קרבן העדה/יבמות/ה/ד

קרבן העדה יבמות ה ד

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתני' אין לאחר חליצה כלום. בגמרא מפרש:

אחד יבמה אחת. ליבם אחד ואחד שתי יבמות ליבם א' הן שוין שיש אחר גט או מאמר הראשון כלום ואין אחר ביאה שבתחילה ואחר חליצה כלום:

גמ' ופריך בלא כך. שלא בעל אחר חליצה וכי אינה פסולה לינשא לכהן מטעם שהיא חלוצה שאסורה לכהן:

ומשני אלא פסולה. ע"י ביאה זו מלאכול בתרומה דבי נשא דנבעלה לפסול לה ואינה חוזרת לבית אביה כנעוריה לאכול בתרומה:

ופריך הבא על חלוצתו פסלה מלאכול בתרומה. בתמי' הא כתיב כי תהי' לאיש זר בעינן שתהא זר אצלה מעיקרא וזו לאו זר אצלה מעיקרא:

ומשני אלא. הא דקאמר ביאה שלאחר חליצה פוסלתה מתרומה היינו כשבא עליה אחד מאחיו של החולץ דה"ל חייבי כריתות ואפי' אינו זר אצלה מעיקרא פוסלתה ופריך הניחא. למ"ד ר' יוחנן דאמר לעיל בפ"ק:

הוא. החולץ שבא על חלוצתו אינו חייב עליה כרת אבל האחין חייבין על החלוצה כרת דקיימא עלייהו באיסור אשת אח נמצא שביאת האחין פוסלתה מכהונה:

ברם. אבל למ"ד היינו רשב"ל דאמר בין הוא וכו' אינן חייבין על החלוצה כרת כיון דמעיקרא אי בעי להאי חליץ ואי בעי האי חליץ והאי דחליץ שליחות' דאחין קעביד אמאי פסולה לתרומ' דאינה אלא מחייבי לאוין ולא זר אצלה מעיקרא:

אלא. הא דקאמר ביאה שלאחר חליצה פוסלתה מתרומה היינו כשבא על הצרה לאחר שחלץ לחברתה דכיון שנפטרה הצרה בחליצת חברתה הרי היא הצרה על כולן באיסור אשת אח שהיא בכרת:

ופריך ניחא. לר' ירמי' ור' בא דאמרו לעיל בפ"ק דר"י ורשב"ל תרווייהו מודו בין החולץ בין האחין חייבין על הצרה איכא לאוקמי שבא החולץ על הצרה:

ברם. אבל למ"ד לרשב"ל הוא אינו חייב אף על הצרה למה יפסלנה:

אלא. מוקי לה כשבאו האחין על הצרה:

ופריך הניחא. למ"ד בין הוא וכו' אבל חייבין על הצרה אלא למ"ד לרשב"ל או לר"י בין הוא וכו' אינן חייבין על הצרה במאי מוקי לה:

ומשני אלא כר"ע. מוקי לה דאמר יש ממזר בחלוצה וכדתנן לעיל ס"פ החולץ הנושא חלוצתו יוציא והולד ממזר וכיון דהולד ממזר מיפסיל בביאתו באכילת תרומה מיבעיא:

א"ר יוסי. לעולם כרבנן נמי אתיא תפרש לבריית' דאיירי כגון שהיה היבם כהן ונעשית חללה בביאה זו וחללה אסורה בתרומה:

ופריך ולא כבר. תני רישא אין לאחר חליצה כלום הא תו למה לי:

ומשני בגין. בשביל שרוצה לשנות בסיפא אחת יבמה אחת וכו' הדר תני לה לכולא בבא:

ה"ג אלו המקדש חלוצתו שמא לא תפסי בה קידושין. וה"פ הא דתנן חלץ ועשה מאמר וכו' אין אחר חליצה כלום אמאי לא תפיס בה מאמר הא חלוצה להחולץ לכ"ע אינה אסורה לו אלא בלאו וחייבי לאוין קידושין תופסין בהן:

ה"ג תיפתר או כרבנן שלא לדעת או ד"ה במתכוין וכו'. וה"פ משני תפרש למשנתינו הא דעשה בה מאמר לאחר חליצה היינו שלא לדעת היבמה וסברי רבנן דפליגי ארבי אינו קונה או דאתיא מתני' ככ"ע ואפי' כרבי ואיירי דאמר לה התקדשי לי במאמר יבמין כיון שאסורה עליו לא תפסי בה מאמר זה:

ותני כן. ותני נמי הכי:

מודה ר'. בקידושי אשה שאינו קונה אלא מדעת שניהם שנאמר והלכה והיתה לאיש אחר מדעתה משמע:

מה ביאה קונה. ביבמה אפי' בע"כ שנא' ויבמה בע"כ דאפי' בא עליה באונס קנאה:

כמה דר' אומר וכו'. מיבעיא לי' מי קסבר ר' דאף גט פוטר ביבמה אפי' שלא לדעת דומיא דמאמר או לא:

ופשיט ולמה ר' אומר. שמאמר פוטר אפי' שלא לדעת דמאמר לכנוס וביא' לכנוס אמרי' מאמר דומיא דביאה מה ביאה ביבמה קני' אפי' שלא לדעת אף מאמר כן:

ויפטור הגט. איך נאמר שהגט יפטור שלא לדעת הא גט לפטור דומיא דחליצה וחליצה אינה פוטרת שלא לדעת דמקשינן אשה לאיש:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף