שיירי קרבן/שקלים/ד/ד

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־03:15, 6 ביולי 2023 מאת עמד (שיחה | תרומות) (העלאה אוטומטית מטקסט בנחלת הכלל (ספריא) + התאמה)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחתית הדף

תלמוד ירושלמי
דפוס וילנא


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על ההלכה הנוכחית


מפרשי הירושלמי

קרבן העדה
שיירי קרבן
פני משה
מראה הפנים
רידב"ז
תוספות הרי"ד
גליוני הש"ס

הגר"ח קניבסקי
שיח השדה



שיירי קרבן TriangleArrow-Left.png שקלים TriangleArrow-Left.png ד TriangleArrow-Left.png ד

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

לפסחו ולאשמו אין עושה תמורה. כתבו תוס' בפסחים דף צז בד"ה ויביא וכו' דהכא מודה ר"ש דהתם הואיל והיא ראויה לשלמים והפסח אחר פסח קרב שלמים הלכך לא הוי מום ע"כ וכ"כ התוי"ט בשמם. ודבריהם תמוהים דהא מפורש קאמר ר"ש הכא דמפריש נקיבה לפסחו אין עושין תמורה וכן מפורש בש"ס בתמורה דף כ' וקאמר התם ר"ש שאין לך דבר עושה תמורה אלא הרועה להסתאב הרי מפורש דר"ש סובר המפריש נקיבה לפסחו אינו רועה אלא ימכר מיד וצ"ע:

ת"ל בבקר ולא עופות. וא"ת לעיל אמרינן בבקר לרבות את הנקיבות והכא אמרינן בבקר למעט וי"ל דהתם מענינו והכא מענינו דבבקר סתם משמע אפילו נקיבות וה"נ סתם בבקר משמע למעט עופות:

לא היא ולא דמיה וכו'. כתב הרמב"ם פ"ח מה' ערכין ה"ח הקדיש נכסיו סתם והיו בהן יינות שמנים וסלתות ועופות הראויין ליקרב ע"ג המזבח ימכרו לצורכי אותו המין ויקרבו אותן והדמים ילקח בהן זכרים ויקריבו עולות ומפני מה יקריבו דמי אלו עולות ודמי בהמה התמימה יפלו לבדק הבית לפי שהבהמה הקדושה למזבח אם נפל בה מום יש לה פדיון כמו שיתבאר והסלת והיין והשמן והעופות שנפסלו אין להן פדיון שנאמר והעמיד את הבהמה וגו' כל שישנו בכלל העמדה והערכה יש לה פדיון וכל שאינו בכלל העמדה וכו' אין לה פדיון ע"כ וכתב הראבי"ד בהשגות וז"ל לא ידעתי היאך מספיק זה הטעם לסברתו והלא בכל מקום נפדין הן ואם במקדיש נכסיו סתם סובר כד"א כמ"ש למעלה אין זה הטעם מספיק למה לא יפלו הדמים לבדק הבית וכו' וע"ש בכ"מ ובל"מ וקשה לפי מה שכתבתי בקונט' דברי הרמב"ם הם דברי הירושלמי עצמם ומ"ש הכ"מ ויש לתמוה כיון שר"א פליג אר"י וכו' דבריו תמוהים לי הא בפירוש אמרינן כאן דר"א סבר הכל קרב עולה והיינו כר"י וע"כ לומר דתרי ר"א הם וכמ"ש בתירוצו:

וקשיא בדא כתיב וכו'. כתב הרא"פ דס"ל דטמאה אינה צריכה העמדה והערכה ודבר תימא הוא שהרי מפורש כתיב ואם בבהמה הטמאה ופדה בערכך וע"כ לא מוקמינן להך קרא ואם כל בהמה טמאה וכו' בבעל מום אלא באם אינו ענין לטמאה ממש אבל לומר דאין טמאה בעי העמדה והערכה ודאי ליתא:

הדרן עלך פרק התרומה
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחילת הדף