עץ יוסף על שיר השירים רבה/ה/יא/ה

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־12:29, 19 בפברואר 2021 מאת מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (יצירה אוטומטית מתוך טקסט בנחלת הכלל (ספריא) + טיפול בידי מתנדבי האוצר)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


שיר השירים רבה


מפרשי המדרש

מתנות כהונה
עץ יוסף


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "תא שמע"


דפים מקושרים

עץ יוסף על שיר השירים רבה TriangleArrow-Left.png ה TriangleArrow-Left.png יא TriangleArrow-Left.png ה

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

פתר קרא בתלמידי חכמים. וקרי להו קווצותיו תלתלים שהוא מתפאר בהם כמסלסל בקווצותיו הסדורות לו תלתלים:

שנראין כעורים. על ידי טרחם בתורה, וכל שכן על ידי הסגופים כמאמרם ז"ל (אבות פרק ו משנה ד) כך הוא דרכה של תורה פת במלח תאכל כו':

פתר קרא בפרשיות התורה. ואומר קווצותיו תלתלים שכשם שהקווצות סדורות שורות שורות כן דברי תורה סדורות פרשיות פרשיות:

אלו תלמודות של תורה. הני תיבות מיותרות, וצריך לומר במקומם אף על פי:

מלאומרם ברבים. (כגון הלכות זיבה ונגעים נדה ויולדות):

אמר הקדוש ברוך הוא. כן צריך לומר (אות אמת), וכן הוא בויקרא רבה (יט, ג):

ערבות הן עלי. שיהיו נאמרים ברבים כדי ללמד דיניהם לרבים שיזהרו בהם, ואדרבה אלו צריכין להתפרש יותר מדינים אחרים, שמפני שאין מקריהם תמיד לא בקיאי בהו אינשי כולי האי, ועוד צריכין דקדוק רב בחלופי הדמים והזמנים וכיוצא, והסכנה בטעותם מרובה דשייכי לאיסור עריות ואיסור טומאת מקדש וקדשיו (יפה תואר):

שנאמר וערבה לה' כו'. הא דהביא קרא זה לראיה ללשון עורב דהוי ערבות, הא בכמה דוכתי אשכחן לשון ערבות, יש לומר דאתא למימר דכי היכי דקרבנות חביבין לפני ה' כן חביבות הפרשיות אלו (יפה תואר):

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף