12,326
עריכות
אין תקציר עריכה
(השלמה) |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 12: | שורה 12: | ||
אמנם בשונה מביאורו של הר"ן, לפיו הכרעת הגמרא היא שמאחר וכל שאינו בזה אחר זה אפילו בבת אחת אינו, ממילא לא חלים לא ההקמה ולא ההפרה, הרי שה[[מפרש/נדרים/סט/ב|מפרש]] ביאר מסקנת הגמרא באופן אחר, וזה לשונו: הכא נמי כיון דאינו בזה אחר זה, שאם אמר לה עכשיו 'קיים ליכי' ולאחר שעה אמר 'מופר ליכי' אין '''בהפרתו''' כלום. בבת אחת נמי כי אמר 'קיים ומופר ליכי' אין באותה '''הפרה''' כלום, אע"ג דבבת אחת קאמר 'קיים ומופר ליכי', ע"כ. היינו שהמפרש מעמיד את כל דברי הגמרא ש'כל שאינו בזה אחר זה אפילו בבת אחת אינו רק ביחס להפרה, שכיון שאין ההפרה יכולה לחול אחר ההקמה לכך אינה חלה גם עם ההקמה. וכ"כ ב{{ממק|פירוש הרא"ש}}. | אמנם בשונה מביאורו של הר"ן, לפיו הכרעת הגמרא היא שמאחר וכל שאינו בזה אחר זה אפילו בבת אחת אינו, ממילא לא חלים לא ההקמה ולא ההפרה, הרי שה[[מפרש/נדרים/סט/ב|מפרש]] ביאר מסקנת הגמרא באופן אחר, וזה לשונו: הכא נמי כיון דאינו בזה אחר זה, שאם אמר לה עכשיו 'קיים ליכי' ולאחר שעה אמר 'מופר ליכי' אין '''בהפרתו''' כלום. בבת אחת נמי כי אמר 'קיים ומופר ליכי' אין באותה '''הפרה''' כלום, אע"ג דבבת אחת קאמר 'קיים ומופר ליכי', ע"כ. היינו שהמפרש מעמיד את כל דברי הגמרא ש'כל שאינו בזה אחר זה אפילו בבת אחת אינו רק ביחס להפרה, שכיון שאין ההפרה יכולה לחול אחר ההקמה לכך אינה חלה גם עם ההקמה. וכ"כ ב{{ממק|פירוש הרא"ש}}. | ||
עפ"ז כתב הרדב"ז {{ממ|[[רדב"ז/נדרים/יג#כב|שם]]}} כי לא ירד לסוף דעתו של הר"ן בזה, ודברי הרמב"ם מחוורים מפשט לשון הגמרא וכמו שפירשו רש"י והרא"ש, שאין באותה '''הפרה''' כלום אע"ג דבבת אחת קאמר קיים ומופר ליכי. | עפ"ז כתב הרדב"ז {{ממ|[[רדב"ז/נדרים/יג#כב|שם]]}} כי לא ירד לסוף דעתו של הר"ן בזה, ודברי הרמב"ם מחוורים מפשט לשון הגמרא וכמו שפירשו רש"י והרא"ש, שאין באותה '''הפרה''' כלום אע"ג דבבת אחת קאמר קיים ומופר ליכי. והרדב"ז מוסיף שלפי ביאור הר"ן היה ראוי לגמרא לסיים ולומר "הלכך אינו לא מקויים ולא מופר". | ||
וכ"כ הכסף משנה {{ממ|[[כסף משנה/נדרים/יג#כב|שם]]}} בביאור מחלוקת הר"ן והרמב"ם, וזה לשונו: ופשטוה מדאמר רבה כל דבר שאינו בזה אחר זה אפילו בבת אחת אינו, ואם כן ליכא הכא '''לא הקמה ולא הפרה''' ומצי בתר הכי לקיים או להפר, כך פירוש הרא"ש והר"ן [ומש"כ שאף הרא"ש סובר כן, יעויין לעיל שהרדב"ז ס"ל שהרא"ש סובר בזה כדעת הרמב"ם]. אבל רבינו [- הרמב"ם] שכתב דהוי קיים, נראה שהוא מפרש דהכי פשטוה, כיון ד'''הפרה''' אינה יכולה לחול אחר הקיום, אפילו בבת אחת אינה חלה. ומוסיף הכס"מ דאין לומר דנימא איפכא, שכיון שקיום אינו יכול לחול אחר ההפרה, אפילו בבת אחת אינו חל, ותחול ההפרה לבדה. שכן "כיון דאיכא לפרושי לקולא ולחומרא, נקטינן לחומרא". | וכ"כ הכסף משנה {{ממ|[[כסף משנה/נדרים/יג#כב|שם]]}} בביאור מחלוקת הר"ן והרמב"ם, וזה לשונו: ופשטוה מדאמר רבה כל דבר שאינו בזה אחר זה אפילו בבת אחת אינו, ואם כן ליכא הכא '''לא הקמה ולא הפרה''' ומצי בתר הכי לקיים או להפר, כך פירוש הרא"ש והר"ן [ומש"כ שאף הרא"ש סובר כן, יעויין לעיל שהרדב"ז ס"ל שהרא"ש סובר בזה כדעת הרמב"ם]. אבל רבינו [- הרמב"ם] שכתב דהוי קיים, נראה שהוא מפרש דהכי פשטוה, כיון ד'''הפרה''' אינה יכולה לחול אחר הקיום, אפילו בבת אחת אינה חלה. ומוסיף הכס"מ דאין לומר דנימא איפכא, שכיון שקיום אינו יכול לחול אחר ההפרה, אפילו בבת אחת אינו חל, ותחול ההפרה לבדה. שכן "כיון דאיכא לפרושי לקולא ולחומרא, נקטינן לחומרא". | ||