4,092
עריכות
הרחב דבר סיום במדבר
מ (סדר בשורות, תגים, רווחים, תבניות וכו' (בוט)) |
(הרחב דבר סיום במדבר) |
||
| שורה 35: | שורה 35: | ||
== ח == | == ח == | ||
'''וכל בת ירשת נחלה.''' וכל אשה מיבעי. ללמד דאם כבר יש לה בן מאישה הראשון והוא יסוב נחלה בע״כ. רשאה היא להנשא לשבט אחר. כיון דבל״ז תסוב נחלתה. מש״ה דוקא בת שמשמעה כי היא איננה אם וכדאי׳ בסנהדרין דס״ט בן ולא אב. ה״נ בת ולא אם : | '''וכל בת ירשת נחלה.''' וכל אשה מיבעי. ללמד דאם כבר יש לה בן מאישה הראשון והוא יסוב נחלה בע״כ. רשאה היא להנשא לשבט אחר. כיון דבל״ז תסוב נחלתה. מש״ה דוקא בת שמשמעה כי היא איננה אם וכדאי׳ בסנהדרין דס״ט בן ולא אב. ה״נ בת ולא אם{{תוספת|א|ומזה המקרא אפשר להוכיח שאין איש יורש את אשתו כשהוא בקבר. דאל״כ אפילו איננה אם. אם רק היתה פעם לאיש הוסב נחלתה בע״כ. וכבר נתקשו רבותינו התוס׳ ביבמות דנ״ה. ובחי׳ רמב״ן והרמ״ה בב״ב דקי״ד למצוא המקור לזה:}}: | ||
'''ממטות בני ישראל.''' כבר פירשו בגמ׳ ב״ב דקי״א משני מטות. היינו מאב ומאם. וזהו עיקר מקרא זה מוסף על מקרא הקודם שכתיב ולא תסב נחלה וגו׳ אלא בשביל איזה בה יורשת שני מטות וא״כ יש ספק להיכן תנשא אם למשפחת אביה או אמה. והעלה המקרא. ''' לאחד ממשפחת מטה אביה תהיה לאשה.''' ואע״ג שתסוב נחלת אמה. ומפרש הטעם שיקרה נחלת אביה מנחלת אמה: | '''ממטות בני ישראל.''' כבר פירשו בגמ׳ ב״ב דקי״א משני מטות. היינו מאב ומאם. וזהו עיקר מקרא זה מוסף על מקרא הקודם שכתיב ולא תסב נחלה וגו׳ אלא בשביל איזה בה יורשת שני מטות וא״כ יש ספק להיכן תנשא אם למשפחת אביה או אמה. והעלה המקרא. ''' לאחד ממשפחת מטה אביה תהיה לאשה.''' ואע״ג שתסוב נחלת אמה. ומפרש הטעם שיקרה נחלת אביה מנחלת אמה: | ||
| שורה 53: | שורה 53: | ||
== יא == | == יא == | ||
'''ותהיינה וגו׳ לבני דודיהן.''' והיינו לא משום דבר ה׳. אלא משום שלא נישאו אלא להגון להם. והיינו דאי׳ בב״ב דקי״ט ב׳ צדקניות שלא נישאו אלא להגון להם : | '''ותהיינה וגו׳ לבני דודיהן.''' והיינו לא משום דבר ה׳. אלא משום שלא נישאו אלא להגון להם. והיינו דאי׳ בב״ב דקי״ט ב׳ צדקניות שלא נישאו אלא להגון להם{{תוספת|ב|ורשב״ם פי׳ דהרבותא הוא משום שהותרו להנשא לטוב בעיניהם. ולא היה אלא עצה. ולא נוח כ״כ. דעצת ה׳ אינו דבר קל אפילו למי שאינה צדקנית. ותו הרי כאשר צוה וגו׳ כתיב משמע דעצת ה׳ הוא נחשב כצווי. אלא כמש״כ משום דעפ״י צווי ה׳ ועצתו היו יכולין להנשא למי משבטן. והיו כמה חפצין לישא אותם מצד חכמתן ועשרם. והיו נדברות עמם. אבל לבסוף ותהיינה וגו׳ לבני דודיהן משום שלא נישאו אלא להגון להם:}}: | ||
== יב == | == יב == | ||
| שורה 65: | שורה 65: | ||
'''והמשפטים.''' בסוף ספר ויקרא לא כתיב אלא אלה המצות. ולא כתיב והמשפטים אע״ג שגם בס׳ ויקרא כתיב הרבה ד״מ. אלא משפטים משמע כאן חקירות היוצא מי״ג מדות כדאי׳ בסנהדרין דפ״ז בבאור הכתוב כי יפלא ממך דבר למשפט. ובהר סיני עוד לא ניתן דרך החקירות אלא למשה ולזרעו כדאי׳ בנדרים דל״ח. ורק בערבות מואב הואיל משה באר התורה כולה עפ״י דרך הפלפול והחקירות כאשר יבואר ריש ס׳ דברים. מש״ה כאן שנאמרו בערבות מואב כתיב והמשפטים. דכבר צוה ה׳ גם על המצות וגם על המשפטים. והיינו דכתיב כאן ''' ביד משה אל בני ישראל.''' דלשון ביד משה משמעו דברי קבלה שלא נדבר עמו פא״פ אלא בשפע סיעתא דשמיא. כמש״כ כ״פ. וע״ע מש״כ בס׳ ויקרא סוף התוכחה אלה החקים והמשפטים וגו׳ ביד משה: | '''והמשפטים.''' בסוף ספר ויקרא לא כתיב אלא אלה המצות. ולא כתיב והמשפטים אע״ג שגם בס׳ ויקרא כתיב הרבה ד״מ. אלא משפטים משמע כאן חקירות היוצא מי״ג מדות כדאי׳ בסנהדרין דפ״ז בבאור הכתוב כי יפלא ממך דבר למשפט. ובהר סיני עוד לא ניתן דרך החקירות אלא למשה ולזרעו כדאי׳ בנדרים דל״ח. ורק בערבות מואב הואיל משה באר התורה כולה עפ״י דרך הפלפול והחקירות כאשר יבואר ריש ס׳ דברים. מש״ה כאן שנאמרו בערבות מואב כתיב והמשפטים. דכבר צוה ה׳ גם על המצות וגם על המשפטים. והיינו דכתיב כאן ''' ביד משה אל בני ישראל.''' דלשון ביד משה משמעו דברי קבלה שלא נדבר עמו פא״פ אלא בשפע סיעתא דשמיא. כמש״כ כ״פ. וע״ע מש״כ בס׳ ויקרא סוף התוכחה אלה החקים והמשפטים וגו׳ ביד משה: | ||
{{הרחב דבר}} | |||
{{ניווט כללי תחתון}} | {{ניווט כללי תחתון}} | ||
{{פורסם בנחלת הכלל}} | {{פורסם בנחלת הכלל}} | ||