוקימנא דבע"מ כשר וערש"י במתני' שם המגרש ואף בשעת כו' וכן כולה פרקין דפ' מי שאחזו וכמ"ש בס"ג ונותנו כו' או כולי ובס"א ואומר לה כו' נמצא דבשאר תנאים בכתב ובע"פ שוין דאחר התורף כשר ולפני התורף פסול. ובתנאים שמבטלין הגט כגון כל ימי חייה או חוץ לפלוני בכתב ואפילו לאחר התורף פסול כמש"ש ורבא אמר ל"ש אלא כו' וכן שם ומתניתין דקתני כ' כו' לאחר כו' וז"ש בס"ג כל המגרש ע"ת כו' ובכתבו איירי כמ"ש למטה ואם היה התנאי ע"פ כו' וסתם באיזה מקום שכ' וכמ"ש או שהתנה כולי קודם כו' הא ברישא כו' אפי' לאחר התורף בע"פ דוקא קודם התורף אבל לאחר התורף כשר כמ"ש א"ר ספרא כו' ורבא אמר ל"ש כו' ולא ביאר הרמב"ם דין ע"פ לפי שבשאר התנאים ג"כ הדין כן וכבר כ' בס"ב וכן אם התנה כו' וז"ש ואזדא רבא כו' דבע"פ כל התנאים שוין בין מבטלין או אין מבטלין אלא דבמבטלין בע"פ פסול בשעת נתינה כמ"ש במתניתין המגרש את אשתו וא"ל כו' וערש"י שם ד"ה כתבו בתוכו כולי ובלבד שיאמר לה כו' וז"ש בס"ג ואם היה התנאי כו' ר"ל בשעת נתונה ובזה הוא חלוק בע"פ משאר תנאים זהו שיטת הרמב"ם ועמ"מ פ"ח הלכה ד' ושם הלכה ט"ז וכ' שם דהא דכתבו שאר תנאים אחר התורף כשר דוקא שנתקיימו התנאים או חזר ומחקו ושיטתו בקוצר דתנאים שמבטלין ע"פ ושאר תנאים בכתב וע"פ שוין דקודם התורף פסול ואח"כ כשר ובתנאים המבטלים בכתב אפילו אחר התורף פסול וכ"ז בנתקיימו או חזר ומחקו ונראה דע"פ דכשר אפילו לא נתקיימו כמו בחזר ומחקו דהא אפילו בחוץ דמבטל הגט כשר אע"פ שאין זה כריתות והטעם דבכתבו אפילו אחר התורף כיון שלא מחקו בשעת נתינה ניתן ע"ת זה דהא מוסרו כולו לה משא"כ בע"פ וכן חזר ומחקו קודם ניתנה ובנתינה במבטלין פסול ושאר תנאים אפילו לכתחלה יעשה כמ"ש בס"א משא"כ לאחר התורף דאפילו ע"פ בשאר תנאים אין לעשו' לכתחלה כנ"ל בס"א וז"ל המ"מ שם דע שלכתחלה ראוי שלא לכתוב שום תנאי בגט ולא להזכירו בשעת כתיבת הגט וכן אנו נוהגין לפי שאין הכל בקיאין כו' כנ"ל כ"מ שאמרנו פסול כ' הרמב"ם ה"ז ספק גירושין וכ' המ"מ שסמך על הירושלמי דפ"ג שם משמע שפסול התנאים בגט הוא מחמת שאין ברירה דאע"פ שנתקיימו מ"מ בשעה שנכתב לא היה ספר כריתות ואע"ג דבגמרא דידן אמרינן משום גזירה היינו לרבי אבל לחכמים דלא גזרינן טעמייהו משום ברירה ומ"מ בתנאים המבטלים ואחר התורף ודאי משום גזירה הוא וכרמב"ם לא דקדק בזה שכתב כל המגרש ע"ת כו' דזה הבבא קודם התורף מד"ת אינה מגורשת כלל כמ"ש פ"גא נענה ראב"ע כו' א"ר כולהו אית כו' תנ"ה כו' ושם ב' ורבנן האי כריתות כו' וכן בש"מ ולאחר התורף מגורשת לגמרי מד"ת ואינו פסול רק מדרבנן משום גזירה ולכך בע"פ כשר אף בהם אבל כל המפרשים כ' דתנאים המבטלים לפני התורף בכתב הוא פסול מד"ת אבל ע"פ או לאחר התורף או שאין מבטלין אינו פסול אלא מדרבנן והכל משום גזירה וראיותיהם עבר"נ. ועוד כתב ראב"ד ורז"ה והרמב"ן דשאר תנאים ע"פ אין פוסלין אפילו לפני התורף דכולי האי לא גזרינן שאר תנאים אטו תנאים המבטלין וע"פ אטו בכתב והא דא"ר שתיקו כו' כדי שלא יזכר חוץ וכ"ד בע"ה וש"פ וכן כתב הרשב"א וכ' ונ"ל ראי' ממ"ש בתוס' אמר לשנים תנו גט לאשתי ע"מ שתמתין שני שנים וחזר ואמר לשנים תנו גט לאשתי ע"מ שתתן לי מאתים זוז לא בטלו דבריו הראשונים כו' רצה כו' ותנו היינו לכתוב וליתן וכמ"ש בפ' התקבל אמר לשנים תנו כו' ועוד מדקאמר וחזר כו' ולא שלקחו מיד הראשונים ונתנו לאחרונים שא"כ כבר ביטול שליחו' הראשונים אלא לנתוב וליתן וכ' ב"י שגם דברי רש"י אפשר לפרש כן משום חששא שלא יזכיר חוץ ומ"מ דברי תוס' א"א לפרש כן דלא כב"י וכ"ז שיטת רש"י אבל שיטת ר"י בתוס' שם ד"ה כל כו' דאין שאר תנאים פוסלין בגט אם נתקיימו וברייתא דשם מיירי בלא נתקיימו וחזר ומחקן והביאו הפוסקי' והטור וער"נ שם:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |