משנה למלך/שבת/ה

משנה למלך ‏ שבת ה

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ו

הכורך דבר שמדליקין בו וכו'. ברייתא פ"ק דשבת כרך דבר שמדליקין בו ע"ג דבר שאין מדליקין בו אין מדליקין בו בד"א להדליק אבל להקפות מותר. וכתב ה"ה וז"ל ופירש רבינו להדליק להעבות הפתילה כדי להוסיף אורה וכ"ה בהלכות זה הלשון להקפות להקשות הפתילה וכן פירש רש"י ז"ל כדי שתהא הפתילה צפה ולא תטבע בשמן וכו'. וז"ל הטור סימן רס"ד ואם כרך דבר שמדליקין בו על דבר שאין מדליקין בו אם כיון להדליק אסור להקפות שרי ופירש"י ז"ל שלא כרכו סביביו אלא נתן דבר פסול תחת הפתילה שתהא צפה שלא תטבע בשמן ורב אלפס פירש אפילו כרכו סביבה שרי וכן פירש הרא"ש ומטעם זה מותר לתת גמי בפתילה כדי שתהא זקופה ע"כ. וכתב מרן הב"י דהטור מפרש דברי רש"י כמו ה"ה ודלא כהרא"ש. ותמהני מגדולת חכמתו שהרי לפי דבריו אין חילוק בין רש"י והרי"ף אלא היכא שכיון להעבות הפתילה ולהרבות אורה דלרש"י אסור ולהרי"ף שרי אבל היכא שכיון להקשות הפתילה כדי שתהא עומדת שלא תשתלשל למטה אף רש"י יודה דשרי. ומדברי הטור שכתב פירש"י שלא כרך סביבו והרי"ף פירש אפילו כרך סביבו שרי משמע דס"ל דלרש"י כל היכא דכרך סביבו אסור אפילו שכיון להקשות הפתילה דאי לא תימא הכי אלא דאף לרש"י היכא דכיון להקשות שרי ולא פליגי אלא בכיון להרבות אורה. לא הו"ל להטור לתלות מחלוקתם בכרך או לא כרך אלא בכיון להקשות הפתילה או להרבות אורה. וממ"ש גם כן בסוף דבריו ומטעם זה מותר לתת גמי בפתילה כדי שתהא זקופה מוכח נמי שהבין בדברי רש"י דכל היכא שכרך סביבו אף שכיון להקשות אסור ומשום הכי כתב דזה הדין נפיק מתוך פירוש הרי"ף ולא מדברי רש"י. ואם כדברי מרן אף רש"י מודה בדין זה דמותר לתת גמי כדי שתהא זקופה וצ"ע:

ט

חלב שהתיכו וכו'. בפ' ב"מ (דף כ"א) א"ר ברונא אמר רב חלב מהותך וקרבי דגים שנימוחו אדם נותן לתוכו שמן כל שהוא ומדליק. ואהא דתנן התם (דף כ"ד:) וחכמים מתירים בכל השמנים בשמן שומשמין בשמן אגוזים בשמן צנונות בשמן דגים, פירש"י שמן דגים מקרבי דגים שנימוחו. וכתב מרן הב"י סימן רס"ד וז"ל. ורש"י פירש בשמן דגים מקרבי דגים שנימוחו ודייק למיכתב מקרבי כלומר שמהקרבים שנימוחו מסננין אותו ומוציאין הצלול וזהו שמן צלול דשריא מתני' אבל כל שלא הוציאו הצלול היינו קרבי דגים דרב ברונא, ע"כ. ותמיהא לי מלתא מהא דפריך בגמ' (דף כ"ו) סומכוס היינו ת"ק ותירצו איכא בינייהו דרב ברונא ולא מסיימי ופירש"י איכא בינייהו דרב ברונא דאמר צריך לתת לתוכו שמן כל שהוא א"נ דאכשר חלב מהותך בתערובת שמן כל שהוא ואחד מהנך תנאי סבר לדרב ברונא דחלב ניתר בתערובת אבל שמן דגים אפילו בעיניה וחד סבר שמן דגים ע"י תערובת אבל חלב כלל כלל לא. משמע דבמאי דהצריך רב ברונא תערובת שמן בקרבי דגים פליגי ת"ק וסומכוס. ואם כדברי מרן ז"ל דשמן דגים לאו היינו קרבי דגים דרב ברונא לא פליגי בקרבי דגים דרב ברונא וליכא למימר דס"ל דיש חילוק בין שמן דגים דמתני' לשמן דגים דברייתא דשמן דגים דמתני' הוא שמהקרבים שנימוחו מסננין אותו ומוציאין הצלול ושמן דגים דברייתא הוא קרבי דגים דרב ברונא. דמאי דוחקיה דרש"י לומר דשמן דגים הוא קרבי דגים. וא"כ תרווייהו לא סברי בכולה מלתא כרב ברונא לימא דשמן דגים דברייתא הוי כמו דמתני' ולא פליגי אלא בחלב מהותך כההיא דלעיל (דף כ"ד) אלא ע"כ אית לן למימר דרש"י ס"ל דקרבי דגים ושמן דגים כולה חדא מלתא ומש"ה לא ס"ל לחד מינייהו בכולה מלתא כרב ברונא דאי מה שאסרו בחלב מהותך הוא אפילו על ידי תערובת הא לא ס"ל כרב ברונא שהתיר ע"י תערובת. ואי מה שאסרו חלב מהותך הוא בעיניה אבל ע"י תערובת שרי כרב ברונא א"כ כשהתירו שמן דגים הוא אפילו בעיניה והא לא אתי כרב ברונא דהוא לא התיר אלא ע"י תערובת, ודוק:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

מעבר לתחילת הדף