עץ יוסף על שיר השירים רבה/ה/ב/ב

עץ יוסף על שיר השירים רבה ה ב ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

פתחו לי פתח כו'. השתא מפרש קול דודי דופק פירוש על ידי נביאים שהיו בינינו, כלומר משרה שכינתו על הנביאים ומזהיר על ידיהם, פתחו לי אחותי פירוש שובו אלי ופתחו לבכם אפילו כחודה של מחט ואני אפתח לכם פתחים כו':

כי הוא אלהינו ואנחנו כו'. והיינו שאם אפילו היום לבד בקולו תשמעו (יפה מראה):

כהרף עין. דרש הרפו הרף עין:

שנתאחו לי כו'. והוא איחוי וחיבור גמור כמשל התופר שתי תפירות הוי חיבור (שבת עג, א):

שריעו. לשון ריע וחבר:

ונצטיינו. לשון ציון וסימן כמה דאת אמר (יחזקאל לט טו) ובנה אצלו ציון (אות אמת):

תמותי. בנוסח אחר אינו (אות אמת). ולי נראה שצריך לומר כדאיתא בשמות רבה פ"ב סימן ז' תמתי בסיני שנתממו כו':

שנתממו עמי בסיני כו'. כי מה שהקדימו נעשה לנשמע שלא כסדר הנאות לכאורה, הוא מפני תמימותן שהיו תמימים עם ה' שלא להרהר אחריו, אלא להאמין בו כי לא יטריחום שלא כהוגן ולכן הקדימו נעשה לנשמע (יפה תואר):

לא אני גדולה כו'. הענין הוא כי האדם נחלק לשתים, הגוף אשר בארץ, והנפש אשר בשמים ממעל, וכנגדם שני חלק התורה, תורה אשר בשמים, והמצות אשר בארץ, והאדם בקיימו התורה והמצות מחבר שמים וארץ, וזהו אמר הקדוש ברוך הוא לבני ישראל לא אני כו', והוא שדרשו תמתי מלשון תאומתי, ומפרש לא אני היינו התורה שממני [דעל שם עצם התורה אמרו חז"ל אנכי נפשי כתיבת יהבית] גדול מהמצות שממך, ולא המצות שממך גדולים מהתורה שממני (הגר"א בישעיה סימן א' [פסוק ב]):

מה התאומים כו'. זהו בתאומי צביה שכתב במגדנות אברהם וזה לשונו וחכמי הטבע אמרו כי תאומי צביה נפשותם קשורות עד כי בהעדר האחד יעדר גם השני עד כאן לשונו, וכן איתא בילקוט שיר השירים פסוק כמגדל דוד, מה תאומי צביה מת אחד מהם אין חבירו משתהא כך ואכחיד שלשת הרועים וגו':

אף שמים נטפו. וכמו שפירש התרגום שמיא אטיפו טלא, ופסוק זה מיירי במתן תורה כדמסיים הפסוק זה סיני, וגם פסוק גם עבים נטפו מים מיירי ממתן תורה כמו שפרש"י שם. וכוונת המאמר שהקדוש ברוך הוא אמר שראשי נמלא טל פירוש שראשי מלא טל מחמת שאני עומד בחוץ והטל יורד עלי, קווצותי רסיסי לילה פירוש קווצותי הם השערות שלי מלאים מן הטיפות גשמים שיורדין בלילה, ולכן פתחו לי. והענין שיש שני מיני שכר, אחד הוא שכר התורה, והשני הוא שכר המצות, ושכר התורה הוא טל כמו שנאמר (ישעיה כו יט) כי טל אורות טלך, ובעד המצות נותנין שכר בעד כל מצוה ומצוה, ולכן עשייתן דומה לטיפות גשמים, והתורה והמצות פירותיהן בעולם הזה והקרן לעולם הבא, אך אם רוב העולם אינם ראוים אינו נותן הקדוש ברוך הוא בעולם הזה כלל, כי השפע הולך כידוע, והקדוש ברוך הוא נותן להם הכל בעולם הבא ואפילו הפירות, וזה שאמר פתחו לי מעט בתשובה ותוכל לבא לארץ ישראל שראשי נמלא טל מן שכר התורה, וקווצותי רסיסי לילה שאני צריך ליתן לך שכר המצות בעולם הזה, ומה שאמר אצל המצות לילה ולא אצל התורה, הוא, כמו שכתוב (משלי ו כג) כי נר מצוה ותורה אור, והנר הוא בלילה, והאור הוא אור היום (הגר"א):

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · מעבר לתחילת הדף