332
עריכות
ביאור נפלא מובא בקהלת יצחק
(הועבר מדף המקרא המקביל, ראו רשימת תורמים בדף היסטוריית הגרסאות שם) |
(ביאור נפלא מובא בקהלת יצחק) |
||
| שורה 9: | שורה 9: | ||
===וַיַּ֔רְא וגו' וַיַּ֗רְא וגו'=== | ===וַיַּ֔רְא וגו' וַיַּ֗רְא וגו'=== | ||
'''וירא וגו' וירא וגו'.''' בביאור כפל הלשון ביאר בחידושי הגרי"ז על פי דעת הרמב"ם במורה נבוכים {{דיוק מקור}} שראה אברהם במעשה זה גם מראה נבואה, ולפיכך כפל הלשון 'וירא וירא' ראה במראה הנבואה וראה במציאות. | '''וירא וגו' וירא וגו'.''' בביאור כפל הלשון ביאר בחידושי הגרי"ז על פי דעת הרמב"ם במורה נבוכים {{דיוק מקור}} שראה אברהם במעשה זה גם מראה נבואה, ולפיכך כפל הלשון 'וירא וירא' ראה במראה הנבואה וראה במציאות. | ||
=== מִפֶּ֣תַח הָאֹ֔הֶל === | |||
;הטעם שרץ מפתח האהל | |||
בספר קהלת יצחק הביא מה ששמע בשם הרב הג' המפורסם מו"ה שילום מ"מ דק"ק פרוזינע, דהנה הדין דאחר עשיית מצוה אסור לרוץ, שלא יהא נראה שהיתה עליו כמשא ושמח ליפטר ממנה, כדמצינו בברכות ו: דהיוצא מבית הכנסת אל יפסיע פסיעה גסה. ואיתא בשו"ע או"ח סי' צ' מצוה לרוץ כשהולך לבבית הכנסת, וכן לכל דבר מצוה. נמצא שההולך לעשות מצוה צריך לרוץ, והיוצא מדבר מצוה אסור לרוץ. | |||
ויש לחקור כשיצא אדם מעשיית מצוה והולך לעשות מצוה אחרת, מה יעשה? אם ילך בנחת בשביל המצוה שעשה, הלא צריך לרוץ בשביל המצוה שהולך לעשות, ואם ירוץ בשביל המצוה שהולך לעשות, אסור לרוץ אחר עשיית המצוה. וצריך לראות, אם המצוה שעשה גדולה מהמצוה שהולך לעשות, צריך לילך בנחת, ואם המצוה שהולך לעשות גדולה ממה שעשה, צריך לרוץ, ואם ב' המצות שוותין, צריך לילך חצי הדרך הראשון בנחת וחציו השני במרוצה. | |||
ואיתא במסכת שבת קכז: אמר רב יהודה אמר רב גדולה הכנסת אורחים יותר מהקבלת פני שכינה, נמצא דאברהם היה צריך לרוץ כל הדרך, אף חצי הראשון, וזאת כוונת הכתוב וירץ לקראתם מפתח האוהל, כלומר תיכף מתחילת הדרך שהוא מפתח האוהל היה רץ עד שבא אצלם. | |||
=פסוק יב= | =פסוק יב= | ||