רש"ש/כתובות/נח/ב

רש"ש כתובות נח ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

גמרא רו"ש דאמרי תרוייהו מותר לאחר מיתה קדוש. לענ"ד נראה דר"ל מותר דקתני פירושו לאחר מיתה דהיינו מה שניתותר במיתתה כמו והניחו יתרם לעולליהם (תהלים יז) ע"ש פרש"י. הן ממעשה ידיה עצמן והן ממותר מעשה ידיה והר"ן הבין מלת מותר שבדבריהם כפשטיה דהיינו המותר על מעשה ידיה קדוש לאחר מיתה ונדחק ליישב דמאי איריא המותר דאפי' מעשה ידיה עצמן תיקדש לאחר מיתה לר"מ:

רש"י (במשנה) ד"ה המותר. ולא הקדיש מעשה ידיה עצמן. ל"י כוונתו בזה. דא"ל דס"ל דאם הקדיש מעשה ידיה בכלל מיגו דלא חייל על עיקר מע"י לא חל נמי על המותר כמו בקדושין (נא) באומר לה' נשים כולכן מקודשות לי והיו בהן ב' אחיות דאף הנכריות אינן מקודשות וע"ש ברא"ש וכמש"כ שם בס"ד. דהא לקמן אר"ע יפר שמא תעדיף עליו יתר מן הראוי לו. ודברי התוי"ט בזה דחוקים:

רש"י ד"ה סיפא איצטריך ליה. דלא שייך אמזונות ואע"ג דא"נ. ואיכא למ"ד כו'. כ"נ דצ"ל בו'. וכוונתו לפלוגתת רב ושמואל וראב"א לקמן בפירושא דהמותר ובמש"כ שם דה"ה דמצי לאוקמי כו':

תד"ה לאחר. והא לאחר שאתגייר כו'. מש"כ מהרש"ל דל"ד מאתגייר פריך כו' אלא מאשתחרר קפריך. הוא דוחק שהרי גם בתירוצם כתבו אלא שמחוסר גירות. ובדבריהם ביבמות (צג ב) מוכח טפי דבדוקא נקטי ע"ש. ומש"כ דהא בידו הוא כל שעה. אישתמיטתיה במחכתה"ג הגמרא דקדושין (סב ע"א) דגר מקרי נמי לאו בידו ע"ש:

בסה"ד ומיהו ק"ק כו' לאחר מיתה אע"ג דלא עביד דאתי. עמש"כ בב"ב (עט ב) בתד"ה אימור:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף