ספר האגור/שנט
|
< הקודם · הבא > |
(שנט) כתב בהלכות גדולו' דקבלו' שבת תלוי בהדלקת הנר כיון שהדליק הנר חל עליו שבת. והתוספות כתבו שאין הדבר תלוי בזה ואפי' אחרי שהדליק לא חל עליו שבת אלא תלוי בתפל' של ערבית וכן כתבו הגאוני' שאין אסו' במלאכה עד שיתפלל ערבי' וכן כתב הר"ר שמשון והנני מוסיף על דבריהם שאם קבל עליו לשבות אסור לעשות מלאכה אך אם טעה שהיה סבור שהחשיך ולא החשיך מותר. וכן מצאתי בשם ה"ר אביגדור שאם הדליק בכונה שלא לעשות מלאכה אבל אם קבל בטעו' מותר וכן פסק ר"ח. ורבינו ישעיה ורבינו נסים ובעל המאור כתבו אפילו צבור מותרים בעשיית מלאכה אם קבלו שבת המעות. ומצאתי בתשובת הגאונים פעם אחת היה מעונן וסבורים שהחשיך והדליקו את הנרות ולא הספיקו להתפלל מנחה עד שנשבה רוב ונתפזרו העננים וזרחה השמ' ולא התפללו ערבית והיה שהות ביום והתחילו לכבות ושאלו לחכמי ישראל ואמרו שאותם שהדליקו את הנרות אסורים להדליק ולעשות מלאכ'. אבל שאר אנשי הבית מותרין להדליק נר אחר אבל אותו הנר שהדליק לשם שבת אסור ליגע בו ולהוסיף בו שמן ואפי' אם כבה אסו' לטלטלה עד מוצאי שב' ובמסכת ברכו' מביא מעשה אח' כזה ומפירש"י משמע שצבור שהתפללו בטעו' אסורין בעשיית מלאכה שבה"ל:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |