שדי חמד/כללים/ח/עט

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־00:02, 17 בינואר 2023 מאת מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (גרסה ראשונית - לעילוי נשמת מרנא ורבנא חכם שמעון בן חביבה בעדני זצוקללה"ה)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

שדי חמד TriangleArrow-Left.png כללים TriangleArrow-Left.png עט

כלל עט חד בתרי בטיל בביטול איסורין ברוב אי בעינן כפל או סגי ברוב כל דהו עיין חק"ל יו"ד ח"א סי' ק"ב ועו"ש ד' קכ"א ע"ב כ"כ הרב זכר דבר בחח"מ ד' ע"ז אות ו' וספרים הנ"ל אין מצוים אצלי לראות דב"ק אמנם אנכי הרואה בשטמ"ק למס' ביצה על ד' ד' ע"א שכתב וז"ל וכתב מורי דשמעינן מינה דכי אמרינן חד בתרי בטיל מדאוריתא לאו למימרא שיהא מן ההיתר כפלים מן האיסור אלא כל היכא שיהא שיעור ההיתר רבה על האיסור ואפילו משהו בטל מדאוריתא ושיעור דאחד ומאה מדרבנן וקרא אסמכתא בעלמא הוא ומשו"ה מקילין לומר שיצטרפו כל הפומין כדי לבטל אותה ליטרה וכי אמרינן דמדאוריתא חד בחרי בטיל ואפילו אין ההיתר רבה על האיסור אלא מעט ה"מ כשהן עשוים מחלקים דקים כי הכא שהליטרא היא מגרוגרות וכל אחת ואחת חלק בפני עצמו אבל ודאי אם עוף נבלה נתערב בעוף אחד וחצי כשרים ונחתכו כולן ולא נודע איזה אבר מן הכשרים ואיזה אבר מן הנבלה בכי הא לא אמרינן דליבטיל מדאוריתא דהא דאמרינן חד בתרי בטיל מאחרי רבים גמרינן לה וההוא קרא בסנהדרין כתיב שאף שנים מזכין ואחד מחייב הולכים אחריהם ומינה ילפינן לכל דבר העשוי מחלק כי הנך גברי דלא אמרינן חד בתרי בטיל אלא א"כ נתערב אחד תוך שנים ממש כן פי' מורי ועוד נראה פירוש דאפשר דכיון דנעשו אברים הוו להו כגרוגרת דאמרינן דבליטרא ועוד סגי עכ"ל ומרן הפר"ח ביו"ד סי' ק"ט סק"ד האריך מאד להוכיח מכמה מקומות בש"ס דילן ובש"ס ירושלמי דכי אמרינן מדאוריתא ברובא בטיל לאו דוקא חד בתרי אלא ברוב כל דהו סגי בין בלח בין ביבש דלא כהרב מוהרלנ"ח בס' פ"ח שמחלק בין דבר הנבלל לדבר שאינו נבלל וכן דלא כדמשמע מדברי הרא"ה בבדה"ב ד' קי"ד דבעינן שיהיה בהיתר כפל מהאיסור וכו' עי"ש דב"ק ואילו היה רואה מ"ש בשטמ"ק הנ"ל בשם רבו היה שמח לקראת דבריו שכתב מפורש דטפי כל דהו סגי ומצאתי שכבר קדמני הרב פרמ"ג בפתיחה להלכות תערובות (בד"ה שוב התבוננתי) וציינו הרב פ"ת רסי' ק"ט ועי"ש מה שציין עוד בזה והרב ערך השלחן שם אות ד' הביא דברי הרב החינוך בפרשת נשא סי' שע"ב דחד בתרי בטיל כלומר ברובא דלשון תרי לאו דוקא וכו' ומיהו בפ' ראה סי' ת"פ כתב ומ"מ צריך שיהיה במה שבקדרה שני חלקים כנגד גופו של שרץ כדי שיבטל ברוב ואפשר דס"ל דמדאוריתא סגי ברוב אבל מדרבנן צריך כפל וכן העלה המנחת יעקב בכלל ט"ל וכלל ן' ועי"ש בסלת למנחה עכ"ל ועוד כתב שם דבעינן רוב בנין ולא סגי ברוב מנין וצריך שיהיו שתי החתיכות יחד רוב. ובערך השלחן חא"ח סי' תנ"ה אות ב' הביא סברת הפר"ח הנ"ל ושהרב מנחת יעקב כלל ן' ונ"א ס"ו דמן התורה סגי ברובא ומדרבנן צריך כפל ושלא זכרו תשו' הרשב"א בסי' ער"ב דמוכח בהדיא דס"ל דסגי ברוב אף לכתחלה וכ"כ בשטמ"ק לביצה ד' ד' בשם רבו גם הרב שו"מ בס' יד שאול בסי' רצ"ג אות א' במדה"ב כתב שהרב מגיני שלמה בשו"ת שבס' בית אפרים חיו"ד סי' ס"ה פלפל בדין זה אי במשהו יותר סגי או בעינן פי שנים בדוקא ושכבר עמדו בזה מוהרלנ"ח ופר"ח וכו' ושבכמה תשו' האריך הוא בזה והביא דברי הרשב"א בסי' ער"ב דמבואר דאף ביבש ביבש וכל אחד עומד בפ"ע ואחד גדול מחברו משהו בטל ברוב עי"ש לענין אשם תלוי שלא כדברי המג"ש שמחלק בין דבר העומד בפ"ע ובין לח בלח עי"ש. גם בביאורי הגר"א בסי' ק"ט כתב דהטור שכתב חד בתרי בטיל לישנא דגמרא דגטין ד' ד"ן נקט אבל באמת אין צריך אלא רובא וכ"כ רש"י דטעמא משום שנאמר אחרי רבים וא"כ לא בעינן אלא רובא. והרב פרי תואר בסי' ק"ט סק"ב כתב מדאוריתא אין איסור אלא ברוב איסור אבל במחצה למחצה אין לנו ראיה לאסור ולא להתיר ואסרוהו חז"ל מספק אבל כל דהוי משהו נוסף על ההיתר מותר בלי שום ספק ומעתה כל דברי הפר"ח קמו עמדו וכל החולק עליו כחולק על התורה ח"ו והדברים ברורים כאור השמש וכן מוכח מסוגייא דרוב אחד בעוף עכ"ל והנה עם כי ס' חק"ל שציין בזכר דבר הנ"ל אמצ"א לראות מאי קאמר רב בזה. ראיתי מ"ש מר בריה בסה"ב ישרי לב בחיו"ד מערכת הבי"ת אות י"ט וז"ל חד בתרי בטיל לאו דוקא בתרי אלא ר"ל ברובא ואפי' עשר חתיכות של איסור בי"א של היתר בטלי כ"כ הרב החינוך מצוה שע"ב ועיין להגאון מרן אבא בס' חק"ל יו"ד ח"א סי' ק"ב שציין בזה להשטמ"ק לביצה ד' ד' שהכריח דברוב כל דהו סגי אך אם עוף נבלה נתערב בעוף וחצי ונחלק לחתיכות אינו בטיל עכ"ל מתבאר שדעת הרב חק"ל כמ"ש בשטמ"ק וכדעת הרב החינוך הנ"ל שאם לא היה כן דעתו א הוה מישתמיט מר בריה מאודועי לן דמר אביו חולק בזה אמנם ממ"ש הרב מוהר"י פאלאג"י בס' חיים ומלך בפ"ד מהלכות מקואות משמע שאין דעת הרב חק"ל נוחה בסברת הרב פר"ח שכתב וז"ל ראיתי למורי הרב מר חמי בחק"ל יו"ד ח"א סי' ק"ב דהרבה להשיב עמ"ש הפר"ח סי' ק"ט דסתם רוב הוא רובא בעלמא דלא כמי שמצריך פי שנים דהיינו חד בתרי ואנכי עבו"ת נ"ל להביא ראיה מדאמרינן בסו"ף יוצא דופן לענין סריס עד רוב שנותיו ופי' הראשונים דביום אחד אחר ל"ה שנים סגי ועוד ראיה ממ"ש הטו"ר ביו"ד סי' קי"א מחודש ד' אם אהיתר רבה קצת וכו' הרי רבריבוי קצת סגי ודין זה הוא מסוגיא דיבמות. וכן מתבאר מסוגיא דפ' התערובות ד' ע"ח עי"ש בפרש"י דברובא היינו רוב כל דהו גם הרש"מ בסוף מקואות פירש מתני' דזבחים ד' נ"ו מלא מי חטאת עד שירבו דר"ל שירבו משהו וכן מדאמרינן בשבת ד' קכ"ב אם רוב עכומ"ז מותר מחצה על מחצה אסור מוכח דיותר על מחצה כל דהו חשיב רוב וכן מבואר בדברי הרשב"א בחי' לחולין ד' צ"ז בסוגיא דכחל דכל דהוי טפי חד חשיב רוב ומותר מד"ת עכ"ל הדברים מורים דהרב חק"ל דחה סברת הרב פר"ח ומני"ר מוהרי"ף מלאך מליץ דיש ראיות לסברת הפר"ח ומי שנמצא בידו ס' חק"ל יראה איזה יכשר ואשר הוכיח הרב מוהרי"ף מההיא דמחצה על מחצה כבר הוזכרה הוכחה זו בדברי הרב פר"ח אף דלא הביא סוגיא דשבת הנ"ל הרי כבר הביא ממתני' דמקואות וממתני' דכלאים כיעי"ש ועדיפי מההיא דשבת דהיא בריתא ועוד שלשון זה נאמר בש"ס בכמה מקומות ולאו תנא כרוכלא וראיתי מי שכתב דיש ראיה לסברת הרב פר"ח דבטפי כל דהו הוי כתרי מההיא דאמרינן בברכות ד' ג' ע"ב משמרה ופלגא נמי משמרות קרי ליה והכי נמי י"ל דחדא ופלגא נמי תרי קרי ליה ואין מזה ראיה מכמה טעמי ואין להאריך בזה והרב מקנה אברהם באות ע"ב בדין ברובא בטיל הביא דברי מרן מוהריט"א בס' שמחת יו"ט ד' ט' ובסיום הלשון כתב והא דאמרינן יבש ביבש חד בתרי דל"ד בתרי אלא ברוב כמ"ש הפר"ח בסי' תמ"ז סק"ט וסי' תנ"א (צ"ל תנ"ה) סק"ד וביו"ד סי' ק"ט ושכ"כ הרשב"א בתה"ב ד' ק"ז עכ"ל סיגנון הלשון מורה שדברי מרן מוהריט"א הם שמסכים לסברת הרב פר"ח וכבר הבאתי שלמים וכן רבים דקיימי בשיטה זו (עיין לקמן במערכת היו"ד אות מ"ב כתבתי איזה פרטים בדין יבש ביבש חד בתרי בטיל) וכן דעת הרב מג"א סי' תנ"ה ס"ק ט"ו) והרבנים פרמ"ג ומחצה"ש שם לא פקפקו ע"ד אלא משום דנ"ל דבמים שלא לנו דהו משום חמימות המים אולי בעינן בדוקא תרי דבפחות מזה לא יתקררו אבל בשאר ביטול איסורין ברוב דהוא מגזרת הכתוב סגי ברוב כל דהו ולא בעינן כפל ועיין בחידושי מטה יהונתן ע"ד הרמ"א ביו"ד סי' צ"ט ס"ו איסור שנתבטל וכו' חוזר ונעור וכו' והרב חינוך בית יהודה בסי' פ' האריך קצת בעניינים אלו עי"ש, והשגתי עתה ספר יקר שערי רחמים לידידי הרה"ג מוהר"ר פראנקו יצ"ו רב בעיקו' חברון תוב"ב וראיתי שפלפל בחכמה בעיקר הדין חד בתרי בטיל בחלק יו"ד סי' ט' ולא פניתי כעת לעיין בדב"ק ואיה"ש אכתוב תורף דבריו בקונטריס ההשמטות (פאת השדי):

Information.svg

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף