שו"ת מהרי"ל/קד
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
אביר הרועים אביר באבירי' מ"ו ואדון נר ישראל הגאון מהר"ר יעקב ס"ל שי'. ילמדנו רבינו מניקת שנתעבר' בזנות אם צריכה להמתין כ"ד חדש. אם יש לדמות' לגרושה להר' שמשון ז"ל דמתיר להנשא משום דאינה מחייבת להניק כל זמן שלא כפו אותה בב"ד אפי' היכי דמכירה. ולא דמי לאלמנה שמשועבדת להניק. וזאת מי יכוף אותה ולמי משועבדת. או אם יש לומר אפי' לר"ת והשאלתות היכא דליכא אב ויורשי' ידועי' לכופה מ"מ ב"ד יכפנה. וכן נ"ל קצת ראיה מן התו' דבפרק החולץ (יבמות ד' מ"ב) בשמעתתא בדבור סתם מעובר' למניקה קיימא וז"ל וטעמא דסנדל ודיחסא אין חילוק בין אלמנה לגרושה. ואע"ג דחוזר בו מן הטעם לבד חוזר עכ"ל. א"כ לפי זה ל"ש מזונה. וכן המיימו' אית לזה דטעמא דמעוברת משום דמיחסא. וזה תימא לי דפריך בגמרא א"כ דידי' נמי ומשני טעמא אחריני. נא אדון תאיר עיני במימך המתוקים:
עוד ילמדנו רבינו עיר שנתוסף בה נהר חדש מה תהא דינה לענין כתיבת הגט. אם יש לדמות לנשתנה שמו מחמת חולה או שנתוסף לו שם והורגל בשניהם דכותבין שני השמות דמתקרי. אע"ג דקודם לכן אם גירש לא היו כותבין רק השם האחד. מכ"ש גבי נהרות דלסימנ' בעלמא הורגלו לכתוב. או אם י"ל דשאני התם דמוכח כיון דכותבין דמתקרי וכל שום וחניכה שהוא אותו האיש וליכא לעז על גט הראשון מה שאין כן הכא. והוי לעז על הגיטין הראשוני' למאן דלא ידע תוספו' הנהר. ושלא לכתבו כל עיקר הנהר חדש. הוי נראה כמזויף מתוכו וגרע משלא הזכיר שום נהר:
עוד נסתפק' אותן דמתענין יום שמת בו אביו. אם יש להתענות באדר הראשון או השני ומסתבר היה לי באדר השני. דיש לדמותו קצת להא דירושלמי דאית ליה דחזרת בתולי' תוך ג' שני' ואיחור שערות דנערה תלוי' בעיבור החודש דיליף מקרא אקרא לאלקי' עליון גומר עלי. פי' גומר ומשכיל לב"ד שלמטה בעבורם. ואם עברו השנה בתוליה חוזרי' וגם הסימנין מאחרי'. וכן לעני' י"ג שנה לענין תפלה וזימון. גם שלא להקדי' פורענות. אך שמעתי משם מר דיש להתענות באדר ראשון. והודיעני אדון טעמא ושלום כנפש מאהביך נאום זלמן כהן:
תשובה אלף שלומים למר ולתורתו. אהו' אשלי רברבי מהר"ז כ"ץ. לענין מניקת דזנות דכתב מר נראה לר"ת אין חילוק כיון דמדמי ליה לטעמא דגרושה כמו שכתב מר ומשום הכי כתבו רמב"ם וסמ"ג טעמא דדיחסא לאסור בכל ענין וכו'. וכן לאידך ראייה דר"ת דאלמנה נמי אי אמרה אינו נזונית ואיני עושה לא משעבד' ליה הוי נמי בזנות כמו גרושה. ומה שחלק מר דאבא או ב"ד יכוף גרושה במכירה וזאת מי יכוף אותה. מטיבותא דמר לא. כי דודאי ב"ד או הקהל דמוטל עלייהו לפרנס התנוק היו כופין כמו האב דמ"ש הא גרושה לא משעבד' ליה אלא מפני הסכנה הוי טעמא ה"ה כה"ג ובהדיא כתב הרא"ש בתר דמייתי ראייה דר"ת וז"ל אלא חכמי' עשו תקנה זו שלא יבא הולד לידי סכנה. ורוב נשים חסות על ילדיהן ומניקות אע"פ שאין משועבדין להן להניקן. אבל אם היתה מותרת לינשא לא היתה מניקתה. עכ"ל. הרי דתלי טעמא דר"ת בסכנה דהנשים עצמן חסות על ילדיהן ומניקתן. וא"כ זנותן נמי ה"ה והיא התשובה ומטעמא דאלמנה גופא דהיינו אשה בושה קאמר התם ולא שייך בכל הנשים. ואפשר דה"ר שמשון דווקא בגרושה שרי דבעל וקרוביה שכיח דחשו עלי' וב"ד כופין אותם לפרנס' עד שש. והא דמפלגינן ס"פ ד' אחים בין זנות לנישואין היינו לענין הבחנה דלא שייך מכח טעמא דמפרש התם ובזנות דלא שכיח לא גזור או דלא אצטריך בזנות כדמפרש שם אבל לענין מעוברת ומניקה שייך כמו כן בזנות כדלעיל:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |