ר"י מיגאש/שבועות/כג/ב
|
< הקודם · הבא > |
שבועה שלא אשתה ושתה משקין הרבה כו' בשלמא התם אמרת מיתר פת והוה ליה לחלק אלא הכא מאי מייתר ודילמא למיפטר נפשיה ממשקין אחרינתא הוא דקאמר יין ושמן ודבש ואוקימנא כגון דקיימי לפניו דהוה ליה למימר שבועה שלא אשתה אלו ומינייהו יין ושמן ודבש למה לי שמע מינה לחלק תנן התם בפרק שבועות הפקדון בהאי מסכתא (דף ל"ו ע"ב) תן לי חטים ושעורים וכוסמין שיש לי בידך שבועה שאין לך בידי אינו חייב אלא אחת שבועה שאין לך בידי חטים ושעורים וכוסמין חייב על כל אחת ואחת פי' שכיון שפרט אותן נמצאת שבועה על כל אחד ואחד מהן בפני עצמה ואמר רבי יוחנן פרוטה מכולן מצטרפת פי' שאף על פי שפרט אותן ונעשה כל אחד מהן שבועה בפני עצמה אפי' הכי מכי אמר מעיקרא שבועה שאין לך בידי אכלהו הרי נכללו כולן בשבועה אחת והויין להו אחת שאילו אמר שבועה שאין לך בידי חטים שבועה שאין לך בידי שעורי' שבועה שאין לך בידי כוסמין בודאי שכל אחד מהן שבוע' בפני עצמה היא ואין אחד מהן מצטרף לחבירו אבל עכשיו שאמר שבועה שאין לך בידי חטים ושעורים וכוסמין נמצא שזה שאמר מעיקרא שבועה שאין לך בידי אכלהו קאי והויין להו כולהו מוכללין בשבועה אחת וכיון שכן פרוטה מכולן מצטרפת דהא כולהו שבועה אחת היא ואהני האי פרטה דפריט להו בתר הכי וקאמר חטים ושעורים וכוסמין כי היכי דאי איכא בהדי' פרוטה מהאי ופרוטה מהאי דליחייב על כל חדא מינייהו.
פליגי רב אחא ורבינא חד אמר כי מיחייב אכל חדא מינייהו אפרטא הוא דמחייב אבל אההוא כלל קמא דכללינהו לכולהו בשבועה אחת לא מיחייב דכי כללינהו לענין צרופי בלחוד הוא דכללינהו ולא לאחיובי עליה באנפי נפשיה בר מחיובא דפרטא וחד אמר כי אכיל שיעור מכל חד מינייהו מיחייב חדא אכל חד מינייהו דהא פרטינהו ומחייב נמי חד אכולהו משום כללא קמא דכללינהו כולהו בהדדי ועבדינהו שבועה אחת דהויין להו ארבעה חיובי אכולהו חד אכללא ותלתא דפרטא הכא לענין שבועה שלא אוכל פת חטין פת שעורים פת כוסמין דקתני במתני' דחייב על כל אחד ואחד מאי מי אמרינן דמדלא אמר שבועה שלא אוכל פת חטים שבועה שלא אוכל פת שעורים שבועה שלא אוכל פת כוסמין וקאמר שבועה שלא אוכל אכולהו הרי כללינהו כולהו בשבועה אחת ולהכי הוא דאיכוון למיכללינהו בשבועה אחת כי היכי דכי אכיל פחות מכשיעור מכל חד מינייהו מצטרפי כולהו לכשיעור דהא כללינהו כולהו בשבועה אחת והוין להו בחד שבועה הילכך מהני האי כלל' קמא דכי אכיל פחות מכשיעור מכל חד מינייהו מצטרפי אהדדי ומחייב ומהני האי פרטא דפריט להו בתר הכי דכי אכיל כשיעור מכל חד מינייהו מיחייב אכלהו או דילמא לא ומהדרינן הכי השתא בשלמא התם לענין שבועת הפקדון מחייב אכללא ומחייב אפרטא ומסקינן עלה דמעיקרא כלליננו כולהו בחד שבועה ובתר הכי פרטינהו לכל חד וחד מינייהו בשבועה באנפי נפשיה דהא אשתבע והדר אשתבע מיחייב תרתי כדקתני במתני' בהדיא השביע עליו ארבעה וחמשה פעמים והודה חייב על כל אחת ואחת אמר רבי שמעון מה טעם מפני שהוא יכול לחזור ולהודות אלא הכא לענין שבועה שלא אוכל אי ס"ד דכללינהו כוליה מעיקרא בחד שבועה כי הדר פרטינהו בתר הכי אמאי חיילא עליה ההיא שבועה דפרטא כלל והא מושבע ועומד מהר סיני הוא עליה דמעיקר' הוא דכללינהו כלהו בשבועה אחת אלא ודאי מדחזינן דמחייב אכל חד מינייהו דאלמא ההיא שבועה דפרטא חיילא עלייהו מכלל דהאי דקאמר מעיקרא אכלהו שבועה שלא אוכל לאו למכללינהו לכולהו בחדא שבועה קא מכוון כי היכי דלצטרפי אהדדי אלא אשבועה דפרטא הוא דאיכוון אבל אכללא לא איכוון:
מתני' שבועה שלא אוכל ואכל אוכלין שאינן ראוין לאכילה ושתה משקין שאינן ראוין לשתיה פטור דייקינן בגמרא הא גופא קשיא אמרת אכל אוכלין שאינן ראוין לאכילה פטור אלמא אוכלין שאינן ראוין לאכילה לאו אכילה הוא והדר תני שבועה שלא אוכל ואכל נבלות וטרפות שקצים ורמשים חייב אלמא אוכלין שאינן ראוין לאכילה אכילה היא ומהדרינן הא לא קשיא רישא בסתם סיפא במפרש ואומר שבועה שלא אוכל נבלו' וטרפו' שקצים ורמשים:
ואקשינן מפרש נמי מושבע מהר סיני הוא והיכי חיילא שבועה עליה ופרקינן רב ושמואל דאמרי תרוייהו בכולל דברים המותרים עם דברים האסורים דמיגו דחיילא שבועה אמותרים חיילא נמי אדברים האסורים. ריש לקיש אמר אי אתה מוצא אלא במפרש חצי שיעור שאינו מושבע עליו מהר סיני ואליבא דרבנן דאמרי שאם לא פירש חצי שיעור אינו אסור אלא בכשיעור או בסתם ואליבא דר"ע דאמר שמי שנשבע סתם דעתו אפי' על חצי שיעור:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |