חתם סופר/שבת/כה/ב

חתם סופר שבת כה ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

הדלקת נר בשבת חובה. צ"ע כיון דאביי נמי ידע הא כמ"ש תוס' ממתני' על ג' עבירות נשים מיתות וכו' ורק שלא ידע שצריך להיות נר במקום סעודה וזה לא השיב לו רבא ועיקר חסר מדברי רבא. תו צ"ע הא אביי בילדותו כבר ידע דבעי נר שבת במקום סעודה כמבואר פ' ערבי פסחים ק"א ע"א ובתוס' ד"ה ובקידוש ע"ש וזה היה כשהי' בי רבה טרם שחלק עם רבא. ולולי דברי תוס' הייתי אומר אביי הוה ס"ל הדלקת נר שבת הוה מצוה כמו כמה מצות שאין מחוייבים לחזור אחריהם ומ"מ בעידן ריתחא מענישים אעשה כי האי כמ"ש תוס' במנחות מ"א ע"א ד"ה ענשיתו ע"ש. ומש"ה נשים מתות בשעת לידתן דהוה עידן ריתחא אבל אין לנו לאסור להדליק בעטרן משום שמא יצא דאפי' אינו מדליק כלל אין אנו אחראים לו כמי שאינו לובש טלית בת ד' כנפות. ואמר רבא לא כי חובה היא היינו מהמצות שב"ד שלמטה מכין אותו עד שתצא נפשו. ומצאתי כ' בספר יראים כי עונג שבת וגם הדלקת נר הלכה למשה מסיני ואתו נביאים ואסמכוה אקרא:

רחיצת פניו ידיו ורגליו חמין ערבית. פירש"י בלילי שבתות משמע בלילי ממש וא"כ הא דסדין בציצית בלילה הוה עובדא. וכן בדין דתלמידים דס"ל סדין פטורה בודאי לא לבשו סדין ביום דלא למיעבד טצדקי למפטר נפשי' מציצית כדאמר לי' מלאכא לרב קטינא ורק כסות המיוחד לילה. ור' יהודה לטעמי' הוא רבנן דר"ש דס"ל כסות לילה חייב בציצית ומש"ה לא גזר נמי משום כסות לילה ותלמידיו חשו לדר"ש דכסות לילה פטור וממילא איכא למיגזר אטו כסות לילה אבל גזירה שמא יקרע תרוויי' לית להו כנלע"ד:

ואני אומר מצוה מאי מצוה כדתניא כך הי' מנהגו של ר"י בר אילעא. ומסתמא מצוה רבה היא מדנקט מנהגו ומנהג ישראל תורה היא כך מצאתי בראב"ן:

ואינהו סברי גזירה משום כסות לילה. פירש"י ביבמות פריך וכי יש כח ביד חכמים לעקור דבר מן התורה ומשני שב ואל תעשה שאני. נראה דרצה רש"י להוכיח שיטתו דהתוס' שם נדחקו מאד הא העטיפה בלי ציצית ה"ל קום ועשה ולרש"י ניחא דהא עכ"פ אית ביה ציצית לבן וקי"ל התכלת אינו מעכב את הלבן ואין איסור בהעטיפה רק שב ואל תעשה תכלת וא"ש:

נשיתי טובה וכו'. זה מרחץ וכו' אשה מקושטת וכו'. מגן אברהם סי' ר"מ כתב להקשות דכ' רמב"ם דלא ישמש ביום יציאה ממרחץ והרי מצוה לרחוץ כל גופו בע"ש ומצות עונה בשבת ע"ש שנדחק. ומ"מ נ"ל קודם שגזרו על הרחיצה בשבת משום גזירת הבלנים לא היו רוחצים בע"ש קודם עונה אלא אחר שקיים מצות עונה רחץ בשבת גופי' ובימי ירמי' נתקלקלו דורות ולא הי' יכול לרחוץ בשבת עצמו משום הבלנים שחממו בשבת ע"כ או שרחץ בע"ש וביטל מצות עונה או שקיים מצות עונה ולא רחץ כלל ע"כ אמר נשיתי טובה זה מרחץ אבל אשה מקושטת לת"ח הוה לי' ומר אמר בהיפוך:

אין מדליקין בצרי וכו' אע"ג דעטרן וצרי יוצאים מהעץ ואינם נמשכים אחר הפתילה מ"מ יהיב בהו טעמא אחרינא בעטרן מפני כבוד שבת ובצרי מפני שהוא עף או שמא יסתפק ממנו דנפ"מ לפמ"ש בש"ע דאי איכא נר א' כשר שוב מותר להדליק בשמנים הפסולים ולא חיישינן שמא יטה וקמ"ל דעטרן ונפט אין מדליקין כלל וק"ל ומיושב קצת ק' תוס':

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף