13,448
עריכות
←כל שאינו בזה אחר זה אפילו בבת אחת אינו: כנדצ''ל
אין תקציר עריכה |
(←כל שאינו בזה אחר זה אפילו בבת אחת אינו: כנדצ''ל) |
||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
בגמרא במסכת נדרים {{ממ|[[בבלי/נדרים/סט/ב|סט:]]}} מובא ספקו של רבה בדין הפרת וקיום בעל בנדרי אשתו: בעי רבה, קיים ומופר ליכי בבת אחת מהו. דהיינו שנסתפק רבה מה יהיה הדין באופן שהבעל רוצה להחיל בבת אחת הקמה והפרה לנדר אשתו, האם באופן זה מאחר ואין אפשרות שיחולו בבת אחת ההקמה וההפרה, ממילא תחול רק ההקמה שהיא קודמת בדיבורו וההפרה לא תחול, או שמא מאחר והוא אמר להחילם בבת אחת, דבר שאי אפשר שייעשה, ממילא לא חל דיבורו כלל - לא ההקמה ולא ההפרה. | בגמרא במסכת נדרים {{ממ|[[בבלי/נדרים/סט/ב|סט:]]}} מובא ספקו של רבה בדין הפרת וקיום בעל בנדרי אשתו: בעי רבה, קיים ומופר ליכי בבת אחת מהו. דהיינו שנסתפק רבה מה יהיה הדין באופן שהבעל רוצה להחיל בבת אחת הקמה והפרה לנדר אשתו, האם באופן זה מאחר ואין אפשרות שיחולו בבת אחת ההקמה וההפרה, ממילא תחול רק ההקמה שהיא קודמת בדיבורו וההפרה לא תחול, או שמא מאחר והוא אמר להחילם בבת אחת, דבר שאי אפשר שייעשה, ממילא לא חל דיבורו כלל - לא ההקמה ולא ההפרה. | ||
ופושטת הגמרא את ספקה מדברי רבה בקידושין {{ממ|[[בבלי/קידושין/נ/ב|נ:]]}}: כל שאינו בזה אחר זה אפילו בבת אחת אינו. וביאר ה[[ר"ן/נדרים/סט/ב|ר"ן]]: ופשטינן לה מדרבה, דאמר בפרק האיש מקדש גבי המקדש שתי אחיות כאחת, דכיון דלא מצי לקדשינהו בזה אחר זה, אפילו בבת אחת ליכא לחדא מינייהו ספק קידושין כלל - הכא נמי, ליכא לספוקי בהקמה ובהפרה כלל ומצי בתר הכי להפר ולקיומי כדבעי | ופושטת הגמרא את ספקה מדברי רבה בקידושין {{ממ|[[בבלי/קידושין/נ/ב|נ:]]}}: כל שאינו בזה אחר זה אפילו בבת אחת אינו. וביאר ה[[ר"ן/נדרים/סט/ב|ר"ן]]: ופשטינן לה מדרבה, דאמר בפרק האיש מקדש גבי המקדש שתי אחיות כאחת, דכיון דלא מצי לקדשינהו בזה אחר זה, אפילו בבת אחת ליכא לחדא מינייהו ספק קידושין כלל - הכא נמי, ליכא לספוקי בהקמה ובהפרה כלל ומצי בתר הכי להפר ולקיומי כדבעי. | ||
ומבואר אם כן למסקנת הגמרא שהאומר 'קיים ומופר ליכי בבת אחת' אין ממש בדברו, וכמו שהכריע הר"ן להלכה שהאומר כן "מצי בתר הכי להפר ולקיומי כדבעי". אמנם הרמב"ם {{ממ|[[רמב"ם/נדרים/יג#כב|נדרים פי"ג הכ"ב]]}} כתב: אמר לה קיים ומופר ליך בבת אחת - הרי זה קיים, ע"כ. הרי להדיא שהכריע ספק הגמרא שבאופן זה חלה הקמתו. והר"ן תמה על פסקו של הרמב"ם וכותב: ולא נתחוורו לי דברי הר"מ במז"ל בזה בפרק אחרון מהלכות נדרים. | ומבואר אם כן למסקנת הגמרא שהאומר 'קיים ומופר ליכי בבת אחת' אין ממש בדברו, וכמו שהכריע הר"ן להלכה שהאומר כן "מצי בתר הכי להפר ולקיומי כדבעי". אמנם הרמב"ם {{ממ|[[רמב"ם/נדרים/יג#כב|נדרים פי"ג הכ"ב]]}} כתב: אמר לה קיים ומופר ליך בבת אחת - הרי זה קיים, ע"כ. הרי להדיא שהכריע ספק הגמרא שבאופן זה חלה הקמתו. והר"ן תמה על פסקו של הרמב"ם וכותב: ולא נתחוורו לי דברי הר"מ במז"ל בזה בפרק אחרון מהלכות נדרים. | ||
| שורה 10: | שורה 10: | ||
;מחלוקת הר"ן המפרש והרא"ש אם דנים 'כל שאינו' רק ביחס להפרה או גם ביחס להקמה | ;מחלוקת הר"ן המפרש והרא"ש אם דנים 'כל שאינו' רק ביחס להפרה או גם ביחס להקמה | ||
אמנם בשונה מביאורו של הר"ן, לפיו הכרעת הגמרא היא שמאחר וכל שאינו בזה אחר זה אפילו בבת אחת אינו, ממילא לא חלים לא ההקמה ולא ההפרה, הרי שה[[ | אמנם בשונה מביאורו של הר"ן, לפיו הכרעת הגמרא היא שמאחר וכל שאינו בזה אחר זה אפילו בבת אחת אינו, ממילא לא חלים לא ההקמה ולא ההפרה, הרי שה[[רש"י/נדרים/סט/ב|מפרש]] ביאר מסקנת הגמרא באופן אחר, וזה לשונו: הכא נמי כיון דאינו בזה אחר זה, שאם אמר לה עכשיו 'קיים ליכי' ולאחר שעה אמר 'מופר ליכי' אין '''בהפרתו''' כלום. בבת אחת נמי כי אמר 'קיים ומופר ליכי' אין באותה '''הפרה''' כלום, אע"ג דבבת אחת קאמר 'קיים ומופר ליכי', ע"כ. היינו שהמפרש מעמיד את כל דברי הגמרא ש'כל שאינו בזה אחר זה אפילו בבת אחת אינו' רק ביחס להפרה, שכיון שאין ההפרה יכולה לחול אחר ההקמה לכך אינה חלה גם עם ההקמה. וכ"כ ב[[פירוש הרא"ש/נדרים/סט/ב|פירוש הרא"ש]]. | ||
עפ"ז כתב הרדב"ז {{ממ|[[רדב"ז/נדרים/יג#כב|שם]]}} כי לא ירד לסוף דעתו של הר"ן בזה, ודברי הרמב"ם מחוורים מפשט לשון הגמרא וכמו שפירשו רש"י והרא"ש, שאין באותה '''הפרה''' כלום אע"ג דבבת אחת קאמר קיים ומופר ליכי. והרדב"ז מוסיף שלפי ביאור הר"ן היה ראוי לגמרא לסיים ולומר "הלכך אינו לא מקויים ולא מופר". | עפ"ז כתב הרדב"ז {{ממ|[[רדב"ז/נדרים/יג#כב|שם]]}} כי לא ירד לסוף דעתו של הר"ן בזה, ודברי הרמב"ם מחוורים מפשט לשון הגמרא וכמו שפירשו רש"י והרא"ש, שאין באותה '''הפרה''' כלום אע"ג דבבת אחת קאמר קיים ומופר ליכי. והרדב"ז מוסיף שלפי ביאור הר"ן היה ראוי לגמרא לסיים ולומר "הלכך אינו לא מקויים ולא מופר". | ||
| שורה 34: | שורה 34: | ||
והנפקא מינה בספק זה היא נידון דידן, שכן כבר נתבאר שההפרה בעיקרה אינה סותרת את ההקמה, ואילו היה נשאר הנדר קיים גם אחר ההפרה אזי היה שייך להקימו, וכיון שכן רצה הגר"ח לחדש שלא נאמר לגבי ההקמה 'כל שאינו בזה אחר זה' - שכן מצד הדין יש קיום להקמה אחר ההפרה, כל כמה שהנדר היה נשאר קיים אחר הפרתו. אמנם כל זה אם נפרש שגדר 'שאינו בזה אחר זה' עניינו שחלות אחת (ההפרה) מונעת את החלות השניה (ההקמה) מלחול, שבזה יש מקום לחלק בין מניעה מצד הדין למניעה מצד הציור. אכן אם נפרש ש'שאינו בזה אחר זה' עניינו שאין שתי החלויות יכולות להתקיים זה לצד זה - הרי ודאי שכשם שההקמה מונעת את ההפרה, שאין קיום להפרה לצד ההקמה, כך גם ההפרה מונעת את ההקמה, ואם כן יש לדון כלל זה ש'כל שאינו בזא"ז אפילו בב"א אינו' - בין לענין ההקמה ובין לענין ההפרה. | והנפקא מינה בספק זה היא נידון דידן, שכן כבר נתבאר שההפרה בעיקרה אינה סותרת את ההקמה, ואילו היה נשאר הנדר קיים גם אחר ההפרה אזי היה שייך להקימו, וכיון שכן רצה הגר"ח לחדש שלא נאמר לגבי ההקמה 'כל שאינו בזה אחר זה' - שכן מצד הדין יש קיום להקמה אחר ההפרה, כל כמה שהנדר היה נשאר קיים אחר הפרתו. אמנם כל זה אם נפרש שגדר 'שאינו בזה אחר זה' עניינו שחלות אחת (ההפרה) מונעת את החלות השניה (ההקמה) מלחול, שבזה יש מקום לחלק בין מניעה מצד הדין למניעה מצד הציור. אכן אם נפרש ש'שאינו בזה אחר זה' עניינו שאין שתי החלויות יכולות להתקיים זה לצד זה - הרי ודאי שכשם שההקמה מונעת את ההפרה, שאין קיום להפרה לצד ההקמה, כך גם ההפרה מונעת את ההקמה, ואם כן יש לדון כלל זה ש'כל שאינו בזא"ז אפילו בב"א אינו' - בין לענין ההקמה ובין לענין ההפרה. | ||
ובלשונו של הגר"ח: אשר על כן גם הכא לענין הקמה והפרה, הרי כל דברינו אינם אלא דהפרה אינה חשובה דבר המונעת את ההקמה מלחול, וגם כשחל ההפרה מ"מ יוכל עוד לחול גם הקמה כל שהנדר קיים. אבל מכל מקום הרי עיקר מילתייהו של הקמה והפרה הא הויין שני דברים הסותרין ולא יוכלו להיות חלים כאחת, ואם נימא דבעינן דוקא שיהיו יכולים להתקיים תרוויהו כאחת, אבל כל שעצמן של הדברים סותרים זא"ז שוב דיינינן בזה הך דינא דכל שאינו כו' דבב"א תרוויהו לא חיילי, וא"כ הא גם הכא בהקמה והפרה כיון דסותרות הן זא"ז א"כ הא שוב אית בהו הך דינא דגם בב"א אינו | ובלשונו של הגר"ח: אשר על כן גם הכא לענין הקמה והפרה, הרי כל דברינו אינם אלא דהפרה אינה חשובה דבר המונעת את ההקמה מלחול, וגם כשחל ההפרה מ"מ יוכל עוד לחול גם הקמה כל שהנדר קיים. אבל מכל מקום הרי עיקר מילתייהו של הקמה והפרה הא הויין שני דברים הסותרין ולא יוכלו להיות חלים כאחת, ואם נימא דבעינן דוקא שיהיו יכולים להתקיים תרוויהו כאחת, אבל כל שעצמן של הדברים סותרים זא"ז שוב דיינינן בזה הך דינא דכל שאינו כו' דבב"א תרוויהו לא חיילי, וא"כ הא גם הכא בהקמה והפרה כיון דסותרות הן זא"ז א"כ הא שוב אית בהו הך דינא דגם בב"א אינו ושניהם בטלים גם ההקמה כיון דההפרה סותרתה בעיקרה וחלותה. | ||
ולכך רוצה הגר"ח לתלות בנידון זה את מחלוקת הר"ן והרמב"ם: ולפי זה נראה דזהו דפליגי הרמב"ם והר"ן, דהרמב"ם סובר דלא מיקרי אינו בזה אחר זה רק היכא דאחד מונע את חבירו מלחול, וע"כ הכא כיון דאין ההפרה מונעת את ההקמה מלחול, ורק הקמה הוא דמונעת את ההפרה, ע"כ פסק דההקמה קיימת וההפרה בטלה. והר"ן סבירא ליה דאם אך סותרות זא"ז אף שאין האחד מונע את חבירו מלחול, מכל מקום כיון דשניהם אינם יכולין להיות כאחת, שוב הוי בכלל כל שאינו בזא"ז, וע"כ גם הכא כיון דההקמה וההפרה סותרים מיהא זה את זה ממילא דשניהם בטלים, עכ"ד. | ולכך רוצה הגר"ח לתלות בנידון זה את מחלוקת הר"ן והרמב"ם: ולפי זה נראה דזהו דפליגי הרמב"ם והר"ן, דהרמב"ם סובר דלא מיקרי אינו בזה אחר זה רק היכא דאחד מונע את חבירו מלחול, וע"כ הכא כיון דאין ההפרה מונעת את ההקמה מלחול, ורק הקמה הוא דמונעת את ההפרה, ע"כ פסק דההקמה קיימת וההפרה בטלה. והר"ן סבירא ליה דאם אך סותרות זא"ז אף שאין האחד מונע את חבירו מלחול, מכל מקום כיון דשניהם אינם יכולין להיות כאחת, שוב הוי בכלל כל שאינו בזא"ז, וע"כ גם הכא כיון דההקמה וההפרה סותרים מיהא זה את זה ממילא דשניהם בטלים, עכ"ד. | ||
| שורה 44: | שורה 44: | ||
ומוסיף החזו"א עוד שבאמת לו לא היה דין זה שלא מסרה תורה לבעל אלא ההכרעה וכל שהכריע פעם אחת שוב אינו בעלים, הרי שיש לומר שאפילו אחר שהפר היה הנדר קיים והיה תלוי ועומד שמא יקיימנו הבעל, וכל מה שהנדר בטל בהפרת הבעל הוא רק משום דין זה שכיון שהכריע הבעל להפר שוב אין לו כח להקים. | ומוסיף החזו"א עוד שבאמת לו לא היה דין זה שלא מסרה תורה לבעל אלא ההכרעה וכל שהכריע פעם אחת שוב אינו בעלים, הרי שיש לומר שאפילו אחר שהפר היה הנדר קיים והיה תלוי ועומד שמא יקיימנו הבעל, וכל מה שהנדר בטל בהפרת הבעל הוא רק משום דין זה שכיון שהכריע הבעל להפר שוב אין לו כח להקים. | ||
וכך הגדיר זאת רבי ברוך דב פוברסקי שליט"א בבד קודש {{ממ|ח"א סימן מ}} כביאור בדעת הר"ן. שכשם שבהקמה הוי ב' דברים, א' חלות קיום הנדר, ב' דמפקיע בזה זכותו להפר ע"י מעשה ההקמה. הכא נמי יש לומר דבהפרה תרתי יש בה, א' מה שהפרה עוקרת הנדר, ב' דהוי דין | וכך הגדיר זאת רבי ברוך דב פוברסקי שליט"א בבד קודש {{ממ|ח"א סימן מ}} כביאור בדעת הר"ן. שכשם שבהקמה הוי ב' דברים, א' חלות קיום הנדר, ב' דמפקיע בזה זכותו להפר ע"י מעשה ההקמה. הכא נמי יש לומר דבהפרה תרתי יש בה, א' מה שהפרה עוקרת הנדר, ב' דהוי דין מסויים בהפרה שכל שהפיר לה שוב הפקיע דינו לקיים נדר זה, ואף באופן שעל ידי הפרתו עדיין לא נעקר הנדר, מכל מקום עצם מה שהפיר לה, פקע על ידי זה דינו להקם. וממילא יש לומר דין 'כל שאינו בזא"ז אפילו בב"א אינו' בין על ההקמה ובין על ההפרה, ולכן הכריע הר"ן שהכל בטל. | ||
;חילוק בין חלות דין קיום שמונעת הפרה בעצם להפרה שהיא הגבלת זמן הקיום | ;חילוק בין חלות דין קיום שמונעת הפרה בעצם להפרה שהיא הגבלת זמן הקיום | ||
ובדעת הרמב"ם כתב לחדש שעדיין יש חילוק בין הקמה להפרה, באופן שאפילו שבהפרתו ביטל את זכותו להקים, מכל מקום עדיין לא שייך בזה דין כל שאינו בזא"ז אפילו בבת אחת אינו. וזאת משום שבאמת עצם חלות ההפרה אינה סותרת להקמה, ורק שכאשר מפר בזה מבטל זכותו להקים, וכשם שיש דין 'יום שמעו' שהוא הגבלת זמן לזכותו להפר או להקים, כך גם יש דין שכל שהפר שוב נגמר זמן זכותו להקים. וכיון שכן הרי כל זה אינו אלא בזה אחר זה, שאחר שכבר | ובדעת הרמב"ם כתב לחדש שעדיין יש חילוק בין הקמה להפרה, באופן שאפילו שבהפרתו ביטל את זכותו להקים, מכל מקום עדיין לא שייך בזה דין כל שאינו בזא"ז אפילו בבת אחת אינו. וזאת משום שבאמת עצם חלות ההפרה אינה סותרת להקמה, ורק שכאשר מפר בזה מבטל זכותו להקים, וכשם שיש דין 'יום שמעו' שהוא הגבלת זמן לזכותו להפר או להקים, כך גם יש דין שכל שהפר שוב נגמר זמן זכותו להקים. וכיון שכן הרי כל זה אינו אלא בזה אחר זה, שאחר שכבר הפיר שוב תם זמן זכותו להקים. אבל בבת אחת שעדיין לא נתבטלה זכות הקמתו תועיל ההקמה, כיון שחלות ההפרה בחפצא אינה סותרת לחלות ההקמה. | ||
משא"כ מה שאין הפרה חלה אחר הקמה, שם הוא דין בעצם ההקמה, שמלבד ממה שאיבד זכות ההפרה ע"י ההקמה, חל 'דין קיום' בנדר, וחלות דין קיום זו מונעת 'דין הפרה' בנדר זה, ונמצא שחלות הקיום סותר בעיקרו לתורת הפרה, ולכן דוקא לגבי ההפרה אומרים ש'כל שאינו בזא"ז אפילו בב"א אינו'. | משא"כ מה שאין הפרה חלה אחר הקמה, שם הוא דין בעצם ההקמה, שמלבד ממה שאיבד זכות ההפרה ע"י ההקמה, חל 'דין קיום' בנדר, וחלות דין קיום זו מונעת 'דין הפרה' בנדר זה, ונמצא שחלות הקיום סותר בעיקרו לתורת הפרה, ולכן דוקא לגבי ההפרה אומרים ש'כל שאינו בזא"ז אפילו בב"א אינו'. | ||