יד רמ"ה/סנהדרין/צה/א

יד רמ"ה סנהדרין צה א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

אמר ר' יוחנן ששה שמות יש לו לאריה וכולהו כתיבי בהדי הדדי באיוב (ד') לבד משחץ דכתיב שאגת אריה וקול שחל ושני כפירים נתעו ליש אובד מבלי טרף ובני לביא יתפרדו שחץ כתיב באנפיה נפשיה דכתיב (שם מ"א) הוא מלך על כל בני שחץ כלומר על חשובים שבבהמות וחיות והיינו אריות:

מאי עוד היום בנוב לעמוד אותו היום נשתייר מעונה של נוב עיר הכהנים שנהרגו בעבור דוד ואותו היום היה נשאר מזמן העונש שהיו זרעו ראוין לענש ואלו שלח בה סנחריב יד אותו היום היה כובשה אבל לא נגזר עליה להכבש באותו היום מכל מקום וכי תימא כיון דנוב לאו מחושבנא הוא א"כ ליכא טפי מתשע מסעות אמרי אע"ג דנוב לאו ממנינא הוא הר בת ציון מיהת ממנינא הוא ואיכא דגרסי הכא הכי תשעה הוו וגרסי תרוצא עברו מעברה תרתי אינון וליתא בכולהו נוסחי דידן ומסתברא דטעותא היא בנוסחי דידהו דהא עברו לא משמע שמא דאתרא. אמרו ליה כלדאי פירוש החוזים בכוכבים אי אזלת האידנא יכלת לה ואי לא לא יכלת לה אורחא דבעי סגויי בעשרה יומי טרח וסגייה בחד יומא כי מטו ירושלים שדו ליה בסתרקי מיני מצעות הרבה דמיקרו טרזא ולשון ערבי טראז כדאמרינן בפ' (השותפין חדאי רעא) [חזקת הבתים (נ"ח.) חביתא דאידרא] בסתרקי. סליקי ויתיב מעילוי טורא אהנך בסתרקי דהוו גביהי טיבא עד דחזא כולה ירושלים תחותיה כדחזי אדזוטר בעיניה הוקטנה בעיניו אמר הדא היא קרתא ירושלם כו' אמרי ליה נשדי ביה האידנא ידא אמר להו תמהיתון עכשיו תמהין אתם ואין לבבכם מיושב להלחם בה לפי שעדיין לא ראיתם אותה לינו הלילה ולמחר כל חד וחד מינייכו ליתי לי גולמי הרג טינא כל אחד ואחד מכם יבא לי חתיכה. מיד כיון שערב היום ויצא מלאך ה' ויך היינו דאמרי אינשי בת דינא בטל דינא כיון שלן הריב ועבר יומו בטל דהא אלו הוה שדי בה סנחרב ידא ההוא יומא הוה כביש לה וכיון דשבקה עד אורתא בטל דינא. ואיידי דאייתינן הכא האי קרא דעוד היום ודרשי' ביה אותו היום נשאר מעונה של נוב שהוכתה בעבור דוד אתינן לאסוקי לענינא וישבי נוב כדמפרש ואזיל:

אמר ליה הקב"ה לדוד כו' נהרגה נוב עיר הכהנים ועל ידך נטרד דואג האדומי מן העוה"ב. ועל ידך על שסיפר עליך לשון הרע והרג כהני השם במצות שאול והכל תלוי בך וכתיב גם ענוש לצדיק לא טוב רצונך יכלה כו'. משכיה שטן לארץ פלשתים כו' פי' קמטיה הצניעו בבגד מקופל והניחו תחת הכסת וישב עליו כדי למעכו. קמטיה כדאמרינן בפ' (בא סימן) [יוצא דופן] (מ"ז.) הקמט תחת הדד. מכא ליה ארעא תותיה נעשה לו נס ונשפלה הארץ תחתיו ונעשית כמין גומא כדי שלא יצר המקום. ההוא יומא פניא דמעלי שבתא הוי *בקר יום ששי היה והיה אבישי בן צרויה חופף את ראשו (הוה) [חזה] כתמי דמא ואיכא דאמרי אתאי יונה ואיטרפה קמיה נתחבטה לפניו אמר כנסת ישראל מתולה כיונה שנ' כנפי יונה נחפה בכסף וכיון דקא חזינן דלית להו לישראל צערא מחמת נפשייהו שמע מינה דוד מלכא דישראל שרי בצערא רכביה לפרדיה דדוד וקם אזלי קפצה ליה ארעא יש אומרים נתקצרה לו הארץ והגיע מהרה אל ארץ פלשתים מלשון ועולתה תקפוץ פיה וכמו לא תקפוץ את ידך ואני אומר קפצה לשון דלוג כלומר שנעשה לו נס וקלו רגלי הפרד להלך והגיע מיד לארץ פלשתים עד שנראה כאלו דלגה לו הארץ שהיה עומד עליה עד ארץ פלשתים בהדי דקא מסגי אבישי חזייא לערפה אימיה דישבי כו' פתקיה עלה ובאו עליה והרג' כיון שראה ישבי בנוב שהרגה אבישי לאמו פתקיה לשון זריקה כלפי מעלה ודץ ליה רומחא ונעץ לו רומח תחתיו עד שיפול עליו עליו ויהרג ואע"פ שהיה יכול להרגו בידים לא עשה כן אלא כדי להראות את גבורתו ולשחק בו כציפור אמר אבישי כו' כיון שהצילו מיד ישבי א"ל מאי בעית הכא בארץ פלשתים א"ל הכי אמר קב"ה רצונך יכלה זרעך או תמסר ביד אויב והכי אהדרי ליה מוטב אמסר ביד אויב ואל יכלה זרעי א"ל אפיך צלותיך ואימא מוטב יכלה זרעי ואל אמסר ביד אווב בר ברא קורא נזבון מוטב יבא בן בנך לידי עוני עד שיצטרך למכור פרי שבראשי דקלים ואין חותכין אותו אלא כשהדקל יבש או נקצץ כדאמר בהחובל (צ"ב.) זיל אייתי לי מקוריהו ואתה לא תצטער והיינו דכתיב ויעזר אבישי בן צרויה שעזרו בתפלה דאסביה עצה לאפוכי צלותיה ואיבעי תימא משום דאמר שם ואוקמיה:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

מעבר לתחילת הדף