שיירי קרבן/פסחים/ח/א

שיירי קרבן פסחים ח א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

וחרשת אין את יכול וכו' וא"ת ולמה לא מוקי לה בשוטה וכה"ג משני בבבלי בנדרים פ"ד וי"ל דשאני הכא דלענין סוטה איירי ופשיטא שאינה שותה דאנוסה היא:

מה נן קיימין. אפירושי שבקונטרס קשיא לי הא מתניתין אפילו בהפרשה שלא מדעת איירי ולכן נר' לגרוס סתם אשה אינה ממחה לומר אצל אבי אני רוצה וה"ק אם בממחין קאמר ר"א דאינו מפריש אלא מדעתו סתם אשה אינה ממחה שהיא רוצה אצל אביה הלכך אמרינן דתאכל משל בעלה ואם אפילו בשאינן ממחין קאמר ר"א דאינו מפריש אלא מדעתו צריכין לאוקמי מתניתין בממחה בפיה שאינה רוצה בשל אביה:

רגל השני מהו שיעשה רגל רדופין. הרב בלח"מ כתב בפ"ב מהק"פ הלכה י"א דלהרמב"ם רגל שני קרי ליה במתניתין רגל ראשון אם הוא ראשון להילוכה ותאכל ממקום שהיא רוצה ע"ש ולפי דברי הירושלמי היא בעיא דלא איפשיטא ואף ע"ג דהבבלי מחולק עם הירושלמי בכמה ענינים בפי' משנה זו מ"מ אין נראה לפרש כפי' הלח"מ בבבלי כדי להרבות במחלוקת:

נישמעינה מן הדא הלכה וכו' פירשתי בקונטרס דא"כ הך סיפא ל"ל דמרישא שמעינן דוקא כשהיא בבית בעלה אבל הלכה לבית אביה תאכל ממקום שהיא רוצה וא"ת דאיצטריך סיפא דאי מרישא הוה אמינא הלכה לבית אביה תאכל משל אביה דוקא וי"ל דהא ודאי אין סברא שתאכל משל אביה וגם קשיא ליתני האשה שהוא בבית אביה או בבית בעלה תאכל במקום שהיא שם:

והא תנינן כל מצות עשה שהזמן גרמא נשים פטורות וא"ת מאי קשיא ליה תיפוק ליה דשאני הכא דכתיב היקישא וי"ל דקשיא ליה נימא בהיפך כל שישנו בקום אכול מצה ישנו בבל תאכל חמץ והני נשי הואיל וליתנהו בקום אכול מצה דה"ל מצות עשה שהזמן גרמא אימא בבל תאכל חמץ נמי ליתנהו ועיין בבבלי במכילתין דף מ"ג ע"ב ובתוספות שם בד"ה סד"א וכו':

חומר היא מצות עשה שהיא באה מכח לא תעשה. כתבו תוספות בקידושין דף ל"ד ע"א בד"ה מעקה וכו' הקשה הר"ר יוסף מארץ ישראל הא דתנן אין מדליקין בשמן שרפה ביו"ט משום דיו"ט עשה ול"ת אשה דאינה חייבת בעשה די"ט דהוי זמן גרמא וכי תוכל להדליק בשמן שרפה ביו"ט וכ"ת ה"נ לא לשתמיט תנא דלא אמר כן אלא ודאי עשה שיש עמו לאו אף הלאו אלים ע"כ ולפי דברי הירושלמי איכא לשנויי דשאני יו"ט דכיון דאיכא ל"ת גבה חמורה היא העשה ואף הנשים חייבות בה ודלא כמ"ש הרר"י דהלאו אלים ועוד גרסינן התם בקידושין דף הנ"ל ע"ב מצה והקהל הן שני כתובים דלכתוב רחמנא מצה ולא בעי הקהל ואנא אמינא טפלים חייבים נשים לא כ"ש וכתבו תוספות בד"ה ואנא אמינא וכו' וא"ת ל"ל האי ק"ו בלאו ק"ו נמי מצי למילף הקהל ממצה לחייב נשים ואפילו לא כתיב נשים בהקהל כלל שכן שיטת כל שני כתובים ע"כ ולפום סוגיין לק"מ דאין למילף שאר מצות עשה שהזמן גרמא ממצה דשאני מצה שמצות עשה חמורה שהיא באה מכח לא תעשה:

תני האשה עושה פסח הראשון לעצמה וכו' דברי ר"מ. בבבלי בפרקין דף צא ע"ב גרסינן דברי ר' יהודה ויליף ליה מדכתיב במכסת נפשות ותוס' כתבו בקידושין דף לה ע"א בד"ה משום דהוה וכו' וא"ת ולאביי דאמר לעיל אשה בעלה משמחה א"כ ליכא אלא שני כתובים ומאי מתרץ ר' יהודה דאמר מלמדין ממצות עשה שהזמן גרמא אימא דנילף לחיוב ממצה והקהל וי"ל דמוקי קידוש היום בהדי מצה והקהל והוי ג' כתובים ואין מלמדין ונשים חייבות בקידוש היום מן התורה דכל שישנו בשמירה ישנו בזכירה דכתיב זכור ושמור והני נשי הואיל ואיתנהו בשמירה איתנהו בזכירה ע"כ ולפי מה שכתבתי דממצה ליכא למילף שאר מצות עשה שהיא חמורה שבאה מכח לא תעשה א"כ גם מקידוש היום ליכא למילף מהאי טעמא לא מיקרי שלשה כתובים דהא מתרי מינייהו ליכא למילף ועיין בתוספות בזבחים דף יח בד"ה אתיא חקה וכי' מיהו י"ל לכתוב רחמנא הקהל ול"ל מצה וקידוש היום אך קשה אי לא כתיב מצה סד"א נילף ט"ו ט"ו מחג הסוכות לפטור ואי לא כתיב קידוש היום ה"א דנשים פטורות מקידוש היום דנילוף קידוש שבת מקידוש החדש מה התם באנשים דוקא דכתיב וידבר ה' אל משה ואל אהרן ה"ה הכא בשבת דוקא באנשים ור' יהודה הוא דאית ליה שמקדשין החדש וכמ"ש תוספות במסכת ר"ה דף ע ע"א בד"ה ולאפוקי וכו' לכן נ"ל דלפי גי' הבבלי בלא"ה לק"מ דפסח ומצה והקהל הוה ג' כתובים דאל"כ נפשות ל"ל ואף דרש"י פי' מדכתיב נפשות ולא כתיב אנשים ילפינן אשה לא משמע כן במכילתא אלא דנפשות ריבה וכ"ש להירושלמי דשה לבית מיותר לרבות נשים פשיטא דהוה ג' כתובים וא"ת הא גבי פסח נמי צריכא דה"א דנילף פסח ראשון מפסח שני דמה התם נשים פטורות לר"י כדכתיב חטאו ישא האיש ההוא איש ולא אשה אף בראשון כן וי"ל דלא ילפינן ראשון משני להקל דהא בהרבה דברים מצינו שהראשון חמור משני ועוד דלכתוב רחמנא בראשון וכ"ש בשני:

מ"ט דר"י איש שה לבית אבות כ"ש לבית. וקשה תינח פסח ראשון פסח שני מנ"ל ובין רבי יוסי לר"מ ליכא אלא פסח שני וי"ל דאיכא נמי בינייהו דלר"מ אין פסחן של נשים דוחין את השבת אפילו בראשון כיון דברצון תלי' מילתא ולר' יוסי דוחה שבת אפילו בשני א"נ ר"י סובר דשה לבית אבות אפילו נשים במשמע שעושין לעצמן בראשון ואייתר שה לבית ללמד על השני:

מי שחציו עבד וחציו בן חורין קידוש אשה וכו'. כתב הרב בעל משנה למלך פ"ב מהק"פ הלכה י"ג בסד"ה תנן וכו' ראיתי בירושלמי דפסחים שאמרו מי שחציו עבד וחציו בן חורין וקידש אשה אין קידושיו קידושין דכוותה אם גירש אין גירושיו גירושין שמואל אמר גירושיו גירושין אתיא דשמואל כר"י וכו' ולא ידעתי מהו דכיון דקידושין לא תפסי בה גירושין היכי משכחת לה הא אין קידושין מעיקרא ונ"ל לומר כגון שקדש חצי' שפחה וחצי' בת חורין דאפשר דהתם תפסי קידושין מכיון דבת מיניה הוא וסבור הייתי לומר שאין הכונה אם גירש את אשתו אלא כההיא דאמרינן בשלהי המביא תניין אין העבד נעשה שליח לקבל גט אשה מיד בעלה כו' אבל מן הירו' דבפ' השולח אינו נראה כן אלא דס"ל לירוש' כסברא דדחי גמרא דידן דקא' קדש עבד ביום של רבו הרי אין קדושין תופסין בה ביום שלו הרי קדושין תופסין ומיהו מאי דמדמי לה לדשמואל כר"י לא ברירא לי ודאי דא"כ מ"ש קדושין מגירושין ע"כ והנה אם הגירסא כמ"ש מרן לא קשיא לן דה"ק אין קידושיו קידושין גמורים ואם קידש' אחר תופסין בה קידושין בפלגא ואם גירשה אין גירושין גמורים אך הגירסא שלפנינו אין חוששין לקידושיו משמע שאין קידושין תופסין בה כלל והיא ודאי קשיא וצ"ל כמ"ש בקו' ושם ישבתי גם קושייתו השנייה:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף