הפלאה שבערכין/אבזקת
|
< הקודם · הבא > |
אות אבזקת פי' אבזקת תולעת ע"כ, וז"ל תוס' אבזקת במילתא דמלכא אית דגרסי במולתא פי' היינו פרדות כמו (עירובין נו) מולאות של בירי בטלי כסף או בטלי זהב כלומר פרדות אדומות או לבנות ואין נראה לר"י דבלשון ארמי לא קרי להו אלא כודנייתא עכ"ל, והנה היש מפרשים שבערוך ס"ל דהאי גברא סיפר באותו לשון שהשתמש בו רב דימא אמר רב חנינא מולאות של בית רבי (בשבת נ"ב.) וגם בערוך לקמן בערך מליאות דהן כודנייתא [ודע דהש"ס שלפני דפוס פ"פ דמיין איתא בלשון תוס' כמו שהעתקתי למעלה ושם כתבתי על הגליון שטעות בציון (עירובין נ"ו). כי שם בעירובין הני מולייתא דבי בירי והמכוון שם אמעלות ומורדות ע"ש ולכך נראה דצ"ל כך כמו (שבת נ"ב. מולאות של בית רבי], וז"ל רש"י בטלי כסף, כלי פשתן: וקטלוהו. לפי שאין עש אוכל כלי פשתן, ובחולין פ"ה: אי' ר' חייא נפל יאניבא בכיתני פירש"י תולעת האוכלת פשתן. וצא"ל דבכלים העשוין מפשתן שאני, וזה שדייק רש"י שאין עש אוכל כלי פשתן אבל בחולין מיירי בפשתן גופי' וכגי' רבינו מבואר יותר לקמן ערך טליא.