ספר האגור/הלכות ספירת העומר
|
< הקודם · הבא > |
- הלכות ספירת העומר
(תתכה) בליל שני מתחיל לספור העומר מעומד ומברך תחלה על ספיר' העומר היום יום אחד עד שמגיע לשבעה ימים ואז יאמר היום שבעה ימים שהם שבוע אחד. וביום שמנה יאמר היום שמנה ימים שהם שבוע אחד ויום אחד עד שיגיע לי"ד יאמר היום י"ד ימים שהם שני שבועות וכן לעולם. וכתב ראבי"ה יש מרבותינו אומרים שא"צ למנות הימים רק כשיגיע לשבוע כגון היום יום א' עד שיגיע לז' אז יאמר היום יום שביעי שהם שבוע אחד אבל מכאן ואילך א"צ למנות ימים של שבוע' שעבר עד שבוע הבא אלא אומר ביום שמנה היום שבוע אחד ויום אחד. ואין צ"ל היום שמנה ימים שכבר מנה הימים משבוע שעבר וכן יאמר ביום תשעה עד שמגיע לי"ד ויאמר היום י"ד שהם שני שבועות וביום ט"ו יאמר היום שני שבועות ויום אחד וכן כלם וי"א שאין להזכיר שבוע אלא בסוף שבעה כמו ביום ז' יאמר היום שבעה ימים שהם שבוע אחד וביום שמנה אינו אומר אלא היום שמנה ימים עד שיגיע לי"ד יום וכן לעולם. אמנם העיקר כמו שכתבתי וכן נוהגין לזכור תמיד הימים והשבועות:
(תתכו) כתב בה"ג שאם שכח לברך כל הלילה שיספור ביום ואין נראה לר"י. וכתב הרא"ש שיספור בלי ברכה. וכתב עוד בה"ג שאם שכח לברך יברך באחד מן הימים שלאחריו חו' מליל הראשון שאם שכח ולא ברך בו שלא יברך עוד ורב האי פירש בין בלילה ראשונה בין בשאר הלילות אם שכח ולא ברך בו יברך בשאר הלילות וכ"כ הר"י. לה"ט. כבר שאלו לרבינו יעקב בר יקר מי ששכח ולא ברך בלילה מהו שיברך ביום והשיב שכר ספירה יהבינן ליה אבל שכר ספירה בזמנה לא יהבינן ליה ואין הדבר ידוע אם השי' להם לברך למחר לספור אבל לספור בלא ברכה וראבי"ה פי' דודאי כי שכח ולא ברך בלילה לא יברך ביום משום ברכה לבטלה אבל סופר למחר בלי ברכה ולולי שקשה בעיני לחלוק על ה"ג הייתי אומר לברך ביום עכ"ל מרדכי:
(תתכז) השיב רב האי גאון שאין מזכירין בחול המועד מקרא קדש וביום טוב אומר אותו במוסף ולא בעבודה. ויש מדקדקין ואומרין גם במוסף מקרא קדש ואין זה דקדוק ע"כ ואיני יודע מה חילוק יש בין יעלה ויבא שבעבודה ובין מוסף ובאשכנז אין אומרים מקרא קודש לא ביוצר ולא במוסף לא בי"ט ולא בח"ה והכי מסתברא דמאי שנא להזכיר מקרא קדש טפי מאסור מלאכה ושאר הלכותיו: