גליוני הש"ס/שבת/קנ/ב
גליוני הש"ס 
שבת קנ ב
ונמנע אותו חסיד ולא גדרה. נ"ב הטעם דמה שהותר ההרהור הוא רק עבור שאין אדם שליט ברוחו מלהרהר וע"כ זה שהי' חסיד ומושל ביצרו ביותר והי' בכחו לעצור עצמו גם מלהרהר ע"כ שוב ההרהור חטא לגבי' וע"כ קנס את עצמו מלגודרה לעולם, כן שמעתי שנמצא בספר אחד מהגדולים ונשכח ממני שמו וע' דוגמתו סנהדרין מ"ו ב' ולא היו מתאבלין אבל אוננין שאין אנינות אלא בלב פי' ועל הלב אין יכולין לשלוט ביצרם מלהתאונן ע"ש בחידושי רמ"ה שפי' כן וע' רש"י ב"מ ע"ה ב' ד"ה עובר משום לפ"ע שכ' שעולה על רוחו של לוה לכפור וכוונתו ג"כ לענ"ד דלשמא יכפור אין לחוש דיש חזקת כשרות ע"ז משא"כ לשלא יעלה על רוחו לכפור בזה ליכא חזקת כשרות דאין אדם בינוני שליט בהרהור וכנ"ל והרי ההרהור ג"כ חטא מדעולה באה עליו וא"כ ה"ל מכשול ואית בי' משום לפ"ע וע' קידושין ל"ט ב' מחשבה רעה אין הקב"ה מצרפה למעשה וי"ל הטעם ג"כ כנ"ל לפי שקשה לעצור עצמו ממחשבה וזהו ששיבח ר"ז א"ע במגילה כ"ח א' ולא הרהרתי במבואות המטונפות וע' ברכות כ"ד ב' ת"ח אסור כו' וע' קידושין ל"ג א' וזבחים ק"ב ב' וע"ע בס' החיים לאחי המהר"ל מפראג ז"ל בס' פרנסה וכלכלה שם פ"ו שכ' וז"ל ולפי שסגולת מזל שבתאי השולט ביום השבת לבטל כל מחשבות האדם כמו שארז"ל האי מאן דבשבתאי מחשבתי' בטילין (לקמן קנ"ו א') לכך הרהור מותר בשבת דלאו מידי קעביד הואיל ומזל דיומא קגרים שיתבטלו כו' עכ"ל בקצרה עש"ה ולפי"ז חסיד גדול שבקדושתו הוא למעלה מן המזל ואין המזל פועל בו שוב גם ההרהור בשבת איסור לגבי' וע"כ י"ל דאותו חסיד דכאן הי' במדריגה זאת וע"כ שפיר החשיב גם ההרהור לאיסור ועמ"ש לעיל קי"ג ב' בגליון בשם שו"ת מהרי"ל:
שאם יש בורגנין הולך. נ"ב ע' מה שדן ודימה לזה בשו"ת מהר"י ברונא סי' ע"ד עש"ה וע"ע שם סי' קע"ח עש"ה כל התשובה וע"ש חידוש הנמצא מדבריו דמלבד סברא דשאם יש שם בורגנין הולך יש עוד היתיר מטעמא דהואיל ומצי אזיל גם היום בקפיצה ע"י שם למעלה מעשרה וכמ"ד אין תחומין למעלה מעשרה עש"ה:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |