שדה יצחק/מכות/ז/א
במשנה. סנהדרין נוהגת בארץ ובחוצה לארץ. נ"ב פי' בזמן שנוהגת בארץ נוהגת גם בחוצה לארץ.
סנהדרין ההורגת אחד בשבוע. נ"ב אחד לשבע שנים. רבינו עובדיה ז"ל.
ר"א בן עזריה אומר אחד לשבעים שנה. הא דנקט אחד לשבעים שנה אפשר מפני שהוא עצמו אמר הרי אני כבן שבעים שנה ולא זכיתי שתאמר יציאת מצרים בלילות עד שדרשה בן זומא וכו' דמזה נראה דבאורך זמן של שבעים שנה זכה לשמוע דבר שלא שמעו מעולם ולכן אמר שצריך שיהיו מתונים בדין שבעים שנה אולי ימצאו לו טענה לזכות.
ופלוני ופלוני עדיו. נ"ב דדילמא יש להזימם או להכחישם. תי"ט ז"ל. וזה לשון הרמב"ם ז"ל בד"א ברוצח אבל שאר חייבי מיתות עד שיבואו עדיו הראשונים ויעידו שנגמר דינו ויהרגוהו בידם עכ"ל.
לא קשיא וכו' דתניא וכו'. מחוצה לארץ לארץ סותרין את דינו מפני זכותה של ארץ ישראל ובהא איירי רישא דמתני' והכי קאמר מי שנגמר דינו בחוצה לארץ וברח לארץ ובא לפני אותו ב"ד עצמן שנגמר דינו בפניהם בחוצה לארץ והם עתה לארץ אין סותרין את דינו הא לפני ב"ד אחר סותרין ודוק.
ברש"י בד"ה אלו היינו בימים שסנהדרין דנו דיני נפשות. עכ"ל. ר"ל דהיו בימי הסנהדרין אבל לא בימים שסנהדרין דנו דיני נפשות.