שו"ת מבי"ט/ג/כז
|
< הקודם · הבא > |
שאלה ראובן מכר ביתו לשמעון ואח"כ עשה לו שמעון הטבה שכל זמן שיבא לו מעותיו יחזור וימכרנה לו ואח"כ חזר ראובן ומכר הבית הנז' ללוי ואחר שמכרה לשמעון שכרה ממנו לסך ידוע כל חדש או שנה וכן שכר הבית מלוי אח"כ נודע לשמעון כי מכרה ושכר ללוי וכן נודע ללוי שמכרה ושכרה לשמעון ובאים שניהם לתבוע שכירות מראובן ילמדנו רבי' למי יתן:
תשובה מה שמכר ללוי אחר שמכר ושכר משמעון אין המכיר' כלום ולא קנה לוי וכמו שכתב הרמב"ם ז"ל פרק תשיעי מהלכות גזלה וז"ל המוכר שדה שאינו שלו אין ממכרו ממכר וכו' ע"כ וכיון שמכר זה קודם לשמעון הרי הבית אינה שלו ואין ממכרו ממכר וחייב לתת השכירו' לשמעון ונקרא גזלן על שמכר מה שמכר קודם לאחר וכמו שכתב הרמב"ם ז"ל אח"כ חזר הגזלן אחר שמכר ולקחה מבעליה ונתקיימה ביד הלוקח מן הגזלן וכו' הרי שקראו גזלן מפני שמכר מה שמכר כבר והריב"ש ז"ל תשובת תקט"ו כתב היורד לכרם חבירו שלא ברשות לעבדה כדי שלא תאבד ולא תשם אינו נקרא גזלן דמחזיק בקרקע חברו ואומר שהיא שלו ותולש ואוכל הוא שנקרא גזלן וכו' ע"כ וזה שמוכר וחזר ומכר לאחר הרי החזיק בבית שאמר שהיא שלו ומכרה וחזר ולקח דמי הבית שהו' יותר גזלנו' מתולש ואוכל שנקרא גזלן כיון שיודע שאינה שלו ומכר' אבל אם ירשה ומכרה ונמצא שהיתה גזולה ביד אביו או ביד מורישו והוא לא ידע לא יקרא גזלן:
וגם בנדון דידן שעשה לו שמעון הקונה הטבה להחזירה לו כשירצה לחזור ולקנותה ממנו כל שלא יקרא גזלן אם היתה שוה הבית כדי מה שמכרה לשמעון וללוי כי מסתמא כשקונה א' ודעתו לעשות הטבה למכור אינו נותן אלא פחות משוויה וזה שמכר סמך במכירתו ללוי על כי היתה שוה הבית כדי מה שמכרה לשניהם ולא היתה דעתו לגזול וכמו שכתב הרמב"ם ז"ל שאם חזר הגזלן ולקחה מבעליה נתקיימה ביד הלוקח שמפני זה טרח הגזלן עד שקנאה כדי לעמוד בנאמנותו ואעפ"י שטרח לקנות קראו גזלן שאח"כ נמלך לחזור לקנות לעמוד בנאמנות אבל בנדון דידן שנעשה לו הטבה במכר ראשון כשמכר שנית אח"כ על דעת לחזור לקנותה ולהעמידה ביד הקונה השני היה ולא יקרא גזלן אפי' בשעת שמכר בפרט אם שוה הבית כדי סך שתי המכירות נראה שלא היה בדעתו לגזול:
ולענין השכירות כיון שהמכיר' השניה אינה כלום אינו חייב אלא קרן לבד שהרי הוא פרע שכירות לשמעון הקונה האחר שהבית היא שלו כי מה שכתב הרמב"ם ז"ל שם גזל שדה ומכרה והשביח' הלוקח אם השבח יתר על ההוצאה נוטל ההוצאה מבעל השדה וכו' והקרן נוטל עם שאר השבח מן הגזלן היינו מפני שהשביח גוף השדה מחמת הוצאתו אבל בנדון דידן לא השביח הבית שום דבר על ידי הוצאה והשכירות שהוא השבח של הבית לא בא מחמת הוצאה והלוקח לא דר בבית שהוא באכילת פירות השדה אלא מי שמכר הבית הוא שאוכל הפירות שהו' השכירו' שנתחייב קודם לפרוע ללוקח הא' ואם יפרע ג"כ שכירות לשני נראה רבית כיון שהמקח אינה כלום שכבר מכר לראשון אבל אם זה השני היה דר בבית חשוב כאוכל פירות השדה והיה משלם השכירות ללוקח ראשון ואח"כ היה גובה מן המוכר דכיון שדר בבית דהיינו אכילת פירות קודם שנודע שהית' מכורה לאחר בהיתר אכלם וכיון שלקחם ממנו הלוקח הראשון יכול הוא לקחתם מן המוכר ואפי' למה שכתב הרמב"ם ז"ל שאעפ"י שאכל הלוקח הפירות נוטל הנגזל ממנו אבל לפירוש רש"י ז"ל על מה שאמרו בפרק הניזקין לאכילת פירות ושפירש שזרעה הלוקח וצמחה ועשתה פירות ובא הנגזל וגבאה עם פירותיה מן הלוקח ע"כ משמע שאם כבר אכל הפירות כמו זה שדר כבר בבית שאינו משלם השכירו' לנגזל ולא יצטרך שיגבם אח"כ מן הגזלן וכן נראה מההיא דשנים אוחזין כגון שגזל שדה כו' כמו שכתב מ"מ פרק ט' מהלכו' גזלה ואעפ"י שהביאוה התוספות שאפי' שאכל הפירות ישלם ממה שכתוב השב לה את כל תבואת השדה מיום עזבה את השדה ועד עתה לפירוש רש"י הוי דינא דמלכותא ואפילו לדעת התוספות שמשלם הפירות שאכל היינו כשירד לה בתורת גזלנו' מההיא דפ' חזקת הדר ארעא והדר' פירי כשמחזיקין אותו שאכלו בגזל ובנדון דידן אם היה דר בה בהיתר אכלה שלא הכיר בה כשקנאה שקנאה אחר קודם שאם הכיר בה אפילו להרמב"ם ז"ל יש חילוק בין הכיר או לאו שכשהכיר שאינו גובה מן הגזלן אלא הקרן בלבד אעפ"י שפרע לנגזל הפירות שאכל וכשלא דר בה זה שקנה אחר כך אלא המוכר כמו שכתו' בשאלה לא יוכל הקונה השני להוציא ממנו שכירו' כיון שפורע לקונה הראשון דאע"ג דבשבחא דאתי ממילא כגון דיקלא ואלי' או העלה שרטון כתבו המפרשי' שמשלם הגזלן השבח היינו משום שהוא או אריסו עובדי' השדה ומוחזקים בו ושבחא דממילא ממילא זוכה בה אבל בנדון דידן אעפ"י שקנה והחזיק הבית מן המוכר שנק' גזלן שמכר לו מה שמכר כבר לראשון אפ"ה כיון שנשאר זה המוכר בבית מכח הקונה הראשון שהשכירה לו אין זה הקונה השני זוכה בשכירות הבית שהשכירה גם הוא למוכר כי הוא דר בה על שכירות הראשון והשכירות השני אינו חל כיון שמכירות הראשון היא קיימת עוד אני אומר כי מה שזוכה בשבח דממילא היינו שבח הנראה בקרקע כמו דיקלא ואלים שנראת אלימותו בקרקע וכן העלה שרטון השבח נרא' בקרקע מה שאין כן בשבח השכירות שאין השבח שהם מעות השכירות נראה בבית:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |