משתמש:נועם/טיוטה/מציינין את הקברות: הבדלים בין גרסאות בדף

טיוטה
(טיוטה)
 
(טיוטה)
שורה 44: שורה 44:


רבי ינאי הוה ליה ההוא תלמידא דכל יומא הוה מקשי ליה בשבתא דריגלא לא הוה מקשי ליה
רבי ינאי הוה ליה ההוא תלמידא דכל יומא הוה מקשי ליה בשבתא דריגלא לא הוה מקשי ליה
{{ניווט כללי עליון}}
קרי עליה [[תנ"ך/תהלים/נ#כג|ושם דרך אראנו בישע אלהים]]
תנו רבנן אין מציינין לא על כזית מן המת
ולא על עצם כשעורה ולא על דבר שאינו
מטמא באהל אבל מציינין על השדרה ועל
הגולגולת על רוב בנין ועל רוב מנין המת
ואין מציינין על הוודאות אבל מציינין על
הספיקות ואלו הן הספיקות סככות ופרעות
ובית הפרס ואין מעמידין ציון במקום
טומאה שלא להפסיד את הטהרות ואין
מרחיקין ציון ממקום טומאה שלא להפסיד
את ארץ ישראל וכזית מן המת אינו מטמא
באהל והא (תניא) אלו שמטמאין באהל
כזית מן המת אמר רב פפא הכא בכזית
מצומצם עסקינן דסוף סוף מיחסר חסר
מוטב ישרפו עליו תרומה וקדשים לפי שעה
ואל ישרפו עליו לעולם ואלו הן הספיקות
סככות ופרעות סככות אילן המיסך על
הארץ פרעות אבנים פרועות היוצאות מן
הגדר בית הפרס כדתנן החורש את הקבר
הרי הוא עושה בית הפרס וכמה הוא עושה
מלא מענה מאה אמה ובית הפרס מי מטמא
באהל והאמר רב יהודה אמר שמואל
מנפח אדם בית הפרס והולך ורב יהודה בר
אמי משמיה דעולא אמר בית הפרס
שנידש טהור אמר רב פפא לא קשיא כאן
בשדה שאבד בה קבר כאן בשדה שנחרש
בה קבר ושדה שנחרש בה קבר בית הפרס
קרי ליה אין והתנן שלשה בית הפרס הן
שדה שנאבד בה קבר ושדה שנחרש בה
קבר ושדה בוכין מאי שדה בוכין רב יהושע
בר אבא משמיה דעולא אמר שדה שמפטירין
בה מתים וטעמא מאי אמר אבימי משום
יאוש בעלים נגעו בה ושדה שנחרש בה
קבר לא בעי ציון והא תניא מצא שדה
מצויינת ואין ידוע מה טיבה יש בה אילנות
בידוע שנחרש בה קבר אין בה אילנות בידוע
שאבד בה קבר ר' יהודה אומר עד שיהא שם
זקן או תלמיד לפי שאין הכל בקיאין בדבר
אמר רב פפא כי תניא ההיא בשדה שאבד
בה קבר דציינוה יש בה אילנות בידוע
שנחרש בה קבר אין בה אילנות בידוע שאבד
בה קבר וליחוש דלמא אילנות מגואי וקבר
מבראי כדאמר עולא בעומדין על הגבולין הכא נמי בעומדין על הגבולין
{{שומר דף בבלי|ודלמא}}
{{שולי הגליון}}
{{ניווט כללי תחתון}}
[[קטגוריה:תלמוד בבלי: מועד קטן]]
{{ניווט כללי עליון}}
ודלמא טומאה מגואי ואילנות מבראי
במסובכין ואיבעית אימא הא אמרן אין
מרחיקין ציון ממקום טומאה שלא להפסיד
את א"י ר' יהודה אומר עד שיהא שם זקן
או תלמיד לפי שאין הכל בקיאין בדבר אמר
אביי שמע מינה צורבא מרבנן דאיכא במתא
כל מילי דמתא עליה רמיא אמר רב יהודה
מצא אבן מצויינת תחתיה טמא שתים אם
יש סיד ביניהן ביניהן טמא ואם אין סיד
ביניהן ביניהן טהור ואע"ג דליכא חורש
והתניא מצא אבן אחת מצויינת תחתיה
טמא שתים אם יש חורש ביניהן ביניהן
טהור ואם לאו ביניהן טמא אמר רב פפא
הכא כשהסיד שפוך על ראשיהן ומרודה
לכאן ולכאן אי איכא חורש ביניהן ביניהן
טהור דאימור מחמת חורש הוא דאיקפל
ואי לא סיד דביני ביני הוא וטמא א"ר אסי
מצר אחד מצוין הוא טמא וכל השדה
כולה טהורה שנים הם טמאין וכל השדה
כולה טהורה שלשה הם טמאין וכל השדה
כולה טהורה ארבעה הן טהורין וכל השדה
כולה טמאה דאמר מר אין מרחיקין ציון
ממקום טומאה שלא להפסיד את א"י:
ויוצאין אף על הכלאים: ואכלאים בחולו
של מועד נפקינן ורמינהו באחד באדר
משמיעין על השקלים ועל הכלאים
בחמשה עשר בו קורין את המגילה בכרכים
ויוצאין לקווץ את הדרכים ולתקן הרחובות
ולמוד המקואות ועושין כל צורכי רבים
ומציינין את הקברות ויוצאין על הכלאים
רבי אלעזר ורבי יוסי בר חנינא חד אמר
כאן בבכיר כאן באפיל וחד אמר כאן בזרעים
כאן בירקות א"ר אסי א"ר יוחנן לא שנו
אלא שאין ניצן ניכר אבל ניצן ניכר יוצאין
עליהן מאי שנא בחולו של מועד דנפקינן
אמר רבי יעקב אמר רבי יוחנן משום
שכר פעולה דמוזלי גבן אמר רב זביד
ואיתימא רב משרשיא שמע מינה כי
יהבינן להו שכר מתרומת הלשכה יהבינן
להו דאי סלקא דעתך מדידהו יהבינן להו
מאי נפקא לן מינייהו כל כמה דבעו ליתן
להו ועד כמה אמר רב שמואל בר יצחק
כאותה ששנינו כל סאה שיש בה
{{שומר דף בבלי|רובע}}
{{שולי הגליון}}
{{ניווט כללי תחתון}}
[[קטגוריה:תלמוד בבלי: מועד קטן]]
{{ניווט כללי עליון}}
רובע זרע ממין אחר ימעט והתניא התקינו
שיהו מפקירין כל השדה כולה לא קשיא כאן
קודם תקנה כאן לאחר תקנה דתניא
בראשונה היו עוקרין ומשליכין לפני
בהמתן והיו בעלי בתים שמחין שתי שמחות
אחת שמנכשין להם שדותיהן ואחת
שמשליכין לפני בהמתם התקינו שיהו
עוקרין ומשליכין על הדרכים ועדיין היו
שמחין שמחה גדולה שמנכשין שדותיהן
התקינו שיהו מפקירין כל השדה כולה:
{{ש}}'''[[משנה/מועד קטן/א#ג|מתני']]''' ר"א בן יעקב אומר מושכין את
המים מאילן לאילן ובלבד שלא ישקה את
כל השדה זרעים שלא שתו לפני המועד
לא ישקם במועד וחכמים מתירין בזה ובזה:
{{ש}}'''גמ'''' אמר רב יהודה אם היתה שדה
מטוננת מותר תניא נמי הכי כשאמרו אסור
להשקותן במועד לא אמרו אלא בזרעים
שלא שתו מלפני המועד אבל זרעים ששתו
לפני המועד מותר להשקותן במועד ואם
היתה שדה מטוננת מותר ואין משקין שדה
גריד במועד וחכמים מתירין בזה ובזה
אמר רבינא שמע מינה האי תרביצא שרי
לתרבוצי בחולא דמועדא שדה גריד מאי
טעמא דאפלא משוי לה חרפא ה"נ אפלא
משוי לה חרפא ת"ר מרביצין שדה לבן
בשביעית אבל לא במועד והא תניא
מרביצין בין במועד בין בשביעית אמר
רב הונא לא קשיא הא ר"א בן יעקב הא
רבנן תניא אידך מרביצין שדה לבן ערב
שביעית כדי שיצאו ירקות בשביעית ולא
עוד אלא שמרביצין שדה לבן בשביעית
כדי שיצאו ירקות למוצאי שביעית:
{{ש}}'''[[משנה/מועד קטן/א#ד|מתני']]''' צדין את האישות ואת העכברים
משדה האילן ומשדה הלבן כדרכו במועד
ובשביעית וחכ"א משדה האילן כדרכו
ומשדה הלבן שלא כדרכו ומקרין את
הפירצה במועד ובשביעית בונה כדרכו:
{{ש}}'''גמ'''' מאי אישות אמר רב יהודה בריה שאין
לה עינים אמר רבא בר ישמעאל ואיתימא
רב יימר בר שלמיא מאי קרא [[תנ"ך/תהלים/נח#ט|כמו שבלול
תמס יהלך נפל אשת בל חזו שמש]] ת"ר צדין
את האישות ואת העכברים משדה הלבן
ומשדה האילן כדרכו ומחריבין חורי נמלים
כיצד מחריבין רשב"ג אומר מביא עפר מחור
זה ונותן לתוך חור זה והן חונקין זה את זה
אמר רב יימר בר שלמיא משמיה דאביי
והוא דקאי בתרי עברי נהרא והוא דליכא
גשרא והוא דליכא גמלא והוא דליכא מצרא
{{שומר דף בבלי|עד}}
{{שולי הגליון}}
{{ניווט כללי תחתון}}
[[קטגוריה:תלמוד בבלי: מועד קטן]]
3,308

עריכות