שו"ת מהרי"ל/קג
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
ועל הבכור. מטיבותי' דמר נראה דשרי הואיל וכתב מר שהאלמנה והאיש הדרים למטה בבית מעידין שבלילה ראו הבכור שלם והכהן וזוגתו לא באו למטה בבית כל אותו הלילה ולמחר מצאו האלמנה והאיש המום. אין לך עדות גדולה מזו אף על גב דיש לומר שמא גרס הכהן הצרימה כי ההיא דלא יניח בצק על אוזן כו'. או כמה ליה שערי כו'. הכי נמי דלמא אצל מאכל הבכור הניח שם דבר החותך וצירם או גלגל ע"י שום גוי וכה"ג כמה טצדקי אין לנו לחוש ולבדות מלבנו. שהרי הקילו חכמים בעדות בכור אפילו בנו ובתו ועד מפי עד. רק שלא נעשה ע"י הכהן שרינן ליה. ובהדיא כתב בי"ד וז"ל כהן שיש לו בכור וראינו שעומד הוא וכל בני ביתו אצלו בחוץ ונכנס הבכור לבדו בבית שלם. ויצא בעל מום. מותר לשחטו ולא חיישינן שמא אחד מן בני הבית נטמן שם והטיל בו מום או שמא חפר גומא להכשילו ליפול בו. עכ"ל: הרי דלא תלינן בהערמה. אם כן אין לדבר סוף ומילתא דרבנן היא ואין לדקדק ולהחמיר בו אך שיהא המום עצמו מן הסחוס דהיינו העב שבאוזן. וכן נהג מורי ז"ל: ויש מן המורי' דלא דייק כולי האי אולי משגה הוא. ואם ימצא כשר קיימא לן כרבי עקיבא וב"ה דמתניתין בפרק כל פסולי המוקדשין דמותר להאכילן אפילו לגוי' רק שלא לשקול בשרו בליטרא ולמוכרו במקולין. וכן שומנו של גיד הואיל ושרי מדאורייתא. אבל עורו וחלבו שאסור מדאורייתא מותר למכרו במקולין. אבל אם ימצא טריפה כתב ר"י בתשובה פרק מקום שנהגו במרדכי דצריך קבורה העור והבשר. וכן מסקנת הרא"ש בפרק כל פסולי המוקדשין ודלא כהרמב"ן ויתר רבוותא דשרו לעור. וראיה מההיא דטבול יום בזבחים. ובהג"ה באגודה כתב בשם מהר"י מנורטהויז"ן שטעון קבורת עור ובשר ודם אם נמצא טריפה. ע"כ: אבל איני יודע אם נהגו כן. ושמא משום דה"ג אסרו להאכילו לגוים כשימצא כשר. שמא לכך נהגו לשוחטו ולבדקו ולצאת ידי רבותינו כי ה"ג קדמוני' ובעלי קבלה היו. אף כי רוב רבותינו מסקי דשרי להאכילו לגוי כשהוא כשר. וכל שכן שהוא ענין גדול וקצת סכנה לקברו ע"כ טוב לעשות כדברי הפרנס אם לא היה שינוי מנהג. ופוק חזי מאי עמא דבר. וכ"כ בפ"ק דשבועת דטעין קבורה עם עורו. ולענ"ד היה נראה לי הפשט העור קודם בדיקה שהיה העור מותר מכח סוגיא דטבול יום אבל לא עבדינן בה עובדא. דרבותינו כתבו סתמא. צירך הגיעני לעת ערב והיה נחוץ מאוד. וגם מפני טירד' דשמעתתא שבדעתי להתחיל למחר קצרתי קצת כפי היכולת ופטרתי צורך בבקר. הכל סוקר. יאריך שלומך ושלום תורתך לאין חקר. כנ' משרתך תלמידך קטן הלוי:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |