מראה הפנים/ברכות/ה/ב

מראה הפנים ברכות ה ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

והרנא אמר על המטר נשמע לו ועל הטל לא נשמע לו. האי אידך מאן דאמר אתיא במקצת כהאי דאמרי' בבבלי תענית דף ג' דטל לא מיעצר ומשום הכי לא נשמע לו ומיהו התם קאמר דהא דנשבע אליהו גם על הטל ההוא טל דברכה דלא אתי והא דלא אהדר לטל דברכה משום דלא מינכרא מילתא והכא קאמר לא נשמע לו משמע דאליהו נשבע שלא יהא טל כלל וקשה וכי אליהו לא ידע דטל לא מיעצר ואפשר דהכא נמי קאמר דנשבע על טל דברכה אלא דלא נשמע לו ודייק מדלא כתיב אלא ואתנה מטר ולא אהדר כלל מטל ולא ניחא ליה האי שינויא דהתם דמשום דלא מנכרא מילתא לא אהדר לטל דאי איתא דחשש שלא יקנטרו אחאב דהא הוה טל מקודם כדפירש"י ז"ל להאי חששא א"א לתקן דאכתי גם כי לא אהדר לטל היה יכול לקנטרו על שאמר בתחלה אם יהיה טל וגו' והא הוה דטל לא היה נעצר ודברכה לא מינכרא מילתא אבל אי אמרינן דלא נשמע לו על הטל ניחא להא דלא אהדר לטל:

היה עומד בגשם והזכיר של טל וכו'. האי דינא מוסכם הוא מכל הפוסקים וכהאי פירושא בהא דקאמר לא דמי לההוא דמיקל וכו' פירשו כל גדולי המפרשים הר"י והרא"ש והר"ן ז"ל בריש תענית ואף שכתב שם פי' אחר בשם הרמב"ן ז"ל לבסוף הסכים לפי' הזה כמבואר בפנים ויש גורסין לההוא דמצלי ולא מיקל ואין נ"מ בזה דלהאי גי' דלא מצלי ולא מיקל קאי אהזכרה לחוד דלא אמר לא טל ולא גשם ולהך גי' דמצלי ולא מיקל קאי אתפלה ולא מיקל אהזכרה שלא הזכיר כלום ואינו מקלל ולא מידי ובעל המאור ז"ל פי' ומיקל ענין קולא וז"ל כי מי שמיקל על עצמו שלא להזכיר לא טל ולא גשם בימות החמה אין מחזירין אותו מפני שהטל לא נעצר אבל מי שמחליף ומזכיר של גשם בימות הטל הואיל ואין הגשמים לאחר ניסן סימן ברכה כאלו לא התפלל כלל ולפיכך מחזירין אותו והיינו הך לדינא דבימות החמה אם לא הזכיר כלל אין מחזירין אותו ואם הזכיר גשם מחזירין אותו וכן האי דינא דבימות הגשמים אם הזכיר טל ולא הזכיר גשם אין מחזירין אותו ואם לא הזכיר לא זה ולא זה מחזירין אותו מוסכם הוא כמבואר בדברי הרי"ף שהביא להא בריש תענית וכן הרמב"ם ז"ל בפ"י מתפלה והרשב"א והרא"ש והטור בסי' קי"ד. ומיהו הא דקאמר הכא דאם לא הזכיר כלל בימות הגשמים דאומרה להזכרה בשומע תפלה ומדמי לה לשאלה ולא עוד אלא דק"ו הוא לא הסכימו לזה אלא התוס' בריש תענית שם ד"ה בימות החמה וכו'. וכן דעת רב האי גאון מביאו הרמב"ן והרשב"א ז"ל אבל הרי"ף והרמב"ם וכל גדולי אחרונים לא פסקו כן בהזכרה אלא כהאי גירסא בגמרא דילן פרק תפלת השחר דף כ"ט טעה ולא הזכיר גבורת הגשמים בתחיית המתים מחזירין אותו שאלה בברכת השנים אין מחזירין אותו מפני שיכול לאומרה בשומע תפלה אלמא דבהזכרה לא מהני לאומרה בשומע תפלה וטעמא דמילתא דלא אמרינן בשומע תפלה אלא מה שהוא דרך בקשה ולא הזכרה דלא הוי אלא שבח. ועיין בדיבור דלקמן:

בנינוה צרכון מיעבד תענית וכו'. לפי רהטת הסוגיא דהכא משמע דלא מסיק לה לפירושא דמילתיה דרבי ופליגי בה ולר' יוסי ס"ל לחלק בבני נינוה בין ציבור ליחיד דצבור שואלין בשש שהוא מוסיף ויחיד בשומע תפלה. אבל בבבלי פ"ק דתענית דף י"ד לא מחלק מידי דגריס התם שלחו ליה בני נינוה לרבי כגון אנן דאפילו בתקופת תמוז בעינן מיטרא היכי נעביד כיחידים דמינן ובשומע תפלה או כרבים דמינן ובברכת השנים שלח להו כיחידים דמיתו ובשומע תפלה והכי מסיק הלכתא התם דאפילו צבור מדיינינן להו כיחידים ובשומע תפלה. ונראה דמהאי דינא נוכל לפשוט לענין דינא דהזכרה והיינו בטעה ולא הזכיר בתחיית המתים דמחלוקת הפוסקים היא כמו שהבאתי בדבור דלעיל דאיכא דסברי דלא פליג הש"ס דילן עם הש"ס דהכא בהא דק"ו משאלה דיש לאומרה בשומע תפלה והא דלא הוזכר מזה בש"ס דילן משום דפשוט היה לו הק"ו כדכתב הרא"ש בפרק תפלת השחר לדעת הסוברים כן ולפי גי' שלהם בגמרא דילן אבל דעת רוב הפוסקים דגמרא דילן פליג על הירושלמי וכפי הגי' שלפנינו בההיא דתפלת השחר דף כ"ט שהבאתי לעיל והשתא מהאי דבני נינוה איכא סייעתא לדעת רוב הפוסקים דלא ס"ל להש"ס דילן האי ק"ו דהכא דלעיל מה אם שאלה שהיא מדוחק אומרה בשומע תפלה וכו' דהא איכא למיפרך מה לשאלה שכן מצינו דאפי' לכתחילה היחיד אומרה בשומע תפלה ואפי' צבור כגון בני נינוה דיינינן להו כיחידים בזה ובזמן הצריך מטר להם דהוי כזמן הגשמים לבני א"י ואפ"ה בשומע תפלה תאמר בהזכרה שלא מצינו בשום מקום לאומרה לכתחלה בשומע תפלה וכל זה הוא לשיטת הבבלי בההיא דבני נינוה אבל לפי שיטתא דהכא דבהא גופה משמע דספוקי מספקא להו במילתיה דרבי בתשובתו להם דאף דפליגי דחד אמר בשומע תפלה אמר להו ור' יוסי ס"ל לחלק וכו' מיהו לא מסיק מידי. ואיכא למימר נמי דרבי דאמר להו ובלבד שלא תשנו מטבע של תפלה דדעתו היה דינהגו כמו בימות הגשמים ונהי דלישנא דרבי לא משמע הכי דאי הכי לא ה"ל למימר האי ובלבד וכו' כלל מ"מ לא שמענו בהדיא דבשומע תפלה אמר להו ואפשר בברכת שש מההוספה כר' יוסי וא"כ שפיר קאי הק"ו דלעיל בלא פירכא לפי שיטה דהאי ש"ס בדינא דבני נינוה. ואיך שיהיה לפי שיטה דהאי ש"ס מיהו לשיטה דש"ס דילן ראיה גדולה היא לדעת רוב הפוסקים דלית ליה האי ק"ו ובהכי ניחא שלא הביא שום א' מהגדולים אלו לסתור הק"ו דהכא לפי סברתם וגרסתם בש"ס דילן וממה שנתבאר שפיר נסתר הק"ו:

מילתיה אמרה שעיקרה כאן וכאן. ובבבלי פרקין דף ל"ג אע"ג דמסיק התם דעיקר התקנה היתה בתפלה אפ"ה לכתחילה צריך שיבדיל בשתיהם כדאמר התם הלכתא אע"ג דמבדיל בצלותא מבדיל אכסא וכתב הרא"ש ז"ל וכ"ש אם הבדיל על הכוס שצריך שיבדיל בתפלה דעיקר התקנה היתה בתפלה והיינו לכתחילה כמבואר בטור בסי' רצ"ד ולמאי דפרישית בפנים דהא דקאמר אמרה בכוס אומרה בתפלה היינו שצריך לחזור ולהתפלל ולהבדיל בתפלה וזהו אם טעה בכוס כלומר שטעם קודם שהבדיל על הכוס דבזה צריך לחזור ולהתפלל ולהבדיל כמבואר שם לפי פי' הרא"ש וה"ר יונה וכמו שהובא בב"י ומ"ש שם ולא ראיתי להרמב"ם שהזכיר דין זה ולא ידעתי למה עכ"ל ולדעתי פשוט הוא דהרמב"ם לא היה מפרש כפירושם בההיא דטעה בזו ובזו חוזר לראש דאתיא אפילו למאי דקי"ל טעם מבדיל דהואיל ובאיסור אכל חוזר לראש אבל הרמב"ם לא ס"ל כן ומשום דזהו לדעתיה דרב ששת בפרקין והוא ז"ל פסק כהאי דרבא בפ' ע"פ דף ק"ז דקאמר הלכתא טעם מקדש טעם מבדיל ומשמע שאינו צריך אלא שיבדיל על הכוס וכמ"ש בפ' כ"ט מהלכות שבת ע"ש:

הפוחת לא יפחות משלש וכו'. כדתני בברייתא הובאה בבבלי פ' ע"פ דף ק"ד המבדיל בין קדש לחול וכו' בין טמא לטהור וכו' ויש שם שבע דקחשיב בין כהנים ללוים ולישראל לתרתי ולא קחשיב בין הים לחרבה משום דלא כתיבא והיינו דר' לוי דהכא ובלבד מאבדלות האמורות בתורה והא דקאמר הכא אם לא הבדיל במ"ש מבדיל אפי' בחמישי בשבת אתיא כמשמעות פשטא דבני ר' חייא דהתם בדף ק"ו דאמרי מבדיל והולך בכל השבת כולו ומסתמא לא יבדיל בע"ש אבל שם מפרש לה ועד כמה אמר ר' זירא עד רביעי בשבת ולא עד בכלל וכדאמרינן בגיטין עד רביעי בשבת בתר שבתא וכו':

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף