טעמא דקרא/שמות/לז

טעמא דקרא שמות לז

א

ויעש בצלאל את הארון. בברכות נ"ה א' בצלאל ע"ש חכמתו נקרא כו' ארון שאני עושה להיכן אכניסנו כו'. קשה הא באמת לא הוקם המשכן עד שנגמר כל עשייתו עם הכלים כמפורש בפ' פקודי וא"כ לא הכניס את הארון עד שנבנה המשכן לגמרי ונגמר הכל וא"כ הי' יכול להקדים הארון. וי"ל דזה הי' באמת דעת מ"ר דכיון דבלא"ה לא יכניסנו תיכף ראוי להקדים בעשי' הארון שהוא החשוב תחלה אבל בצלאל סבר דסדר העשי' צריך להיות כפי סדר ההקמה וזה הי' חכמתו, ומה שהקב"ה הקדים את הארון בפ' תרומה משום דלא חשיב שם סדר העשי' רק לפי חשיבותן חשיב ארון תחלה ואח"כ שלחן ומנורה ואח"כ משכן אבל סדר העשי' להיפך, ובזה י"ל הא דבפ' תרומה כתיב קשותיו ומנקיותיו ובפ' ויקהל כתיב מנקיותיו וקשותיו משום דעיקר ההפסקה בין הלחם היו הקנים והסניפין לא היו אלא להכניס בהן ראשי הקנים לכן הקדים בתרומה הקנים שהן העיקר אבל בסדר העשי' הי' צריך להקדים את הסניפין כסדר הקמתו כדי שיהי' לו להיכן להכניס את הקנים.

י, יג

ויעש את השלחן וגו' ויצוק לו ארבע טבעות. יתכן שזה אינה מצוה לדורות רק בימי משה שנשאו בכתף אבל לדורות א"צ לא בדים ולא טבעות ול"ד לארון ששם מצוה שלא יסורו ממנו לדורות משא"כ כאן וכן הטבעות של המזבחות אינו לדורות [וכ"ה בתוס' יומא ע"ב א' ד"ה כתיב] וכן משמע בזבחים נ"ד א' דלא חשיב לי' בסדר עשיית המזבח אך אפשר דמזבח הזהב שאני ממזבח החיצון וצע"ק.

כט

ויעש את שמן המשחה קדש ואת קטרת הסמים טהור. הא דכתיב הכא קדש והכא טהור י"ל דבשמן המשחה לא הוצרך לכתוב טהור דפשיטא שלא יהא טמא שאסור להכניס דבר טמא למקדש אבל קדש איצטריך לאשמעי' שהרי נעשה גם למשוח בו מלכים והו"א שאין בזה קדושה וכמ"ש בכריתות ה' ב' שיש בו מעילה, אבל בקטרת לא איצטריך לאשמעי' שיהא קדש דפשיטא שהרי נקטר ע"ג המזבח אבל טהור יש בזה רבותא שהרי אינו אוכל ורק חיבת הקדש מכשרתו לק"ט וזהו דקמ"ל דצריך לשמרו בטהרה משום חיבת הקדש.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

ספרי רבנו הגר"ח קניבסקי זללה"ה מונגשים לציבור בהורמנא דמרן זללה"ה (הזכויות שמורות)