שו"ת רדב"ז/ז/נ

שו"ת רדב"ז ‏ ז נ

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

שו"ת   חלק ז - סימן נ   רדב"ז

שאלת ממני אודיעך דעתי על ראובן שקדש אשה בראשיד ובאו לפני ואמרה האשה שאנוסה היתה כי מעולם לא נתרצית בקדושין וחקרתי את העדים ואמר האחד שתפס את ידה בחזקה והניח לה מעות בתוך ידה וסגר הוא את ידה והוא תופס אותה והיא לא היתה רוצה ובין כך ובין כך יצא העד ויעד העד השני שקדשה קדושין גמורים מדעתה טען ראובן שכבר נתקבלה העדות בראשיד והיא מקודשת גמורה וכיון שהגיד שוב אינו חוזר ומגיד ושלחנו להביא טופס העדות וזה תשובת החכם אשר בראשיד לא כתבתי לפני העדות יען כלם הודו בענין האיש והאשה והעדים ומה שאני זוכר כי אז שאלתי את פי העדים איך היה ענין הקידושין ושנים אמרו דבר אחד וענינו שנתקדשה קידושין גמורין ואפשר שעתה שכחו העדים הענין והנה הכרחנו את האיש והאשה בנדוי על אשר עשו את את הדבר הרע הזה לקדש בלתי רשות הקהל גם פרע האיש לעניים קנס כ' פרחים זהב והעדים יען כי אמרו כי לא ידעו ההסכמה כי הם מארץ נכריה פרעו לעניים פרח זהב בלבד עכ"ל וחתום עלה החכם ובעל תורה אחד ורצית לדעת מה היתה ההסכמה בענין זה:

תשובה האשה מקודשת קדושין גמורים שהרי הוחזקה מקודשת בראשיד. ותו דסתמא העידו שנתקדשה אשר כתבו ששמעו מפי העדים. ותו שאם לא היתה מקודשת גמורה לא היו מענישים אותם. ותו שהעד הב' מסייע לחזקה. ותו דסתמא קבלו עדותם במעמד הקהל או לפחות ג' שהם ד"ד וכיון שהגיד שוב אינו חוזר ומגיד הילכך מכל הני טעמי האשה מקודשת קדושי ודאי. הנלע"ד כתבתי דוד זמרא.

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף