טורי אבן/ראש השנה/ח/א

טורי אבן ראש השנה ח א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

דף ח' ע"א

מתעברות באדר ויולדות באב ר"ה שלהם אלול. דהיינו סמוך לגמרן של בהמה דקה. ק"ל תינח בהמה דקה אבל בהמה גסה דעיבור שלה ט' חדשים כדאמר בפ"ק דבכורות (דף ח) ולא מצינו זמן קבוע לעיבורה כמו לדקה שהוא אדר או ניסן כדמסיק אמאי ר"ה אלול. ו"יל כיון דכתב רחמנא וכל מעשר בקר וצאן אין לחלק בניהם וזמן א' לחדש וישן שלהם וכיון דלמעשר צאן יש טעם לקבוע ר"ה שלו אלול או תשרי סמוך לגמרו הה"נ למעשר בקר דהא אי אזלת בתר גמרו אין זמן קבוע לגמרו ועי"ל אפי' אי הוי זמן קבוע לעיבור בהמ' גסה מ"מ מיעוטי בתר רובא גריר לענין מעשר ולא אזלינן בתר גמר דידי' תדע דהא למר חרפיתא הוי מאדר ויולדת באב ואפ"ה ל"א בחרפיתא בתר גמרן דמאב אלא בתר רובא אזלינן דמן ניסן וכן לאידך דאפלייתא הוי מניסן אפ"ה ל"א בתרייהו אלא בתר רובא דמאדר. ה"נ בהמה דקה הוי רובא נגד בהמה גסה חדא דגסה אינו אלא מין א' בקר לבד ודקה ב' מינים כבשים ועזים ועוד גסה אינו יולדת אלא א' בכרס א' ודקה הרבה כדאמ' בפ"ג דבכורות (דף כ) גדייה שילדה ג' ג' וכל בנותי' ילדו ג' ג' כולן נכנסות לדיר להתעשר וכיון דא א לך לחלק לענין חדש וישן בין גסה לדקה אלא זמן א' לשניהם בע"כ אזלינן בתר גמרו של דקה שהוא רובא ומעוטי דגסה בתר רובא גריר ולא רובא דדקה בתר מיעוטי דגסה. ועי"ל דהא מפיק רבא מקרא דמקיש מעשר בהמה למעשר דגן אלא דמר מקיש לה לסמוך לגמרן עישורו ומר מקיש לה לר"ה תשרי ולר"י לכ"ע סמוך לגמרו עישורו מקיש לה וכן לרבא אדר"מ נקט לאורחא דסמוך לגמרו ושבו' לאורח דר"ה תשרי במעש' דנן ותרווייהו א"א לדרו' דה"ל תרתי דסתרי אהדדי הילכך אפ"ת דגס' נמי יש לה זמן קבוע שמתעבר' ולסמוך לגמרו אפ"ה כל כמה דאפש' לקר' זמן ר"ה דמ"ב לשל דגן עדיף טפי. דהשת' אין מרוחק זמן ר"ה דמ"ב ביותר מהקישא דמעשר דגן. והשתא אפ"ת דזמן קבוע שמתעברת גסה הוי כזמן של דקה וזמן א' לשניהם מ"מ כאן דזמן עיבור של גסה הוי ט' חדשי' בע"כ אין סמוך לגמרו עד זמן ארוך מר"ה דמעשר דגן ויותר מרוחק מסמוך לגמרו דשל דקה. הילכך אזלינן בהקישא בתר סמוך גמרו דדקה דהשתא אינו מרחוק כ"כ מאידך גיסא דהקישא דמה מעשר דגן ר"ה שלו תשרי ולא בתר סמוך גמרו דגסה דמרוחק יותר מהאי גיסא דהיקשא וכ"ש אי זמן עיבור של גסה מרוחק אחר של דקה אם לא שנאמר שעיבור גסה בכסליו וסמוך לגמרו הוא תשרי דהשתא מקורב סמוך לגמרו דגסה לתשרי יותר מדקה ל"רמ וה"ל לר"מ למיזל בתר סמוך לגמרו דגסה בהא י"ל דקי"ל לר"מ דאין זמן עיבור גסה בחודש זה אבל אי עיבור בא' משאר כל החדשים ל"ל בה דא"כ מרוחק סמוך לגמרו דגסה מתשרי יותר משל דקה לפניו או לאחריו ואי מכוון עמה הא כ"ש דשפיר דאז בין גסה בין דקה ר"ה שלהם סמוך לגמרן וסמוך לתשרי בשוה:

עשר תעשר בב' מעשרות הכתוב מדבר. ק"ל דתנן בפ"ט דבכורות (דף נ"ה) הלקוח ושניתן לו במתנה פטור ממעשר בהמה ונפקא לן בגמרא מדכתיב בכור בניך תתן לי כן תעשה לשורך. מה בניך אינו בלקוח ומתנה אף צאנך כן ואע"ג דקרא גבי בכור כתיב נפקא לן התם באם אינו ענין למעשר והשתא קרא ל"ל ת"ל מהא הקישא דמעשר בהמה לשל דגן ומעשר דגן אינו בלקוח כדתני' רפ"ז דב"מ (דף פ"ח) תבואת זרעך ולא לקוח. ומיני' ה"ה ולא שניתן לו במתנה דהא לאו תבואת זרעך הוא ולא מיבעיא למאי דר"ל רבא שם בפ"ט דבכורות [דף נ"ז] דהאי הקישא לכל מילי איתקוש ונפקא לן מיני' דאין בקר וצאן מתעשרן מזה על זה כמו שאין מעשר דגן מתעשר ממין על שאינו מינו כדנ"ל התם מקרא. אלא אפי' למאי דקאמר התם דהאי הקישא לשנה הקשו ולא לד"א. משום דאמר קרא שנה שנה. מ"מ כ"ש דיש להקיש לענין לקוח ומתנה דקדים זרעך בקרא דממעט לקוח ומתנה להיקשא דעשר תעשר יותר משנה בשנה דממעט חדש וישן ולא מבעי' למאי דפירשו התוס' התם בפ"ז דב"מ בשם ר"ת דהא דלקוח פטור היינו בלקוח אחר מירוח דוקא אע"ג דכבר חל חובת מעשר פקע ע"י לקוח אבל בלקוח קודם מירוח חייב. השתא הוי דומיא דפטור לקות דמ"ב דהוי נמי בכה"ג דכשחל חובת מ"ב כבר לוקח פוטרו דהיינו אם לקחו אחר שנולד אבל אם לקחן במעי אמן אין לקוח פוטר כדנ"ל התם א"ק כן תעשה בשעת עשי' פי' בשעה שראויין להתעשר וכבר חל עליהם חובת מעשר כבר מיעט הכתוב דאז פטור הכתוב לקוח ולא קודם לכן ולמ"ד מחוסר זמן דהיינו עד יום ח' ללידתו (נכנס) [צ"ל אין נכנס] לדיר להתעשר אין לקוח חל עד יום ח' שח"ע חובת מעשר כדא' התם דהשתא לקוח דמ"ב ודמ"ד שוין. דקוד' שחל חובת מעשר אינו פוטר בשניה' ולאחר שחל אז פוטרין דהשתא ודאי תקשה וכן תעשה ל"ל ת"ל מהקישא אלא אפי' למאי דפי' התוס' התם בשם ריב"א דדווקא לקוח קודם מרוח פוטר הואיל ולא חל עדיין חובת מעשר ביד המוכר אבל לאחר מרוח הואיל וחל כבר תו לא פקע ע"י לקוח וא"כ צריך קרא דוכן תעשה דהא לקוח דמ"ב הוי איפכא דלאחר שחל פוטר וקודם שחל דהיינו קודם שנולד למר ומחוסר זמן למר אינו פוטר מ"מ אכתי קשה נהי דוכן תעשה לפטור לקוח אחר שחל חובת מעשר אתי דכוותי' גבי מעשר דגן לקוח חייב אפ"ה נימא אהני קרא דוכן תעשה לפטור לקוח לאחר שחל חובת מעשר דבשעת עשי' מיעוט הכתוב אע"ג דבמ"ד בכה"ג חייב. ואהני הקישא דמ"ב למעט לפטור לקוח קוד' חובת מעשר כמו שפטר כה"ג גבי מ"ד דאע"ג דכתיב וכן תעשה דמשמע בשעת עשי' מיעוט הכתוב אינו במשמע מהא דקודם זמן עשי' חייב אלא כל כמה דל"ל קרא לפטור קודם זמן עשייה ממילא בחיובא עומד ומנין לנו לפטור אבל לפי' ריב"א דכה"ג במ"ד פטור ה"ל אית לן לפטור גבי מ"ב מהקישא וקרא דכן תעשה אתי לפטור בשעת עשי' נמי אע"ג דבמ"ד כה"ג חייב ועוד ק"ל כיון דאיתקשו מ"ב ומ"ד אהדדי נימא ליתן של זה בזה ושל זה בזה וכמו דבמ"ד לקוח פטור קודם שחל חובת מעשר ה"נ יפטור בשל מ"ב וכמו שבמ"ב פטור לאחר שחל. ה"נ יפטור במ"ד ובין קודם ובין לאחר יפטור בשניה' דהא איתקשו להדדי וכ"ת א"כ לכתוב רחמנא פטור לקוח בין קודם בין לאחר בחד דוכתא או במ"ב או במ"ד ולילף אידך מיני' בהקישא מ"ש דפלגינהו רחמנא ש"מ דדווקא הוא דלא פטור לקוח גבי מ"ב אלא בשעת עשי' דווקא ולא קודם לכן וממילא פטורה דלקוח של מ"ד הוי איפכא דווקא קודם דאי לאחר כן א"כ לשתוק קרא מיני' וממילא ידענו מהקישא. א"ו גבי מ"ד קודם הוא דפטור קרא לקוח והא אין לומר דגבי חד מנייהו פטור לקוח בכל ענין חדא מקרא וחדא מהקישא וגבי אידך לא פטור אלא בחד גוונא דהשתא מיהו אהני קרא ואהני הקישא בחד לד דמאן מפיס הי צד לפטרו בכל גוונא והי בחד גונא הלכ' כל חדא וחדא תיקם בדוכתי' גבי מ"ב בשעת עשי' דווקא כדגלי בי' קרא. וגבי מ"ד אמ' מסברא דלא פטור אלא קודם מירוח אבל לאחר מירוח כיון דכבר חובת מעשר עליו ע"י לקוח לא פקע. דמ"מ אכתי קשה דהתינח מעשר בהמה דגלי קרא לשעת עשי' בהדי' א"כ י"ל דדווק' הוא ולא תיתי לאידך נד בהקיש' מטעמא דפי' אבל גבי (מ"ר) [צ"ל מ"ד] דכת' רחמנא סתמא זרעך למעוטי לקוח נפטרי' גבי' בכל ענין קודם מירוח מסברא ולאחר מירוח מהקישא ואע"ג דהאי הקישא עשר תעשר גבי מ"ד כתי' ומשמע דאתי להקיש מעשר בהמה לו ולא לדידי' למ"ב. הא בפר' ב' דפסחי' (דף כ) גבי הקישא דנערה המאורסה לרוצח קאמר ה"ז בא ללמד ונמצא למד מה רוצח כו' ומה נערה המאורסה כו' ה"נ הא מקיש מ"ב למ"ד נמי לענין מן החדש על הישן דלא ולל"ב דרבא שם בפ"ב דבכורות הוקש נמי לענין (מן) [צ"ל ממין] על שא"מ דלא:

עק"ל לר"ע דדריש רפ"ח דבכורות (דף נ"ג) והבאתם שמה וגו' ואת מעשרותיכם בב' מעשרות הכתוב מדבר אחד מ"ב וא' מ"ד ונפקא לן מיני' דכמו דשל דגן אינו בא מחוץ לארץ אף של בהמה כן. והשתא הקישא דעשר תעשר ל"ל ת"ל מאידך הקישא דמעשרותיכם דמעש' בהמה מן החדש על הישן לא כמו מעשר דגן וי"ל משום דאיכא ק"ו דמעש' בהמה מן החדש על הישן שפיר דמי כדאמ' התם ומה כבשים ועזים שהן כלאים זה עם זה מעשרין מזה ע"ז חדש וישן שאינן כלאים זע"ז לא כ"ש. ואפשר לומר דאתי ק"ו ומפקא מהקישא להא מילתא דחדש וישן. ואע"ג דאין היקש למחצה אפ"ה כיון דאיכא לאוקמי להקישא לד"א דבח"ל לא לא מפיק מק"ו והוי הקישא למחצה כמ"ש התוס' בפ"ה דבכורו' (דף ל"ג) דילפי ב"ש דבכור בעל מום אסור לזרים מדאיתקוש לחזה ושוק וב"ה מתירין לזרי' ק"ו (מתמי') [צ"ל מטמא] ופי' התוס' דמש"ה אתי ק"ו ומפקא מהקיש' דא"ל הקישא לבכור תם (אכתי) [צ"ל אתי]. ובה"ג בכ"מ כדפי' התוס' שם וה"נ דכוותי'. אבל השתא דהקיש מעשר בהמה למ"ד והא האי הקישא דעשר תעשר בע"כ האי הקישא מפיק מק"ו דהא לא איצטרך לד א אלא להא דמן החדש על הישן דלא:

מיהו לל"ב דרבא שם בפ"ח דבכורות דהקישא דעשר תעשר אתי נמי לענין דאין מעשרין מן הבקר על הצאן ואפ"ה דרשינן לי' נמי למן החדש על הישן דלאו ולא אמרינן אתי ק"ו ומפיק מהקישא קשה עשר תעשר (אדי"ע) [צ"ל אדר"ע] ל"ל ת"ל הכל מהקישא דמעשרותיכם:

סמוך לגמרו עשירי. פירש התוספ' אע"ג דתנן בפ"ק דמעשרות התבואה והזתים משיביאו שליש מ"מ אין דרך ללקטן אלא כשנגמר. וא"י מה ענין לקיטה לתשרי דהא קציר חיטים הוא קודם לפסח. וה"נ אמר לעיל איזה חודש שיש בו אביב זה ניסן וה"נ משמע בפ"ה דב"מ (דף עג) אנא נטרינן לי' עד אייר ומרווחנא לי' בכמה פי' שכ"ע מקדימים לקצור חטים מניסן ואנן נטרינן עד אייר אלמא המאחר לקצור עד שיתבשל לגמרי אינו מאחרו יותר מעד אייר וקציר שעורים קודם לשל חטים כדאמ' בפ"ק דסנהדרין גבי ולחם שעורים שמא תאמר חטים ת"ל שעורים פירוש שממהרין להתבשל מן החטים וכן זמן בישול פירות האילן הוא קודם לעצרת כדמוכח בפ"ק דסנהדרין שם גבי על ג' דברים מעברין את השנה על האביב ועל פירות האילן וכדפי' רש"י התם. ואכתי איכא טובא עד תשרי והאיך קאמר הכא דתשרי הוא סמוך לגמרו של מעשר דגן. ורש"י פי' סמוך לגמרו דכל ימות החמ' מניחין ליבש בגונ'ר שבשדו' ואמת הוא דמה"ט קרא חג האסיף לסוכת כדאמ' לעיל איזה חודש שיש בו אסיפה כו' מ"מ ק"ל וכי מפני שמיבשין התבואה בשדות עד סמוך לתשרי קרי לי' סמוך לגמרו דמאי תלי טעמא בהכי:

ול"נ לפ' סמוך לגומרו דקאמ' היינו סמוך לגמרו לחיוב מעשר דאמ' בפ"ז דב"מ (דף פ"ח) א"ר ינאי אין הטבל מתחייב במעשרות עד שיראה פני הבית ולר' יוחנן פני החצר וכיון דכל ימות החמה מונח בשדה להתייבש עד סמוך לתשרי עד אותו שעה אין גמרו למעשר עד שמכניסו לרשותו לחצירו ולביתו ואפי' למאי דר"ל התם דבחטין ושעורים גורן בהדיא כתיב בהו וא"צ ראיית פני הבית וחצר מ"מ מירוח בעי ואין מירוח אלא לאחר שנתייבש בשדה והוא סמוך לתשרי והשתא יליף למ"ב נמי דסמוך לגמרו למעשר (עישרו) [צ"ל עישורו] ממעשר דגן דהיינו לאחר שנולד דקודם שנולד אין שם מעשר חל עליו אפי' לר"ש דאמ' בפ"ט דבכורות מחוסר זמן דהיינו קודם יום ח' משנולד נכנס לדיר להתעשר מ"מ מודה דאין שם לקוח חל על העובר דא"ק תעשה בשעת עשי' מיעוט הכתוב ובמעי אמו לאו שעת עשיה היא כדאמר התם והשתא לא מיבעיא לר"ש דסמוך ללידה דהיינו אלול לר"מ או תשרי לר"ש הוי סמוך לגמרו למעשר שהרי חיוב מעשר משנולד הוי. אלא אפי' לרבנן דאינו נכנס להתעשר עד אחר ז' ימים ללידתו אפ"ה כיון דאינו אלא ז' ימים לחוד משנולד שפיר קרי לי' סמוך לגמרו למעשר:

לשטרות דתנן שט"ח המוקדמי'. ק"ל למנ"מ בהא דקבעו ר"ה א' בתשרי משום שטרות להתחיל מנין השנים מא' בתשרי הא בלא"ה י"ט הוא ואין ישראל כותבים בו שטרות ובין למאי דפי' התוס' גבי ר"ה בא' בניסן למלכי ישראל דנ"מ שמא ישכח הסופר ויטעה יום א' ואם עמד בא' בחדש יטעה ויסבר שעמד בב' בחדש ולשנה הבאה יכתוב בא' בחדש בשנ' א' למלך ובאמת הוא שנה ב' מוקדם שנה שלימ'. ובין למאי דפרש"י דנ"מ היכא דההלואה לא הית' בזמן הנכתב בשטר ולידע אי ההלוא' קדמה לזמן השטר ומאוחר הוא זמן השטר קדי' הוא ומוקד' הא הכא ליכא למיחש חששא של פי' התוס' דאפי' עמד המלך בא' בתשרי ויטעה ויסבר שעמד בב' ליכא למיחש לתקלה כיון דאין כותבין שטרו' בא' בתשרי. ולא ה"ל לתקן לר"ה אלא ב' בתשרי דאז אפשר לבא לידי טעו' שיטעה בין ב' לג' וה"ה תקלה דפרש"י דאם הזמן בא' בתשרי וההלוא' לזמן אחר לידע הי קדי' ליכא למיחש הכא כיון דאין כותבין שטרות בא בתשרי. ואע"ג די"ל הואיל והוצרכו לתקן יו' מיוחד למלכי' מטעמא דפי' רש"י לפי שיטתו וכן התוס' לפי שיטתם. תיקנו בא' בתשרי שהוא ר"ה בלא"ה לכמה מילי לשמיטין כו' כדתנן. אבל ב' בתשרי אינו ר"ה לשום דבר. אפ"ה לישנא דאחד בתשרי לשנים לא א"ש דלעולם לא משכחת לה להא ר"ה שיתחילו למנו' שנה החדשה בו ביום לשטרות כיון שהוא י"ט ואסור לכתוב ואין זה ר"ה לשטרות כיון שאין כותבין בו שום שטר וי"ל דנ"מ אם כתוב איזה שטר קודם א' בתשרי ואיחר זמנו על א' בתשרי דמונין לשנה החדשה מהיום אתי שפיר לישנא דר"ה. וגם בכה"ג תקלה במקומה עומדת לפי' התוס' למאי דפי' לעיל בשם הר"ן דלאו משום תקלה תיקנו כן. א"ש:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף