רידב"ז/פסחים/ז/יא

רידב"ז פסחים ז יא

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ר"י ורשב"ל תריהון אמרין לעולם אינו חייב עד שישבור עצם שיש עליו בשר וממקום בשר אבל אין עליו כזית בשר במקום זה ויש עליו כזית בשר במקום אחר אין בו משום ל"ת והא דאמר ר"י לעיל בה"י דעצם שאין עליו בשר אסור לשוברו לא אמר אלא דאיסור יש בו אבל אין חייב עליו מלקות אבל לענין חיוב שוין ר"י ורשב"ל דלעולם אינו חייב עד שישבור עצם שיש עליו בשר וממקום בשר ע"ז פריך שמואל בר אבא מעתה צריך אבן לרסס כיון דצריך שיהא מחופה בבשר אי אפשר לשוברו רק ע"י שירסס באבן ע"ז פריך ר' ירמיה לית הדא מימרא דר"י ורשב"ל דהכא פליגי על רשב"ל דרשב"ל אמר עצם שאין עליו בשר מותר לשוברו והא הכא לא אמר אלא שלא ילקה הא לאסור אסור. דהא לא קאמרי ר"י ורשב"ל אלא לעולם אינו חייב עד שישבור עצם שיש עליו בשר אבל לאסור אסור. ובאמת ס"ל לר"י כן בהלכה דלעיל דעצם שאין עליו בשר אסור לשוברו והכא ס"ל דאינו חייב מלקות עליו. וא"כ קשה ארשב"ל דס"ל הכא ג"כ כן דאינו חייב מלקות עליו אבל לאסור אסור ובהלכה דלעיל ס"ל דמותר לשוברו ונשאר בקושיא ודברי המפרשים ז"ל ופירוש הגליון ז"ל אינו מובן לי והא דהפסיק בינתים בעצם לחייב על כל עצם ועצם משום דאיתא בבבלי דף פ"ד ע"ב ועצם לא תשברו בו אחד עצם שיש עליו כזית בשר וא' עצם שאין עליו כזית בשר ונראה דיליף לה מן מה דכתיב ועצם ולא כתיב עצמות משמע לי' דהחיוב הוא על כל מין עצם בין שיש עליו בשר ובין שאין עליו בשר ע"כ הכא דס"ל דאין חיוב אלא בשיש עליו בשר ע"כ מביא האי דעצם דמשמע כל עצם ועצם הוא לחייב על כל עצם ועצם לאו מיוחד:

ר"א בשם ר"א מתניתא כשבא בטומאה משעה ראשונה אבל אם בא בטהרה ונטמא כבא בטהרה ולוקין על שבירתו. והוא שיטת ר' יעקב בהלכה דלעיל ולפיכך מוקי הירושלמי המתניתין כר' יעקב משום דלהת"ק דר' יעקב ס"ל להירושלמי דאפילו לא היתה לו שעת הכושר נמי אסור א"כ כמאן אתיא מתניתין ע"כ מוקי להמתניתין בשיטת ר' יעקב אבל לשיטת הבבלי רבנן דפליגי על ר' יעקב ס"ל דאפילו היה לו שעת הכושר נמי אין בו משום ש"ע ועי' בדברינו בהלכה דלעיל:

מתיב ר"י לרשב"ל והא תנינן העצמות וכו'. זה שייך לבתר הי"ב תיכף אחר המשנה אבר שיצא מקצתו. וכן הוא בירושלמי דפוס קראטשין. והפי' מבואר מאיליו דמקשה כמו בבבלי דף פ"ה ע"א ל"ל קילוף עד שמגיע לפרק נקלוף ביה פורתא ונתברינהו ומשני אביי משום פקע רבינא אמר בקולית וה"נ ה"פ דמקשה ר"י לרשב"ל מהך מתניתין דאבר שיצא מקצתו דנקלוף פורתא ונחבריני' ומייתי אגב גררא הקושיא דהק' ר"י לרשב"ל מן העצמות והגידין דמובא לעיל ומביא הגמ' אגב גררא גם כאן כדרך הש"ס הזה ומשני מפני מוח כדלעיל ואח"כ מקשה מהך מתניתין דאבר שיצא מקצתו דיחלוץ הבשר מן העצם ויקוץ במקום הזה ולמה ליה לקלוף עד הפרק וע"ז לא צריך לשנוי בקולית מפני מוח אלא כתירוצא דאביי משום פקע והיינו דקאמר שלא לפקע תחת הבשר:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף