ברכת רצ"ה/כה: הבדלים בין גרסאות בדף

אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
 
שורה 2: שורה 2:
{{מרכז|'''סימן כה'''}}
{{מרכז|'''סימן כה'''}}


::לכבוד הרב וכו' מו"ה '''זאב וואלף הערצאג''' נ"י דומ"ץ בק' '''אולניאב'''{{הערה|ראו לעיל [[ברכת רצ"ה/לא|תשובה ל"א]].}} שלום כנהוג:
::לכבוד הרב וכו' מו"ה '''זאב וואלף הערצאג''' נ"י דומ"ץ בק' '''אולניאב'''{{הערה|ראו להלן [[ברכת רצ"ה/לא|תשובה ל"א]]}} שלום כנהוג:


'''{{עוגן1|זה}}''' ימי מספר הגיעני מכתב כ"ת עם דברי שאלתו {{עוגן|לא:}}{{עוגן|לא־ג}}שאלת חכם וזה תוארה שהיה בכלוב חמשה אווזות ובלילה נשמע קול צוחה ובבקר נמצא אווזא אחת מתה והיינו שהי' צוארה תחוב מחוץ לכלוב ועור הצואר נקרע ונחסר ממנו. ונפשו איפוא בשאלתו ע"ד הארבעה אווזות הנותרות ורצונו לדעת חוות דעתי בזה ואבא היום להשיבהו כיד ה' הטובה עלי:
'''{{עוגן1|זה}}''' ימי מספר הגיעני מכתב כ"ת עם דברי שאלתו {{עוגן|לא:}}{{עוגן|לא־ג}}שאלת חכם וזה תוארה שהיה בכלוב חמשה אווזות ובלילה נשמע קול צוחה ובבקר נמצא אווזא אחת מתה והיינו שהי' צוארה תחוב מחוץ לכלוב ועור הצואר נקרע ונחסר ממנו. ונפשו איפוא בשאלתו ע"ד הארבעה אווזות הנותרות ורצונו לדעת חוות דעתי בזה ואבא היום להשיבהו כיד ה' הטובה עלי:
שורה 28: שורה 28:
והנה כפי אשר נראה מלשון השאלה אכל הדורס מהאווזא הנמצאה מתה ואם כן הוא יש לדון להתיר לפ"מ דאיתא בב"ק דף ט"ז דארי דורס ואוכל מחיים הוי אורחא וטורף ל"ה אורחא וזאב טורף ועיין ברא"ש ז"ל שם שכתב דברדלס ושאר החיות הם כזאב דאורחא בטרפה דדוקא ארי {{עוגן|לב־ד}}שהוא מלך לא יחת מפני כל ואוכל מחיים אבל כל שאר החיות מפני מורך לבם אינם אוכלים כשעוד הנדרס מתנענע עיי"ש וא"כ בנ"ד שהי' הדורס טהור ברדלס אחרי שאכל ממנו יש הוכחה שמת ת"י ול"ח לאחרות דנח רוגזו אולם אחרי שהתבוננתי ראיתי דדברי הרא"ש ז"ל הנ"ל לאו ד"ה הוא ועיין פירש"י ז"ל ב"ק שם אהא דקאמר הש"ס אהך דחיה שנכנסה לחצר הניזק וטרפה ואכלה דלצדדים קתני עייש"ה דנראה מדבריו ז"ל דרק ארי אינו דרכו לטרוף ולאכול אבל שאר החיות אורחייהו בין בטריפה בין בדריסה דחיה סתמא קתני בין ארי בין שאר חיות ועיין תוס' שם ד"ה והתניא כו' ובכולם קתני דדרסה ואכלה הוי אורחא. ועיין תוס' חולין דף ס"א דהדורס דקתני בסימני עופות טמאים שהיינו דדורס ואוכל מחיים מדבריהם מבואר דלאו דוקא ארי עייש"ה. עכ"ז בכה"ג נראה דיש לסמוך ע"ד הרא"ש ז"ל הנ"ל להתיר המכירה לעכו"ם עכ"פ והנלפע"ד כתבתי:
והנה כפי אשר נראה מלשון השאלה אכל הדורס מהאווזא הנמצאה מתה ואם כן הוא יש לדון להתיר לפ"מ דאיתא בב"ק דף ט"ז דארי דורס ואוכל מחיים הוי אורחא וטורף ל"ה אורחא וזאב טורף ועיין ברא"ש ז"ל שם שכתב דברדלס ושאר החיות הם כזאב דאורחא בטרפה דדוקא ארי {{עוגן|לב־ד}}שהוא מלך לא יחת מפני כל ואוכל מחיים אבל כל שאר החיות מפני מורך לבם אינם אוכלים כשעוד הנדרס מתנענע עיי"ש וא"כ בנ"ד שהי' הדורס טהור ברדלס אחרי שאכל ממנו יש הוכחה שמת ת"י ול"ח לאחרות דנח רוגזו אולם אחרי שהתבוננתי ראיתי דדברי הרא"ש ז"ל הנ"ל לאו ד"ה הוא ועיין פירש"י ז"ל ב"ק שם אהא דקאמר הש"ס אהך דחיה שנכנסה לחצר הניזק וטרפה ואכלה דלצדדים קתני עייש"ה דנראה מדבריו ז"ל דרק ארי אינו דרכו לטרוף ולאכול אבל שאר החיות אורחייהו בין בטריפה בין בדריסה דחיה סתמא קתני בין ארי בין שאר חיות ועיין תוס' שם ד"ה והתניא כו' ובכולם קתני דדרסה ואכלה הוי אורחא. ועיין תוס' חולין דף ס"א דהדורס דקתני בסימני עופות טמאים שהיינו דדורס ואוכל מחיים מדבריהם מבואר דלאו דוקא ארי עייש"ה. עכ"ז בכה"ג נראה דיש לסמוך ע"ד הרא"ש ז"ל הנ"ל להתיר המכירה לעכו"ם עכ"פ והנלפע"ד כתבתי:


<noinclude>{{דיקטה}}
<noinclude>{{שולי הגליון}}
{{דיקטה}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>