רש"י/כתובות/סא/ב
|
< עמוד קודם · עמוד הבא >
צור דיון על דף זה מפרשי הדף תוספות רשב"א ריטב"א מהרש"ל מהר"ם חי' הלכות מהרש"א מהר"ם שיף פני יהושע הפלאה חתם סופר רש"ש |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
דחוור אפיה. פניו זועפים שנתאוה למאכל
א"ל. אטורנגא לרב אשי
אפסדתא לסעודתא. לא יאכל המלך מעתה
אמרו לו. שוטרי המלך אמאי תעביד הכי
אמר להו. רב אשי
דעביד הכי פסיל למיכל למלכא. העושה מאכל כזה אין ראוי שיאכל המלך מאכל מידו
דבר אחר חזאי ביה. בשר של חזיר מצורע ובלשון לעז קורין לו שורשמי"ן
שקל אצבעתיה. רב אשי שקל אצבעתיה דקפילא
אנח עליה. על אחת החתיכות
אנחיריה. לא גרסי'
הכא מי בדקיתו. כלומר בדקתם את חתיכה הזו
בדקו אשכחו. נס נעשה לו
דפרחה עילויה. דמר זוטרא
פלי. מבקע והרבה יש לו דומים במסכת נדה (דף כא:) דפלי פלויי
מיא דצערי. רוק שגדל בתוך הפה מחמת קיוהא דבר הנאכל בפניו ואינו אוכל ממנו
עד דזג. נפחו פניה וכריסה ונעשו כזכוכית שכן דרכי הנפוחים
תוף שדאי. רקקי והשליכי
לעמוד. לשרת
בהמתו. סוס וחמור שהן מזויינין וצוהלים לרביעה אבל בקר אינו להוט אחר רביעת אשה ואין יצרו ניכר כל כך לפיכך אין אשה נסתית לו ואני שמעתי בקרו נקבות בהמתו זכרים
משרבט. פושטן כמין שרביט עד שנעשין גדולות ובלשונינו נקרא אשא"ש ע"י שהיא צריכה לשרות החוט תמיד ברוק
שפוד שפחות וגומות. סימני הלכות הן שפוד במסכת ביצה שפחות כאן גומות במסכת נדה בלורית במסכת עבודה זרה אפר מקלה במסכת מכות גבינה במסכת עבודה זרה תלת מנייהו מתני' שפחות ובלורי' וגבינה ותלת מנייהו שמעתת' ופרשינהו רב מלכיו ורב מלכיא
רב פפא. אסימנא דרב מלכיו פליג דקאמר שפחות רב מלכיו ליתא דכל מתני' ומתניתא דהכא רב מלכיא פרשינהו אבל שמעתתא דאמר ברב מלכיו מודינא לך
וסימניך. שלא תחליף בגירסא
מתניתא מלכתא. לגבי שמעתא הויא מתניתא מלכתא דהא מינה מותבינן תיובתא לשמעתא וסימניך מלכיא לשון נקבה אבל מלכיו לשון זכר
היינו ת"ק. רבי אליעזר מה לי לידי שעמום מה לי לידי זימה
דמיטללא בגורייתא קיטנייתא ונדרשיר. משחקת בכלבים דקים ושחוק שקורין אישקקי"ש לידי זימה איכא לידי שיעמום ליכא דאין שיעמום אלא ביושב ותוהא ובטל לגמרי
מתני' המדיר את אשתו. כגון דאמר יאסר הנאת תשמישך עלי אבל הנאת תשמישי עליך לא מיתסרא דהא משועבד לה דכתיב ועונתה לא יגרע והכי מוקמינן בנדרים בפרק ואלו נדרים (דף פא:)
ב"ש אומרים שתי שבתות. אם הדירה ב' שבתות תמתין ואם יותר יוציא ויתן כתובה
הטיילין. מפרש בגמרא
החמרים. שיוצאין לכפרים להביא תבואה למכור בשוק
הגמלין. סוחרי חבילות ומביאין על הגמלים ממקום רחוק
הספנים. פורשין לים הגדול לקצווי ארץ
גמ' מיולדת נקבה. ששוהא שבועיים מתשמיש
נגמרו מיולדת נקבה. כיון דאשכחן אורח ארעא לשהות כל כך אין לנו לכופו להוציא
ה"ג. אי מיולדת גמרי הכי נמי
מידי דשכיח. כעס שכועס על אשתו ומדירה
ממידי דשכיח. נדות לאפוקי לידה דלא שכיח כולי האי
מידי דהוא גרים לה. נדר האיש גורם לה לשהות וכן לידה על ידו באה לה לאפוקי נדה דממילא ויש לנו ללמוד מן הדומה [אפילו לא שכיח כולי האי]
אפי' בסתם נמי ימתין. לב"ש שתי שבתות ולב"ה שבת אחת
שמא. בתוך הזמן ילמוד למצוא פתח חרטה לומר אדעתא דהכי לא נדרי ויתיר לו חכם נדרו
מליהנות לו עד ל' יום. קונם את נהנית לי עד ל' יום ולא הדירה מהנאת תשמיש דהא לא חייל משום דמשועבד לה וגבי מזונות נמי מוקמינן ליה לקמן (ד' ע:) באומר לה צאי מעשה ידיך למזונותיך ופרנס משום דלא ספקא ואית דמוקמא כגון שהוא מן הגמלי' או מן הספנים שאין לכופו בשביל תשמיש ולאו מילתא היא דהא מוקמא לקמן אכולהו קתני מתני' לענין מדיר שבוע אחת
יעמיד פרנס. שיזון אותה והתם פריך ואטו פרנס לאו שליחותיה עביד
תשמיש לא אפשר בפרנס
ואי אתמר בהא. מליהנות לו
בהא אמר שמואל. משום דאפשר בפרנס
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |