הרי בשמים/ב/קצז

סימן קצז

בעזה"י יום ד' י' מנ"א שנת תרמ"ט לפ"ק סטרי.

רב שלום וברכה לכבוד ידידי ש"ב הרב המאה"ג חריף ובקי ירו"ש שהיו"ח כש"מ יעקב יצחק הלוי נ"י אבד"ק קאנטשוגא יצ"ו.

מכתבו הגיעני ונזדרזתי להשיב לו על אתר כמבוקשו עד"ש בארבעה שותפים שמחזיקים הריחיים זה שנים רבות מאדון א' וכעת קם לנגדם איש א' שרצה לשכור הריחיים ולהוסיף בדמים ומורא עלה על ראשם לבל יקלקל להם עשו עמו כתב בח"ח ובשר"א שיהי' שותף עמהם ונתן להם איזה מאות ר"כ להשתתפות ושכרו הארבעה שותפים הראשונים את הריחיים אצל האדון וקיבלו ממנו קאנטראקט ע"ש שנים מהם כמקדם ורצונם לדחות האיש הנ"ל באמרם כי אנוסים היו בדבר הכתב. שעשו עמו והטעוהו למען לא יקלקל להם זת"ש:

הנה אם לא הי' הכתב באו"ש שעשו עמו בודאי היו יכולין לדחותו כיון שהם אומרים שהטעוהו ולעצמם שכרוהו ולא ע"ד כי שיהי' הוא שותף עמהם ואף דקיי"ל בח"מ סי' קפ"ג דאין שליח נאמן לומר לעצמי קניתי הלא הטעם הוא משום חזקה דשארית ישראל לא יעשו עולה ובנ"ד הרי האיש הזה ה' מהדר לשכור הרחיים ולהפסיד חזקתם ולמעול מעל בח"ר הקהלות ובכגון דא א' בגיטין מ'. ובב"מ ק"א כאשר עשה כן יעשה לו גמולו ישיב בראשו וע' יבמות ק"י. וכתובות פ"ו. ובתוס' בגיטין שם ע"ב ד"ה וכתב כו' וכ"ש הוא לנ"ד וא"כ ליתא לחזקה זו ושפיר נאמנים השותפים לומר שלעצמם שכרוהו והנה בדבר הכתב באו"ש שעשו עמו יש ג"כ לצדד כיון שהי' באונס שהיו יראים שלא יקלקל להם חזקתם שיש להם מכבר וקיי"ל דלענין שבועה אונס ממון נמי מיקרי אונס כמבואר ביו"ד סי' רל"ב סי"ב בהג"ה ובסעיפים שאחריו ואף דגבי נודרין להרגין ולחרמין ולמוכסין א' בנדרים כ"ח. דצריך שיבטל בלבו ע"י היום וכ"פ בש"ע שם סי"ד ועש"ך שם ס"ק מ"ד בכ"ז לא מיבעיא אם עשו מסירת מודעא ע"ז בפני עדים הלא כ' בתשו' מהר"ם לובלין סי' י"א דבמודעא ואונס ממון א"צ לבטל בלבו. אלא אפי' ל"ה מסירת מודעא הלא כ' בתוס' שבועות ל"א: ד"ה ואין חייבין דגם אם סבור שמותר לגמרי לישבע בשקר הו"ל שבועת שגגות ובמח"א ה' נדרים סי' ג' מובא בשם תשו' רד"ך דה"ה בנשבע להבא וסבור בשעת השבועה שאין השבועה חלה אף שבאמת חלה השבועה מ"מ הו"ל שבועת שגגות וא"צ התרה וא"כ מכ"ש בנ"ד שסברו ששבועת אונס אינה חלה כלל בודאי א"צ התרה ובפרט שהכתב נכתב בלשון עבר קבלנו עלינו בח"ח ובשד"א הא הוי רק הודאה שנשבעו והרי מבואר בסמ"ע סי' ע"ג ס"ק י"ח דאם כ' בכת"י שנשבע לשלם לחבירו ואח"כ אמר שלא נשבע וליכא עדים בשטר אף אם אין התובע מודה אין כאן שבועה ואף שכ' שם דאם כ' בכת"י שנשבע בפ"ח לא מצי להתנצל ולומר שלא נשבע ואפשר שבהכתב כתוב שנשבעו בפ"מ בכ"ז הרי הט"ז שם חולק ע"ז והסכימו עמו האחרונים. והנה אף דכ' ברמ"א ח"מ סי' ר"ה ס"ג בשם מהרי"ק דבהפחידו ל"ה אונס דעביד אינש דגזים ולא עביד בכ"ז מלבד מ"ש בתוס' שבועות ט"ו. בשם הרוקח דבמוחזק לכך ל"א דגזים ולא עביד ותלוי א"כ הדבר במות ואיכות האיש אם הוא קל הדעת גם הלא בתשו' מהרי"ט חח"מ סי' ד' כ' בענין שראובן נפטר ובא שמעון וגזם ליורשיו בכח ערכאות באמרו שהוא ג"כ יורש כפי נימוס' הערכאות ועי"ז הוכרחו היורשים לפייסו ברצי כסף כ' שם דלא זכה שמעון במה שלקח בחמס וגזל דאפי' לד' המהרי"ק שרוצה להוכיח דעביד אינש דגזים ולא עביד זהו דוקא היכי שהגזים עליו אמילתא אחריתי למסור ממנו וגופו דל"ל הנאה מימר גזים ולא עביד אבל על טענת ירושה הוא מגזים להביאם בערכאות ולא ישיב ידו עד עשותו ועד הקימו מזימות לבו בהא ודאי אמרינן גזים ועביד וכי"ב כ' בתשו' מבי"ט ח"ב סי' רכ"ז לענין ירושת הבת ע"ש וא"כ ה"ה בנ"ד אמרינן דגזים ועביד לבר מן דין הלא המהרי"ק לא כ' הכי אלא לענין לבטל המכירה ע"י אונס דהפחדה אבל לענין שבועה גם המהרי"ק יודה דבכה"ג לא מיקרי האדם בשבועה. ולרווחא דמילתא יתירו לעצמן השבועה הח"ר אצל ב"ד של ג' וכן הורה זקן הגאון מהרש"ק ז"ל בס' קנאת סופרים בכי"ב שיתירו להם השבועה והחרטה יהי' על מה של"א בלבם היום עש"ך יו"ד סי' רל"ב ס"ק מ"א ומ"ש בזה בס' בני אהובה פי"ז מאישות ה"י ועכ"פ לענין גוף השותפות בודאי נאמנים בשבועה שלא שברו הריחיים רק לעצמן ולא שיהי' הוא שותף עמהם ועת"מ סי' קפ"א ס"ב:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף