ברכת רצ"ה/ט

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

ברכת רצ"ה ט

סימן ט

ע"ד שאלתו באיש אחד שגירש את אשתו בשם אביגדור יהושע כי כן הי' מוחזק בשם במקום הכתיבה והנתינה אולם החזקה הלזו היתה באופן כזה שכתב כמה איגרות קודם הנשואין וחתם עצמו בשם זה אביגדור יהושע ואח"כ הי' שם כ"ד ימים ונתקוטטו הזוג ונסע לבית אביו ואחר עבור שנתים ימים בא אבי המגרש עם כו"ה מקויימת ובכו"ה חתם עצמו המגרש ג"כ בשם אביגדור יהושע ואחר איזה ימים בא המגרש וגירשה בפני הרב וב"ד אשר הי' בעת ההיא בק' בשם זה שהי' מוחזק ועלה לתורה שם. ועתה הבעל מערער ששמו הוא יהושע אביגדור וכן עולה לתורה בעירו ונקרא בפי העולם אביגדור לבד. וכת"ה רצונו לשמוע חוות דעתי בזה ואבא היום להגיד את אשר עם לבבי בזה ומאת ה' אשאלה עזר שלא אכשל בדבר הלכ' וזה החלי בעזרתו ית':

הנה כבר הביא מעכ"ת דעת הג"פ ז"ל שכתב בסי' קכ"ט ס"ק ס"ג דמי שנקרא בשני השמות ביחד כגון שם טוב וכתב בהיפוך טוב שם וה"ה למי שנקרא ראובן שמעון וכתב שמעון ראובן הגט פסול ובס"ק צ"ט שם הפריז עוד יותר וכתב ז"ל ומילתא דפשיטא היא בעיני דמי שנקרא בעת הלידה ראובן שמעון וכן רגיל לחתום וכן עולה. לס"ת אם יהפוך השמות בגט ויכתוב שמעון ראובן הגט פסול ודמי למי שנקרא שם טוב וכתב טוב שם או למי שנקרא יום טוב וכתב טוב יום דמלתא דפשיטא היא דהגט פסול או בטל עכ"ל ומדברי אחרוני זמנינו ז"ל נראה ג"כ לדעתם ז"ל דאם היפך השמות הגט פסול אבל לא בטל. אולם מעכ"ת הביא לנו בשם מ"ז הגאון רשכ"י גאון יעקב זצ"ל שמכשיר בפשיטות בזה [ספריו ה' אינם כעת ת"י כי לא באו עוד אלי מלבוב רק מעט מספרי חנני ה' אולם כפי העולה על זכרוני לא נמצא מזה דבר אבקש איפוא ממכת"ה להודיעני אם שגגה פלטתו קולמוסו או זכרוני בכזיב] וכשאני לעצמי הייתי אומר דאין פסול זה ברור עוד ולדעתי לא גרע זה מהחליף שם העיקר בשם הטפל שכתב שמו הטפל ועל שם העיקר כתב דמתקרי דפסקינן להלכה בש"ע סעיף ב' דכיון דשני השמות כתובים בפירוש כשר ולא חשוב שינוי שיאמרו שהמגרש הזה שם העיקר כשם הטפל והטפל כשם העיקר האמת משום דמ"מ השמות כתובים שניהם בגט כשר ולא חשוב שינוי ומדוע יגרע זה שהחליף שני השמות שיש לו וכתב הראשון אחרון ולא דמי לראובן שכתב בן ראו דאינו שם כלל משא"כ בזה שהמה שני שמות שנקרא על שם בתי אבות ועיין באחרונים ז"ל שהעלו מטעם זה להכשיר אף בכתבם בשני שיטות. וגם לכתחלה יש לכתוב בשתי תיבות עיין בדבריהם ז"ל ואין כאן שינוי השם ממש כהך דבן ראו ורק מטעם חילוף אנו באים לפסלו שהוא נקרא וחותם ראובן שמעון ובגט נכתב להיפך שמעון ראובן וזה דמי שפיר להחליף שם הטפל בעיקר וכנ"ל ואין כאן פסול דיעבד עכ"פ ועיין ב"ש שם שכתב דרק היכי דלא הוי מקום עיגון ולא ניתן הגט יש להחמיר לכתוב גט אחר בשכתב שם הטפל וע"ש העיקר דמתקרי עיין עליו. ואמינא להביא ראי' לזה דהחליף שמותיו וכתב האחרון ראשון לא חשוב שינוי מש"ס דגיטין דף פ"ז שני גיטין שכתבן זה בצד זה ושני עדים עברים באים מתחת זה לתחת זה ושני עדים יונים באים מתחת זה לתחת זה את שהערים הראשוני' נקראין עמו כשר שאם העברי' כתובים ראשונ' הימין כשר דעכשיו כשחתם עצמו יוסף בן שמעון שם העד הוא יוסף וביוני הוא להיפך דשמו שמעון שכך מתפרשת חתימתן יוסף בן שמעון בנו של יוסף שמעון ועיין פירש"י ז"ל במשנ' שם ופריך בש"ס שם וליתכשר האי בראובן והאי בבן יעקב עד דתנן בן איש פלוני עד כשר דכתב ראובן בן אקמא ויעקב אבתרא וליתכשר האי בראובן בן והאי ביעקב עד כו' ופי' רש"י ז"ל דראובן בן היינו בנו של ראובן כדרך חתימת היונים. ועי' בחידושי הרשב"א ז"ל שביאר דבריו ז"ל דכיון דגם יונים חתומין י"ל דגם העבריים חתמו עצמן כדרך היונים ואמאי יוכשר בכה"ג דכיון דעיקר הא דבן פלוני עד כשר הוא משום דאדם נקרא ע"ש אביו בן פלוני וא"כ כיון שהוא עברי ונקרא א"כ ע"ש אביו בן פלוני כשחתם א"כ כדרך יוני ראובן בן למה לא יקרא שינוי שמו דהוא נקרא בן ראובן וחתם ראובן בן. אלא ודאי דזה לא חשוב שינוי השם וה"ה וכ"ש א"כ במי שיש לו שני שמות כפולים והחליף דל"ח שינוי:

ולכאורה עלה על לבי לומר דאין מכאן ראיה דלכאור' אנו צריכין להבין דהרי בש"ס לקמן שם פריך וליתכשר האי בשני עברים והאי בשני יונים וכ"ת כיון דמופלג בשני שיטין לא והאמר חזקיה מלאוהו בקרובים כשר הא תנא זעירי שניהם כשרים ותנא דידן דילמא גונדלית חתים וכולהו אחד הוא דחתימי ומבואר א"כ דדוקא

איונים דחתמו אחר העברים יש לומר דחתמו כדרך העברים אבל על העברים שחתמו מקודם אין לומר דחתמו גונדלית כדרך היונים דאל"כ הו"ל לומר דשניהם פסולים אף הימיני ומשום דשמא העברים חתמו על השמאלי כדרך היונים והיונים כדרכם וא"כ כולם אגט השמאלי חתמו ושמא להיפוך כולהו אימיני חתמו שהיונים חתמו גונדלית והעברים כדרכם. ואמאי הכא אמרינן דכיון דחתמו יונים גם העבריים חתמו מקודם כדרך היונים ויתכשר האי בראובן בן והאי ביעקב עד. וגם דיקש' עוד יותר דפשיטא דיותר יש לומר שחתמו כדרכם ממאי דנימא גונדלית חתמו וכיון דפסלינן מחשש דגונדלית חתמו מכ"ש דיש לחוש יותר שחתמו כדרכם ולמה יתכשר שניהם שנאמ' דגונדלית חתמו העבריים וצ"ל דדוקא היכי שלא חתמו בודאי רק על גט אחד חיישינן גם לגונדלית ורק למי שחותם אח"כ אבל לא על העבריים שחתמו מקודם אבל היכי דנוכל לומר שחתמו על שני הגיטין כל מה שנוכל לתלות תלינן ומשום דכיון דאתי מתם נמשך מזה לזה גם להכשיר תלינן שחתמו על שניהם וגם אעבריים שחתמו מקודם תלינן לומר שחתמו גונדלית כדי שיוכל להיות חתימתם על שני הגיטין האי בראובן בן והאי ביעקב עד. ומעתה י"ל דבאמת זה חשוב שינוי כשעברי חתם עצמו ראובן בן ורק דקושית הש"ס היא דמ"מ נכשיר שני הגיטין בחתימת העבריים והיונים דאף אם נאמר דהיונים חתמו עצמן להיפך ראובן אקמא ובן יעקב אבתרא שחתמו עצמן כמו העבריים בזה שתיבת בן נכתב אצל שמם וא"י א"כ להכשיר שני הגיטין ע"י חתימת היונים שנאמ' ראובן בן על קמאו ויעקב עד על בתרא מ"מ נכשיר בצירוף את שני הכתות שנאמ' ששניהם חתמו עצמן על שני הגיטין שהעברים חתמו כדרך יונים ראובן בן אקמא ויעקב עד אבתרא והיונים חתמו גם כן אשני הגיטין היינו כדרך העבריים ראובן אקמא ובן יעקב עד אבתרא ובזה שני הגיטין כשרים מפאת העבריים הגט השמאלי ביעקב עד ולא הימיני כיון שנכתב בשינוי ראובן בן ולא בן ראובן ומשום היונים הגט הימיני בראובן שהוא שמו ולא השמאלי שנכתב בן יעקב ולא יעקב בן כדרך יוני ולפ"ז יש לכאורה להביא קצת ראי' להיפך דזה חשוב שינוי דבש"ס שם משני אהך דליתכשר הך בראובן בן והאי ביעקב עד דלא כתב עד ואב"א לעולם דכתב עד וידעינן בהא חתימה דלאו דיעקב היא ולכאורה יקשה דהתינח בח"י העבריים אבל עדיין יקשה דלמה לא יכשר גם השמאלי בח"י היונים דכיון דעיקר הא דהגט השני פסול הוא רק משום דחיישינן לגונדלית א"כ לא ידעינן שם השדים אם הוא ראובן או יעקב א"כ מ"מ כשרים שניהם בחתימת היונים אי כתבו ראובן בן אקמא ויעקב אבתרא י"ל דחתמו בחת"י היונים ומתכשר האי בראובן בן והאי ביעקב עד ואי כתבו ראובן אקמא ובן יעקב אבתרא י"ל דחתמו כחת"י העברים וחתמו א"כ ראובן אקמא ובן יעקב אבתרא דכל היכי דנוכל לחלות שחתמו אשניהם תלינן אף שנצטרך לומר שחתמו גונדלית וכנ"ל א"ו דכל כה"ג חשוב שינוי ויוני שחתם בן יעקב או עברי ראובן בז פסול דהוי שינוי וא"כ דאין להכשיר השמאלי בחת"י העברים דידעינן בהאי חתימה דלאו דיעקב היא וע"כ שכל החתימ' היא אגט הראשון לבד גם מצד חת"י היונים אין להכשיר בכתב ראובן אקמא ובן יעקב אבתרא דחיישינן לגונדלית שחתם כחת"י העברים ושמו ראובן וליכא א"כ חת"י רק אראשון אבל השמאלי אין להכשיר בבן יעקב דהו"ל שינוי שהוא יוני ונקרא יעקב בן ולא בן יעקב אמנם אי נימא דזה לא חשוב שינוי הדק"ל ונצרך לדחוק ולומר דלפי הך תירוצא הוי ס"ד דאין להכשיר כלל בעדות וחת"י היונים משום דהוי מופלג שני שיטין וזה דוחק גדול דהך דמלאוה בקרובים כשר הלכתא היא כן עלה לכאורה על לבי:

אולם אחר ההתבוננות ז"א וקשה להאמר כלל דבשלמא אי מהני חת"י אשני הגיטין שפיר י"ל דתלינן בכל מה שאנו יכולין לתלות שחתמו אשניהם כדרכם או אף גונדלית אבל אי אנו אומרים דמה שנקרא בשינוי ליכא להכשירו א"כ מהיכי תיתי נתלה שחתמו כן ושיהי' חת"י על שני הגיטין כיון דלא מהני רק על האחד מהכ"ת יחתמו על שניהם ואין להכשיר א"כ שני הגיטין בח"י העברים אף בצירוף חת"י היונים דהיינו מפאת חת"י העברים הגט השמאלי שנאמר שחתמו גונדלית כדרך היונים והשמאלי כשר ע"י יעקב עד והימיני מ"מ פסול משום דחשוב שינוי דמנ"ל לתלות כן ויותר יש לתלות שחתמו כדרכם אימיני לבד דמ"ל ימיני ומ"ל שמאלי כיון דבין כך ובין כך לא תועיל חת"י להכשיר שניהם וכ"כ להיפוך בח"י היונים ומלבד זה הנה כפי המבואר בחי' הרשב"א ז"ל שהבאתי לא תלינן שחתמו העברים גונדלית רק היכי שחתמו ג"כ יונים בגט זה ותלינן א"כ שגם העברים חתמו כדרך היונים ואף שחתמו מקודם כדי שיהי' חת"י על שני הגיטין אבל היכא דליכא יונים אין מקום לתלות כלל אף בכה"ג שחתמו העברים כדרך היונים וכן מוכח מטוש"ע סי' ק"ל דאם כתב ראובן בן תחת האחד ויעקב עד תחת השני פסול ולא מחלקינן אי ידעינן בהך חתימה דלאו דיעקב היא אם לא ועיין ב"ש שם אמנם עיקר הדבר כנ"ל דכיון דליכא רק עבריים ל"ש לתלות כלל שחתמו כדרך היונים וז"ב בביאור כוונתם. ומעתה אי נימא דזה חשוב שינוי גם בצירוף חת"י היונים אין להכשיר שניהם כשחתמו היונים ראובן אקמא ובן יעקב אבתרא והיינו דנאמ' כנ"ל שהעברים חתמו כדרך היונים ראובן בן אימיני ויעקב עד אשמאלי ועכ"פ השמאלי כשר דהימיני חתם בשינוי והיונים חתמו גונדלית כדרך העברים ומתכשר בחת"י הימיני עכ"פ דכיון דהעברים חתמו מקודם כדרך יונים אין מקום לתלות כלל שהיונים חתמו אח"כ בהיפוך כדרך העברים דדמי להיכא דליכא עברים כלל אגט זה דלא שייך לתלות שיחתמו היונים כדרך העברים וכנ"ל בהך דעברים דאי ליכא יונים ליכא למיתלי כלל בגונדלית אף שעי"ז תוכל להיות חת"י אשניהם דמ"ל אי ליכא עברים כלל או דיש עברים וחתמו כדרך יונים ואין מקום איפוא להכשיר שניהם רק אי נימא דזה ל"ח שינוי כשהעברים חתמו ראובן בן ומיתכשרי שפיר שני הגיטין בחת"י העברים ראובן בן אקמא ויעקב עד אבתרא דכיון דאיכא יונים שפיר יש לחלות שהעברים חתמו כדרך יונים להכשיר שניהם וכנ"ל בשם הרשב"א ז"נ וע"כ אנו צריכין לדחוק ולומר לפ"ז דלפי הס"ד דמתרץ דידעינן בהך חתימ' דלאו דיעקב היא לא אסיק אדעתא דהא דלא מכשרינן גם השני בחת"י היונים לאו היינו משום דמופלג שני שיטין דאל"כ יקשה כנ"ל דנכשיר שניהם בחת"י היונים שנתלה דחתמו אשניהם או הראשון בראובן בן והשני ביעקב עד או אף כשחתם ראובן אקמא ובן יעקב אבתרא בראובן ובן יעקב שנתלה שחתמו להכשיר שניהם כחת"י העברים ולפי המסקנא עכצ"ל כתירוצא קמא דלא כתב עד דא"א לחלק חת"י וע"כ לא חתמו רק על אחד וחיישינן דגונדלית חתמו וחת"י הוא א"כ רק על הימיני וכמבואר. ולכאור' עלה על דעתי לומר דבאמת הך תירוצא דידעינן בהאי חתימה דלאו דיעקב היא לפי המסקנא אתיא והא דלא מכשירינן שני הגיטין בחת"י היוני דלא ידעינן שם העד וכנ"ל הוא מטעם אחר דדוקא בחת"י העברים יש מקום לתלות ולומר דחתמו אשניהם ואף כשנצטרך לומר שחתמו גונדלית ומשום דכיון דהמה חתמו בראשונ' וחת"י נמשכה על שני הגיטין יש לתלות ולומר דחת"י קאי על שני הגיטין משא"כ בחת"י היונים שחתמו באחרונה שפיר י"ל דחת"י לא קאי רק על אחד או הימיני או השמאלי דחיישינן לומר דאף דאנן ידעינן בהאי חתימה דלאו דיעקב היא וע"כ הוא

א"כ רק על הימיני מ"מ שמא העדים היונים לא ידעו זאת וחשבו דיעקב הוא שם העד וחתמו א"כ העברים על שניהם וכיון שאין עוד שום נ"מ בחת"י לשום אחד מהגיטין דכבר נכשרו בחת"י העברים י"ל א"כ דחתמו רק על אחד מהם או על השמאלי כדרך חת"י היונים או דחיישינן דגונדלית חתמו וכולהו אחד הוא דחתמו אימיני דלפי האמת ע"כ העברים חתמו על הימיני לבד דאנן ידעינן דהאי חתימה לאו דיעקב היא:

אולם אחר העיון א"א לומר כן דמ"מ יש להכשיר גם השמאלי בחת"י היונים דממ"נ אם ידעו היונים דהאי חתימה לאו דיעקב היא והעברים חתמו א"כ ע"כ על הראשון לבד כדרך העברים א"כ שפיר יש לתלות ולומר דהיונים חתמו על שניהם וכנ"ל או כדרכם אי כגונדלית ואי נימא דלא ידעו מה שם העברי ותלו א"כ שכבר חתמו העברים על שניהם והיינו כדרך היונים ראובן בן אקמא ויעקב עד אבתרא א"כ אף דאין ראיה שהמה באו להכשיר שני הגיטין מ"מ מהכ"ת ניחוש דחתמו אימיני וגונדלית חתמו דכיון דלדעתם העברים חתמו עצמם כדרך היונים דאין מקום לומר שהמה חתמו בהיפוך כדרך העברים וא"כ נכשיר הימיני בחת"י העברים והשמאלי בחת"י היונים וכמובן. ועכצ"ל כנ"ל דהאי תירוצא לא סלקא לפי המסקנא וכמ"ש ודו"ק:

וכמו כן אמינא להביא ראי' דכל כה"ג לא חשוב שינוי מדברי התוס' שם בהך דליתכשיר האי בעד עברי ועד יוני כו' שפירשו בשם ר"ת ז"ל שכל חתימה מכוונת בשיט' אחת ולא גרסינן אלא ולתכשר בעד אחד עברי וע"א יוני ותו לא והכי פירושו לא מבעי' אי לא חיישינן לגונדלית דאז יש להכשיר שניהם הראשון בשני עברים והשני בשני יונים אלא אף אי חיישינן לגונדלית קמא מיהא ליתכשר בע"א עברי כדרכו וע"א יוני גונדלית. ואי נימא דזה חשוב שינוי א"כ אין להכשיר בחת"י יוני שחתם גונדלית ול"מ להך תירוצא דלעיל דמיירי דלא כתב עד דצריך ע"כ לכתוב שמו ושם אביו דפסול כל שלא כתב כדרכו והוי שינוי בשם אביו שנקרא ע"ש אלא אף היכי דכתב עד דאין צריך לכתוב שם אביו כלל דעת הרשב"א ז"ל דפסול כששינה בו כיון דמ"מ צריך לכתוב גם שם אביו לכתחל'. ועיין באחרונים ז"ל לענין שינה שם אבי המגרש עיין בדבריהם ז"ל ותבין את אשר לפניך א"ו דזה ל"ח שינוי מה שחתם עצמו שלא כדרכו בשם אביו וה"ה א"כ ביש לו שני שמות להמגרש אין לחשבו כשינוי בהיפך בהם ודלא כדעת הג"פ ז"ל ודו"ק:

אולם כל זה להלכה אולם למעש' לא מלאני לבי לסמוך על דעתי להתיר בשביל זה לבד אחרי שגדול האחרונים בעל ג"פ ז"ל החמיר כל כך לומר דאם היפך שמותיו י"ל דהגט בטל מה"ת ואשר ע"כ ראיתי לחפש עוד צדדים אחרים לצרפם להקל בנ"ד וראיתי לכת"ה שכתב דבנ"ד ל"מ דל"ח שינוי השם אלא דאף לכתחל' היה ראוי לכתוב כן כיון דנקרא בפי העולם בשם אביגדור לבד יש לכתוב שם אביגדור מקודם שהוא שם העיקר. ובמחכ"ת שגה בזה דזה ל"ש רק היכא שיש לו ב' שמות שנקרא בכ"א בפ"ע דכותבין בזה שם העיקר ועל שם הטפל דמתקרי וכהך דרובא מרים ופורתא שרה אבל כשנקרא בב' השמות יחד פשיטא דיש לכתוב כמו שנקרא הראשון ראשון והאחרון אחרון. אולם כאשר עיינתי בנ"ד אשכחנא מרגניתא בזה. עפמ"ש בסדר הגט סימן י"ט מי שנקרא בפי כל ועולה לתורה וחותם בשני השמות יחד אזי כותבים שניהם בלא דמתקרי כו' אבל אם נקרא בפי כל בשניהם יחד ועולה לתורה או חותם באחד מהם או שעולה לתור' וחותם בשניהם יחד ונקרא בפי כל באחד מהם כו' כותבין דמתקרי ובסי' קכ"ט כתב הב"ש ז"ל ג"כ דאם עולה לס"ת בשניהם ונקרא באחד כותב דמתקרי ורק שהוסיף דמ"מ אם כתב שניהם בלא מתקרי כשר עייש"ה. ולכאור' הדברים צריכים ביאור דכיון דהיכי דעולה לתורה בשני השמות יחד ונקרא ג"כ בשניהם יש לכתוב שניהם בלא מתקרי ואם כתב מתקרי כתב הב"ש בעצמו בסי' קכ"ט שם דהוי שינוי ופסול מאי נ"מ במה שנקרא באחד שיהי' מותר לנו לכתוב בין שני השמות דמתקרי. ולכאור' עלה על לבי לומר דכבר כתבו קצת האחרונים ז"ל דגם היכא דעולה לתור' ונקרא ג"כ בשני השמות יחד וכתב דמתקרי כשר ומשום דיש לפרש ראובן דמתקרי שמעון ג"כ וא"כ י"ל דדעת הב"ש ז"ל לחלק דהיכי דעולה לתור' ונקרא ג"כ בשניהם יחד הוי שינוי בכתב דמתקרי ומשום דכיון דאין חילוק כלל בין שם זה להאחר אינו נופל כלל לשון דמתקרי דהרי הוא נקרא בשניהם יחד ואיך נכתוב ששמו כך ומתקרי ג"כ כך הרי הראשון הוא כמו השני אבל היכי שנקרא באחד ורק שעולה לתור' בשניהם שפיר נופל לשון דמתקרי שכותב השם שנקרא בו וכותב דמתקרי ג"כ בשם השני והיינו שלתורה עולה ג"כ בשם השני וע"ז שפיר יצדק לשון דמתקרי על אופן זה ועפ"ז יש לבאר מ"ש בסדר הגט לעיל מזה שם דהיכא שעולה לתור' בשני השמות ונקרא בפי העולם בשם אחד אפי' נקרא בפי כל בשם השני יש לכתוב שני השמות בסדר שעולה בהם לתור' ולא הזכיר שיכתוב דמתקרי וכמ"ש שם בסופו ולפי הנ"ל ניחא דדוקא היכא דעולה לתור' בשניהם יחד ונקרא בפי העולם בשם הראשון יכול לכתוב דמתקרי ויכול לכתוב השם שנקרא בו וכותב דמתקרי לתור' בשם השני ג"כ וכנ"ל דע"ז נופל גם כן לשון דמתקרי אבל היכי שנקרא בשם השני והוא כותב ע"כ בסדר שעולה בה לתור' אין שייכות למתקרי דהשם הראשון אינו שם לבד בפ"ע דבפי העולם הרי לא נקרא בו רק בשם השני ולתור' עולה הוא בשניהם יחד ואיך יוכל לכתוב שם זה וכי הוא מתקרי ג"כ בשם השני דמשמע שיש לו שם זה הראשון לבד ורק שנקרא עם זה בשם השני ג"כ וע"כ סתם דבריו וכתב שיכתוב שניהם כסדר שעולה לתור' דלא פסיקא ליה אם יכתוב דמתקרי וכנ"ל דיש לחלק לפ"ז בין נקרא בשם הראשון לנקרא בשם השני שאין כותבין דמתקרי כן עלה על לבי בראשית ההשקפה. אולם קשה דמאין הרגלים לומר דיותר טוב לכתוב בכה"ג בין שני השמות דמתקרי ורק דאם כתב בלא מתקרי כשר דלפ"ז אף שיש מקום לפרש ג"כ לשון דמתקרי אבל מ"מ פשיטא דיותר טוב לכתוב בלי מתקרי וכמובן. ועכצ"ל טעם אחר לדעת' ז"ל דס"ל דכל מי שניתן לו שני שמות בשעת הליד' יש לומר שנתנו לו שיהי' לו שני השמות יחד אולם כ"כ יש לומר ששני השמות שנתנו לו ע"ש שני בתי אבות כנהוג היינו שיקרא בשם האחד וכ"כ בשם השני כפי רצון הקוראים אותו בשם זה או זה וכמו דיש שנקרא לו בשם זה במקום ההוא ושם אחר במקום אחר ואף במקום אחד יש שקוראין אותו בשם זה ויש קוראין אותו בשם אחר וכהך דרובא מרים ופורתא שרה או מחצה על מחצה וכמבואר כ"ז בפוסקים וכשנקרא א"כ בשם אחד ורק שעולה לס"ת בשני השמות יש הוכחה ששני השמות מחולקים המה שנקרא בזה או בזה ולא שם כפול וממה שעולה לס"ת בשני השמות יחד אין ראי' דדוקא בגט צריך לפרש היכי שהשמות מחולקים דמתקרי אבל בקריא' לס"ת אין אנו מדקדקים בזה ועיין בש"ע סי' קכ"ט סעיף י"ח דגם עד החותם חותם בשני השמות אף כשנקרא בכל אחד לבדו ואינו כותב דמתקרי דדי שמודיע שיש לו ב' שמות וכ"כ בקריאה לס"ת אנו מודיעים שיש לו שני שמות וגם כשהן מחולקים קוראים אותו כן ורק היכי שעולה לס"ת מקרי ג"כ בשני השמות ביחד אמרי' דשמו הוא שם כפול [ולכאור' עדיין

יש לעורר דמנ"ל לומר דמשום דנקרא בשם אחד השמות ע"כ מחולקים המה ואמאי לא נימא דבאמת שניהם הם באחד והעולם קצרו השם הזה והוא כמו כל קיצור השם. והנראה דדעתם ז"ל דליכא למימר שהוא קיצור השם רק היכי שמקיצור הזה נבין שמו העיקר וכגון שמואל משולם וכדומה אבל בשני שמות שאין לדון מהאחד על השני שיוכל להיות ששמו הוא רק זה לא שייך לומר שמקצרים בכה"ג:

ומעתה לפ"ז י"ל בנ"ד דאף לדעת הג"פ דמי שנקרא בשני שמות והיפך בהם הגט פסול מ"מ ז"א רק כשעולה לתור' ונקרא גם כן בשניהם יחד דאז שפיר י"ל דהמה חשיבי כשם אחד אבל היכי דנקרא בפי העולם רק בשם אחד לבד דאז אמרינן דמדלא נקרא רק באחד השמות המה מחולקים ושני השמות שנתנו לו המה רק שיקרא בזה או בזה ורק שלס"ת אנו מזכירים כל שמותיו שיש לו וכנ"ל לדעת הב"ש וס"ה אף שלכתחלה צריך לכתוב כסדר שנקרא לתורה וכנ"ל בסדר הגט מ"מ אם היפך בהם אין לפסול הגט בשביל זה דאין זה חשוב שינוי השם כיון שאינו כשם אחד רק שני שמות מחולקים דפסקינן דכל שכתב שני השמות מפורש בגט אף בהקדים שם הטפל כשר. ואף דבנ"ד כתבו שני השמות בלי דמתקרי מ"מ כשר אף דנקרא בשם אחד וכנ"ל בשם הב"ש ז"ל דאף דיש לכתוב בסה"ד דמתקרי מ"מ גם כשכתבו שני השמות בלי מתקרי כשר. ואין לומר כיון דהיפך השמות וגם לא כתב מתקרי ממ"נ פסול דאם המה שמות מחולקים פסול בלא מתקרי ואם אתה אומר דכיון דעולה לתור' בשניהם יחד כשר בלי מתקרי בדעבד דיש לומר דחשבינן כשם אחד א"כ פסול לדעת הג"פ משום שהפכם וכתב האחרון ראשון. דז"א דפשיטא דלדעת הב"ש וסה"ג ע"כ בכה"ג שנקרא רק בשם אחד זה הוי הוכחה דהשמות המה מחולקים ולא משום ספיקא דתלינן לומר כן אנו באים לדון בזה ורק דמ"מ ס"ל להב"ש דאף דבאמת הוו שמות מחולקים מ"מ כיון שנקרא לס"ת בשניהם יחד אין לפסול בלי מתקרי אבל מ"מ כיון דיש בכה"ג הוכחה שהשמות מחולקים אין לפסול משום שהיפך בהם. ואף שיש חולקים בזה על סדה"ג והב"ש ז"ל וכותבים דיש לכתוב שני השמות יחד ודמתקרי על שם הנקרא בו היינו ראובן שמעון דמתקרי שמעון וגם דיש עדן מקום לומר גם לדעת הב"ש דהא דמכשיר בכה"ג בלי מתקרי אף דלדעתו ז"ל המה שמות מחולקים בכה"ג וכנ"ל היינו משום דכיון דנקרא לס"ת בשני השמות יחד גם שני השמות יחד חשובים כשם בפ"ע וכשר משום שכתב שם אחד עכ"פ היינו שם זה דשניהם ביחד דכל שכתב שם אחד משמותיו כשר בדיעבד ואינו פסול חף לדעת הב"ש ז"ל ריש סימן הנ"ל רק כשכתב שם טפל לחוד וי"ל דס"ל דשם זה דשניהם יחד חשוב יותר משם טפל וא"כ כיון שהפך בהשמות שפיר חשוב שינוי לדעת הג"פ דכיון דאתה דן רק משום דשני השמות יחד הרי ג"כ שם בפ"ע א"כ הרי כתבו בשינוי שהיפך בהם דהוי שינוי לדעתו ז"ל עכ"ז אחרי דלדעת הב"ש וסה"ג ז"ל כל כה"ג הו"ל שמות מחולקים ומ"ש דיש מקום בנ"ד לדברי הג"פ גם לדעתם אינו ברור עוד יש עכ"פ לצרף כ"ז לסניף להכשיר בנ"ד וכנ"ל והבן כל זה. עוד יש לצדד להקל בנ"ד מטעם שהוחזק שמו אביגדור יהושע במקום הכתיב' והנתינה ואף שלא הי' שם רק כ"ד ימים ואנן הוחזק שלשים יום בעינן מ"מ הרי גם מקודם כתב איגרות וחתם אביגדור יהושע ועיין בתשו' מבי"ט סי' ל"ב ח"ב לענין אחד שהוחזק עצמו בשאלנוקי בשם שמואל בן יצחק ואח"כ נודע דשמו הוא שלם בן אברהם שכתב לענין שם אביו דדי אם חתם עצמו בשטרות וכתובים שלשה פעמים תוך הזמן עכ"פ שיחשב בזה חזקה לשם אביו בארץ ההוא שאין שום אדם נקרא רק בשמו ולא בשם אביו עייש"ה מה שחפש למתי חתם עצמו ג"פ עכ"פ מוכח מדבריו ז"ל דלא בעינן דוקא לענין חזקת שמו שיהי' נקרא כן ודי במה שחותם עצמו כן והרי בנ"ד חתם עצמו באיגרות קודם החתונה ויש לצרף הימים האלה להימים שהיה שם אח"כ ואף אם נדחוק לומר דגם לדעתו ז"ל אין אנו מצרפין חת"י לחזקה זו רק כשחתם בשטרות וכתובה דאיכא עדים דמפקי לקלא שזה חתם כך אבל לא באיגרות שלומים שכותב לאיש אחד דלא נתפרסם שמו בכך מה שאינו נראה לי ברור עוד הנה בנ"ד גם אחר עבור זמן רב בא לכאן ונקרא כך וגם בכו"ה שהביא אביו מקוים כמשפט חתם כן וגם בשעת הגט אמר קודם כתיבת הגט ששמו כן וכן נקרא בב"ד בעת ההוא. ועיין במבי"ט ז"ל בהתשובה שם שכתב להדיא דאף שהוחזק ג"פ ביותר מל' יום שלא הוצרך לחתום בנתים או שלא קראו אותו יש לסמוך בדיעבד ודחק דהוי חזקה כל שלא היה ספק שם אחר במקום ההוא בין החתימות או הקריאות וא"כ כ"כ בנ"ד כיון שבנתים לא עלה במקום הכתיבה והנתינה שום ספק בהעיר שאין שמו כאשר הוחזק יש לצרף כל הזמן שבנתים לזמן רב יותר משלשים יום לחשוב כהוחזק שמו ואף שכפי הנרא' המבי"ט ז"ל לא סמך ע"ז רק במקום עיגון ודחק גדול ומשום דיש לומר דדמי לריחק וקירב נגיחות מ"מ פשיטא די"ל להקל עכ"פ בשביל זה כל שיש עוד צדדים להקל ולצרף זה לצדדי ההיתר וכנ"ד:

והנה בגוף הדבר שהעלו הפוסקים הראשונים ואף גם האחרונים ז"ל דלא מיקרי הוחזק בשם זה היכי ששינה שמו רק כשהוחזק דוקא שלשים יום ומביאים ראי' מש"ס דב"ב דף קס"ז דא"ל רב הונא ב"ח הכי אמר רב כל שהוחזק שמו בעיר שלשים יום אין חוששין לו אינו ברור עוד לפע"ד דהנה זה ימים נתקשיתי על ראי' זו דהרי התם אין החשש משום שיגרש את אשתו שיקלקלה ע"י ששינה שמו דאינו חשוד לקלקלה וכמבואר בש"ס ופוסקים ורק דהחשש היא דלמא אזיל למתא אחריתא ומחזיק לי' לשמיה יוסף בן שמעון וכתיב גיטא וממטי' לי' לאיתתא דהאיך וכמבואר ולזה אין תקנה מה דלא מיחשב בכה"ג כשלא כתב שמו האמתי שינוי השם ורק דמהני חזקת שלשים יום דלא חיישינן שמחליף שמו זמן רב כזה וכאשר פירש הרשב"ם ז"ל והתם אם הי' ידוע לנו שאין זה שמו ורק שהחזיק עצמו כך באמת לא הי' מועיל לפ"ז דהדרא חששא דרוצה לגרש אשת חברו במתא אחריתי לדוכתי' ורק דכיון דלא ידעינן שאין זה שמו לא חיישינן בזמן רב כזה ובזה יתיישב דלא יקשה לשיטת הרא"ש ז"ל דאינו יכול להחזיק שם אחר לאביו והבן] ומה ראי' יש איפוא מזה לענין היכא שנודע לנו שהחליף שמו והיכא דליכא חשש שמגרש לאשה אחרת וכגון שהם שניהם המגרש והמגורשת לפנינו ויודעין אנחנו בהמגורשת שהיא אשתו ועיין תוס' ר"פ כל הגט ואנו דנין א"כ רק מחמת שינוי שמו דבעינן שיתחזק בשם זה שלשים יום דוקא והרי גם בקרי לי' ועני ס"ל לאביי דאין חוששין מה דפשיטא דלא מהני לכ"ע לענין שינוי השם ועמדתי ע"ז זמן רב עד עתה שהאיר ה' את עיני ומצאתי להרמב"ם ז"ל שכ' אהך דהוחזק שמו שלשים יום אין חוששין לו דכיון דהוחזק ל' יום לא חיישינן שמגרש אשת חבירו משום דא"כ אין לדבר סוף. ולפ"ז אמינא דראיית הפוסקי' הוא כך דכיון דחזינן בהך דב"ב דקצבו חז"ל שיעור למ"ד יום לא פחות ולא יותר ע"כ דה"ט משום דשערו חכמים דבזמן כזה לא יעלה לשום אדם ספק בלבו שאין זה שמו האמתי וכל שנשאל לאחד מאנשי המקום אם מכיר הוא לפלוני בשמו ויאמר שהוא מכירו ששמו כך וכך ואם נאמר דנחוש אנחנו מ"מ דשמא מסיק לי' שמי' הכי ליתן הגט במתא אחריתא למי ששמו כך ונצטרך שהעדי' לא יסמכו על הכרת אנשי העיר שסבורי' בודאי ששמו כך

אין לדבר סוף. וכיון שכן גם לענין היכי דשינה בודאי שמו ואנו דנין משום שנתחזק בשם זה פה ג"כ בעינן שיעור זה דשלשי' יום דבשיעור זה כבר יצא הספק מלב כל אחד ואחד דשמא אין זה שמו ודו"ק בזה. ולפ"ז לפירוש הרשב"ם ז"ל דהא דל"ח התם בב"ב בהוחזק שלשי' יום משום דקשה לומר שיחליף שמו זמן רב כזה אין מכאן ראיה לזה דגם לענין נתחזק שמו בעינן ל' יום דוקא ומצד הסברא החצונה יש לומר דכל שנתפרסם בכל העיר שמו חשוב הוחזק בשם זה דמאין הרגלי' לשיעורא דל' יום דוקא ואף דמודינא דגם לדעת הרשב"ם ז"ל היכא שהי' נקרא מקודם בעיר הזאת בשם אחר ורק שאח"כ החליף שמו בעינן למ"ד יום דוקא דבזמן כזה נשתקע שם הראשון ונתחזק שם החדש וכדמצינו לענין משיב הרוח דאחר ל' יום בחזקת שאמר ועיין בפוסקים ז"ל שם שכתבו דהעיקר הטעם הוא שם משום דבשיעור זמן ל' יום נשתקע הרגילות שהיו רגילים בו קודם ולא מטעם שאומר צ' פעמים וכמ"ש הר"ם מרוטענבורג ז"ל דמה"ט כל שאמר צ' פעמים בב"א א"צ לחזור ויש להביא ראיה לדבריהם דהרי גם בשאלת טל ומטר דינא הכי אף שאין שיעור אמירתם שוה למשיב הרוח והארכתי בזה ואכ"מ אבל היכי שבא לגור בעיר ההיא ומתחלת בואו הוחזק עצמו בשם הכתוב בגט שפיר י"ל דחשיב הוחזק גם בפחות מל' יום לדעת הרשב"ם ז"ל שלא יחשב שינוי כשנודע לנו שאין שמו כך באמת והבן זה:

אחר כתבי זה עלה על לבי לומר דיש לדחות ראייתי נגד דעת הג"פ ז"ל מהא דמכשירינן עברי שחתם עצמו כדרך יוני שנקרא בן ראובן וחתם עצמו ראובן בן עמש"ל דאין להביא ראי' מעד למגרש דבעדים אין לדקדק כ"כ דמה"ט היכי דנקרא בשני שמות חלוקים דאיכא דקרי לי' הכי ואיכא דקרי לי' הכי בהמגרש צריך לכתוב דמתקרי דוקא ואי לאו הכי פסול והעד חותם בלי מתקרי וכמבואר בסי' קכ"ט סי"ח שהבאתי לעיל. אולם אחר ההתבוננות יש להעמיד ראייתי זאת לפי מה שבארתי בחי' דבפסול דשינוי שמו יש שני עניינים או שיאמרו שאין זה המגרש או אף היכא דליכא חשש זה מ"מ כיון שיש שינוי גמור בשמו פסול דכיון דבעינן שיכתוב שמו כשהוא בשינוי אין זה שמו ואף דליכא למיטעי באחר מ"מ הרי לא נכתב שמו ודמי להיכי שכתב פלוני דהאי סימנא והאי סימנא גירש דפשיטא דאין לחשוב זה תחת השם והגט בטל אף שמציין לנו המגרש בכל סימניו עד שאין להסתפק בו ועיין באחרונים ז"ל שהעלו די"ל דאף דכתב חניכה שקורין בו לבד כשר מ"מ בכתב רק קיצור השם שנקרא בו דפסול ומשום דחניכה הוא שם אחר שקורין לו וקיצור השם הוא משמו וכיון דבעינן שמו בגט צריך לכתוב שמו כראוי עיין בדבריה' בהך דחזקיה וחזקיהו. אמנם אף לדעת החולקים ומכשירים בזה מ"מ ז"א רק כשנקרא בפי כל בקיצור השם ומשום דאף דהוי קיצור השם משמו הניתן לו מ"מ כיון שקורין לו כך הוי חניכה אבל לכ"ע היכא שלא נקרא כלל כך ורק שחותם ונקרא בשמו ממש וכתב בגט השם בקיצור אף שידעינן מקיצורו השם האמתי הגט בטל שאין זה שמו ואנן שמו ושמה בעינן בגט וכנ"ל. והנה מטעם שיאמרו היכי שהיפך השמות שאין זה המגרש פשיטא לי דאין לחוש דלא גרע מהיכי שכתב שם הטפל ועל העיקר דמתקרי דכשר ול"ח שיאמרו בשביל זה שהיפך וכתב הטפל עקר והעיקר טפל שאין זה המגרש וכמש"ל ואך דיש קצת מקום לחוש ולומר דכיון שהיפך השמות חשוב שינוי ואין כאן שמו ולזה שפיר יש להביא ראי' מעד דלא פסלינן בכה"ג שחתם גונדלית שהוא עברי וחתם כדרך היונים ראובן בן דעיקר הטעם דעד א"צ לכתוב דמתקרי הוא משום דבעד ליכא למיחש שיאמרו שאחר הוא שיש לו שני השמות יחד דמה נ"מ אם הוא זה או אחר וכמ"ש הפוסקים אבל לענין חשש דאין זה שמו שפיר יש ללמוד מעד למגרש. ויש לי הרהורי דברים הרבה בש"ס דגיטין שם דדלמא בשמא דאבוה חתים ודלמא סימנא שויי' דנראה דבחת"י העדים אין מדקדקין כלל אף בכה"ג. אולם לא הספיק הזמן עמדי לצרפם במצרף הדעת והבחינה ואקוה כי כאשר ישים כת"ה עיונו בכל הדברים הנאמרים בזה וישכיל על כל רמיזותי יראה כי יותר מהנראה כתוב כאן. מהלין טעמי נראה לי להתיר להאשה המגורשת בגט זה והנני מסכים לדעתו ה' בצירוף הרב וכו' מהר"ם מיכאל נ"י ומטינא שיבא מכשיר' וה' הטוב יצילנו משגיאות ויראנו בתורתו נפלאות:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף