קרבן העדה/ביצה/א/יב

קרבן העדה ביצה א יב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתני' משלחין כלים. בגדים:

תפורין. דחזו למלבוש ושאינן תפורין דחזו לאכסויי:

כלאים. כשהן קשין שאין מחממין מותר לשכב עליהם:

סנדל מסומר. של עץ מחופה במסמרים שגזרו חכמים עליו שלא לנועלו בשבת וי"ט משום מעשה שהיה כמבואר בשבת פ' במה אשה:

ולא מנעל שאינו תפור. ואפי' הוא מחובר ביתדות של עץ וכיוצא בהן:

אף לא מנעל לבן. באתריה דר"י לא היו נועלים מנעל לבן עד שמשחירין אותו:

שצריך אומן. להשחירו:

שנאותין. מתקשטין:

גמ' כיני. כן היא פירושא דמתני' מפני שהוא צריך ביצת האומן והוא מין קרקע המשחיר:

ביצת. כל דבר הנילוש ונעשה עב קרוי ביצת:

ה"ג תני אין מפרקין את המנעל מעל האימוס בי"ט אבל מפרקין את המנעל מן האימוס בחולו של מועד מתני' דר' לעזר וכו'. וה"פ אין נוטלין המנעול מעל האימוס והוא הדפוס שעושין עליו המנעל דה"ל כגמר מלאכה ואסור בי"ט ומותר בחול המועד ופריך דהך ברייתא אתיא כר' לעזר ודלא כחכמים:

דתנינן תמן. בפכ"ו דכלים:

ר"א מטהר. אם נגעה טומאה במנעל דלא נגמר מלאכתו עד שישמטנו מעל הדפוס:

וחכמים מטמאין. דחשבי' ליה כנגמרה מלאכתו קודם הנטילה א"כ אף בי"ט שרי ליטלו:

ומשני שנייא היא. שאני הכא בי"ט דאע"ג שאינו גמר מלאכה מ"מ נראה כמתקן כלי דאסור בי"ט:

אף הוא מעמיד מיום טוב לחול. וזה ודאי אסור:

תכשיטין. שאינו מלבוש גמור אלא עשויין להתנאות בהן אסור לשלחן בי"ט:

הא ללבשן. לתכשיטין בי"ט שרי:

ואת הקרקש. כלי שמקשקשין בו לתינוק:

לכסות בהן את הכלים. אע"ג דמלאכתן לאיסור לצורך גופו שרי לטלטלו ה"ה תכשיטין אע"ג דאסור לשלחן מותר ללבשן:

מתניתא אמרה כן. בתמיה הלא ממתני' מוכח שאסור ללבוש תכשיטין ודלא כר' מנא:

כל שניאותין. ביום טוב מותר לשלחן:

ומה הדא דתני וכו'. כלומר ור' בון הא משמע מהך ברייתא שאפי' כלי שמלאכתו לאיסור מותר לטלטלו לצורך כלי שמלאכתו להיתר וכ"ש תכשיטין:

ומשני בשיש עליהן תואר כלי. שמלאכתו להיתר הוא דמתירין לטלטל אבל בלא"ה לא עד כדון תכשיטין של זהב. הוא דאסור לצאת דחיישינן דילמא משלפי ומיחוי דחשיבי מי אסרינן אף תכשיטין של כסף או לא והרבה פירושים אמרתי בשמועה זו וזה הנ"ל עיקר:

אמרין בשם ר"י אסור. א"ד בשם ר"י אסור וא"ד משמו דמותר:

אנא ידע רישא וסיפא. אני יודע מה שהיו אומרים שר"י פעמים אוסר ופעמים מתיר:

טליין דקיקין. נערות קטנות היו מתגדלין בדירתו של ר"י והיו יוצאין בתכשיטן של כסף:

אתא. ר"י ושאל לר"ז:

א"ל לא תאסור. דמוטב שיהיו שוגגין ולא יהיו מזידין:

ולא תישרי. דמדינא אסור:

הדרן עלך פ' ביצה שנולדה

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף